הנה אחד הכללים הלא כתובים בשוק ההון האמריקני - רכישה חוזרת של מניות (Buy Back) מבצעים כשמחירן נופל לרצפה, וזאת מתוך רצון להפיח בהן רוח חיים, ולשדר לציבור המשקיעים כי אם החברה מאמינה במניותיה ופותחת את ארנקה כדי להשקיע בהן, אזי גם לציבור המשקיעים כדאי לנהוג כמוה.
לכן, הודעה על Buy Back לאחר שמניה כבר השלימה מסלול ארוך בטיפוס על ההר נתפסת כחריגה. משהו שלא מסתדר לציבור המשקיעים עם ספר הכללים שמונח על שולחנם.
ואכן, מתחילת השנה מצאנו רק שתי חברות ישראליות שבחרו לבצע Buy Back לאחר שמניותיהן גמעו מרחק רב. הראשונה היא אינטרנט זהב , שהודיעה לפני כשבועיים על רכישה חוזרת בהיקף של 30 מיליון שקל (8 מיליון דולר בקירוב).
מניית אינטרנט זהב השלימה בשנה האחרונה עלייה מרשימה של 545%, אך נראה שדירקטוריון החברה מאמין כי קיים פוטנציאל נוסף לעלייה במחיר המניה (אחרת לא היה משקיע 30 מיליון שקל רק כדי "לשדר אמון"). אינטרנט זהב נסחרת כיום לפי שווי של 612 מיליון דולר.
ספקית האינטרנט הישראלית אינה לבד. קומטאץ' , המפתחת תוכנות אנטי ספאם ופתרונות לאבטחת רשת, הודיעה בשבוע שעבר על תוכנית Buy Back בהיקף של 5 מיליון דולר, כשבקופתה נחים רק 17.3 מיליון דולר ואחרי שמנייתה גמעה בשנה האחרונה 94%. "החברה מאמינה כי המזומנים שיוותרו בקופתה לאחר ביצוע הרכישה החוזרת, יספיקו לקומטאץ' להשיג את מטרותיה", נכתב בהודעה.
יותר מזה, גדעון מנטל, מנכ"ל החברה, הוסיף כי "אנו מרגישים בנוח עם הכיוון אליו צועדת החברה. לכן, אנו גם מאמינים כי מחיר המניה הנוכחי מהווה הזדמנות השקעה אטרקטיבית". קומטאץ' נסחרת כיום לפי שווי של 92 מיליון דולר.
במילים אחרות, אינטרנט זהב וקומטאץ' מצמידות המלצת "קנייה" חמה למניותיהן, ואולי בעתיד ההמלצות הללו תתבררנה כמדויקות יותר מהמלצות אנליזה סטנדרטיות.
אינטרנט זהב וקומטאץ' הן החברות הישראליות היחידות שהודיעו מתחילת שנה על תוכנית Buy Back, אך בשוק ההון האמריקני יש חברות נוספות שעשו זאת.
לא רק ישראליות
מבדיקה שערך "גלובס" עולה כי בשנה האחרונה (ממארס 2009 ועד מארס 2010) הודיעו 575 חברות על תוכנית Buy Back לעומת 1,219 בתקופה שבין מארס 2008 ועד מארס 2009, ולעומת 1,953 בתקופה שבין מארס 2007 לבין מארס 2008. שתי התקופות האחרונות שציינו היו תקופות של משבר כלכלי, שמהלכו לא מעט מניות נפלו לרצפה, ולכן לא פלא שמספר רב של חברות הודיעו במהלכן על תוכנית Buy Back.
עם זאת, גם מספר של 575 אינו בטל בשישים, והוא מצביע על שינוי מגמה בקרב החברות הנסחרות בשוק ההון האמריקני - Buy Back לא רק בימי שפל כי אם גם כאשר החברה אכן מאמינה כי למניה יש עדיין לאן לשאוף, ולא משנה באיזה שיעור עלתה עד לרגע ההודעה על הרכישה החוזרת.
הטבלה השנייה שצרפנו מהווה הוכחה לאותו שינוי מגמה. חברות ענק כמו אמזון.קום או ג'וניפר, שמניותיהן עלו בשיעור מכובד בשנה האחרונה, לא נרתעות מלהשקיע מיליארדי דולרים כדי לרכוש בחזרה חלק ממניותיהן.
דיבידנד כאופציה
לחברה ציבורית יש כידוע שתי דרכים לחלוק את הצלחתה עם ציבור המשקיעים, כשהראשונה היא חלוקת דיבידנד והשנייה היא Buy Back.
Buy Back הפכה עם השנים לשיטה מאוד פופולרית, בעיקר על רקע הגמישות המאפיינת אותה. חברה יכולה בשנה אחת לבצע Buy Back בשווי מאות מיליוני דולרים או מיליארדי דולרים, ואם בשנה שאחרי תחדל מלעשות זאת, לא תיצור תרעומת בקרב בעלי המניות.
לעומת זאת, חלוקת דיבידנד אינה מאפשרת לחברה גמישות יתר, ומחייבת אותה למדיניות של חלוקות קבועות. אם בשנה מסוימת בוחרת החברה לחתוך בחלוקת הדיבידנד או לבטלו, בעלי המניות ידאגו להבהיר לה כי מדובר בצעד שאינו מקובל מבחינתם.
ואפשר להבין אותם. דיבידנד פירושו חלוקת מזומנים לכל מי שהוא בעל מניות ביום הקובע לחלוקת דיבידנד. Buy back, לעומת זאת, מאפשר לבעלי המניות (ורק מי רוצה בכך) למכור אותן בחזרה לחברה, וכך להקטין את מספר המניות הסחירות, ובאופן תיאורטי - ורק תיאורטי - להגדיל את מחיר המניה מתוך הנחה ששווי החברה צריך להיוותר בעינו.
כך או אחרת, נראה שבחודשים האחרונים Buy Back זוכה לתהילה מחודשת, ורק ימים יגידו עבור מי מהחברות הוא יתברר כמהלך מוצלח.
tali-z@globes.co.il
