אשת המדיה הוותיקה עטר מנור פורשת מתפקידה כמנכ"ל חברת המדיה קראט מדיה וואן - כך נודע ל"גלובס". את מקומה כמנכ"ל תתפוס בשלב זה יהודית יפרח, ששימשה עד עתה כסמנכ"ל הכספים של החברה.
עוד נודע ל"גלובס" כי החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה-קולה) - תקציב העוגן המרכזי של קראט - היתה מעורבת בכל הקשור להחלטות על התנהלותה העתידית של החברה, וכפועל יוצא מזה תישאר ההתקשרות שלה עם קראט בתוקף, ואין כרגע שום כוונה לבחון חלופות אחרות.
מנור החלה את דרכה במשרד הפרסום גיתם. מאוחר יותר שימשה כמנהלת המדיה בקוקה-קולה ישראל, ובשנת 1996 עברה לעבוד כעצמאית. בשנת 1999 הקימה מנור עם אביהו שני את חברת מדיה פלנט לרכישת מדיה, וחתמה על הסכם התקשרות עם קראט. מנור ושני היו שותפים במשך שנה וחצי, אך השותפות התפרקה. מאז פועלת מנור באופן עצמאי במסגרת חברת קראט מדיה וואן.
לקראת סוף 2002 רכשה קראט 51% מהמניות של מדיה ואן, בעסקה ששווייה הוערך אז בשוק במיליון דולר. עם השנים המשיכה החברה הבינלאומית לרכוש מניות באופן מדורג, עד שבסוף 2008 הגיעה לבעלות מלאה.
עם זאת, מאז הרכישה ולמרות התגבור בשם מותג בינלאומי חזק, לא הצליחה קראט מדיה וואן לגדול באופן משמעותי - בעיקר בשל כניסת סוכנויות הפרסום לפעילות אגרסיבית בשוק המדיה והתגבשות גושי המדיה הגדולים. יחד עם זאת, מדיה וואן נותרה חברת המדיה העצמאית היחידה בשוק הישראלי שאיננה קשורה לסוכנות פרסום כלשהי.
בשנים האחרונות, עם עליית כוחו של תחום המדיה, הפך תקציב החברה המרכזית למשקאות קלים ליעד אסטרטגי של קבוצות הפרסום, שעשו מאמצים רבים להשיגו. מדיה וואן אמנם נאלצה לא אחת להתמודד עליו מחדש במכרזים, ובעבר אף כמעט יצאה לפועל התקשרות של קראט עם יוניברסל מקאן מקבוצת מקאן-אריקסון, אך בסופו של דבר אף אחד מהמהלכים לא יצא לפועל, וקראט המשיכה להחזיק בתקציב לבדה.
בחודשים האחרונים החלו שוב לדבר בענף על חילוקי דעות מתחת לפני השטח בין מנור-קראט לחברה המרכזית למשקאות. עתה, כאמור, מסתמן כי גם הפעם התקציב יישאר בחברה.
מנור אישרה את הידיעה ואמרה: "אני מעריכה ביותר את Aegis (החברה המחזיקה בבעלות על קראט העולמית, ע"ב"ל) כמובילה עולמית במדיה, ומוקירה את מערכת היחסים הממושכת שלנו. הרגשתי כי זה הזמן לעבור להזדמנויות אחרות שנזדמנו לי".
זכות הקיום של קראט / פרשנות
החברה המרכזית למשקאות היתה מאז ומתמיד חברה חריגה בענף המדיה בישראל. עוד הרבה לפני שההפרדה בין מדיה לקריאייטיב הפכה לאופנה, דגלה החברה בשיטה זו והיתה בין אלה שהובילו את מהלך טופ 10, שאמור היה לשים את הכוח בידי החברות המסחריות ולא בידי הזכייניות או חברות הפרסום. המהלך לא צלח, אבל קוקה-קולה המשיכה לדגול בשיטת ההפרדה.
גם כל השינויים בשוק המדיה, שאמורים היו לדחוף אותה לכאורה לזרועות אחת מחברות המדיה הגדולות, לא הזיזו אותה כהוא זה. מישהו הבין שם, כנראה בשלב מוקדם, כי ריכוז תקציבי המדיה משמעותו כוח. לכן משבר עמוק ככל שלא יהיה מול קראט עדיין משאיר את שני הצדדים עם העדפה למציאת פיתרון.
עבור קראט מדובר בתקציב עוגן, שבלעדיו אין לה זכות קיום בארץ. עבור החברה המרכזית, כל ניסיון למצוא פיתרון בחברת מדיה אחרת משמעותו ביזור תקציבים, שכן אף אחת מהחברות איננה יכולה לטפל בתקציב במלואו בלי להיתקל בניגוד אינטרסים.
לכן הפיתרון הוא פשוט: את הסכמי המדיה עושה אבינועם גולני - איש פרסום ותיק שנמנה כיום עם בכירי החברה המרכזית, יחד עם קראט, תוך שהוא דואג למקסום תנאים מסחריים, ואת העבודה האסטרטגית עושה קראט.
שני הצדדים חבוקים היטב בחיבוק דב, וקבוצות הפרסום ייאלצו כנראה להמתין עוד לא מעט זמן כדי לנעוץ שיניים בטרף.