גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ד"ר אבי שפירא: "תמ"א 38 היא רק תנאי מינימום"

יו"ר ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה מנצל את תשומת הלב בעקבות גל רעידות האדמה בעולם ומזהיר: "יש ליצור תוכניות עם תמריצים טובים יותר ומקיפים יותר, ובכל זאת יהיו הרבה מאוד בניינים בארץ שבהם לא זה ולא זה יעזרו; אין אפשרות לאמוד את הנזק"

"צריך לזכור שרעידת אדמה בישראל חייבת ויכולה להסתיים ללא הרוגים, אפילו אם היא תהיה חזקה. הכל שאלה של איך מטפלים בבניינים. כדי לדעת איך מטפלים בבניינים צריך לדעת למה לתכנן אותם. אם יתכננו אותם למשהו לא נכון, זו תהיה ברכה לבטלה. צריך להכיר הסיכונים ולתכנן את הבניינים בהתאם", כך אומר ד"ר אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה בראיון ל"גלובס".

סדרת רעידות האדמה שהתרחשו בהאיטי, בצ'ילה, בטורקיה, מול חופי צור וביפן הגבירו את הדאגה גם בישראל, והביאו למספר התכנסויות מיוחדות של ועדות בכנסת כמו ועדת המשנה למוכנות העורף למצבי חירום, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת הכלכלה.

הממשלה אף אישרה לאחרונה מספר שינויים מקלים בתמ"א 38, תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה. ועדת הפנים והגנת הסביבה התכנסה לפני שבועיים לדיון בתוכנית היערכות מחודשת לתמ"א 38 שמציע משרד השיכון, בראשות השר אריאל אטיאס, שמטרתה הוספת תמריצים ושיפור אפשרויות היישום של התמ"א, כולל הוספת שתי קומות וחצי בפריפריה.

ד"ר שפירא, שנחשב לאחד מבכירי הסייסמולוגים בישראל, מכהן זה שנתיים כיו"ר הוועדה הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה. בעבר כיהן כמנהל המכון הגיאופיזי של משרד התשתיות, לאחר ששימש מנהל אגף הסייסמולוגיה במכון. לפני תפקידו הנוכחי כיהן שפירא כמנהל המכון הסייסמולוגי הבינלאומי, שמושבו בבריטניה.

לדבריו, "אי אפשר לחזות רעידות אדמה. רעידות אדמה הן לא תופעה מחזורית, אלא תופעה שהיא אקראית בזמן. אבל כמו כל תופעה שאנחנו יכולים לספור, אפשר לספור את רעידות האדמה על פרק זמן ולהגיד שיש מספר ממוצע. אם אנחנו סופרים רעידות אדמה אנחנו מגיעים למסקנה שמתרחשת באזור שלנו רעידת אדמה הרסנית אחת ל-80 שנה בממוצע. זה יכול לקרות בעוד חמש דקות ובעוד כמה עשרות שנים. רעידת האדמה ההרסנית האחרונה בישראל התרחשה ב-1927, ואחריה התרחשה ב-1995 רעידת אדמה נוספת במפרץ אילת. רעידת האדמה במפרץ אילת הייתה החזקה ביותר שמדדנו אי פעם באזור שלנו, אף יותר חזקה מזו שפקדה את ישראל ב-1927, רק שהיא הייתה רחוקה יותר ממרכזי אוכלוסיה ולכן פגיעתה הייתה הרבה פחות חמורה.

בהתייחס לרעידת האדמה ב-1927, ראוי לציין כי מעבר לנזק הקשה למבנים בירושלים, יריחו, רמלה, טבריה, צפת ושכם, גבה האסון 500 הרוגים".

גלובס: אילו אזורים בישראל מועדים לפורענות?

שפירא: "מספיק שמוקד הרעידה יהיה איפשהו בין דרום לבנון לבין אילת, כדי שהפגיעה תהיה ברוב רובה של מדינת ישראל. הפגיעות יהיו פגיעות של מבנים, והראשונים להיפגע יהיו מבנים שלא עומדים בדרישות התקן (שנבנו לפני 1980 - מ.מ)".

מה יכולה להיות מידת הנזק?

"אנחנו לא יכולים לאמוד את מידת הנזק. אנחנו עובדים כדי להיות מסוגלים לקבל הערכה טובה יותר של היקף הנזקים הצפוי מרעידת אדמה בישראל, אבל כל זמן שאין לנו מידע על רמת הפגיעות של מבנים קיימים, וזה משתנה כל הזמן בגלל השינויים בשיטות הבנייה, החומרים והתקנים, הרי שכרגע אנו רחוקים מהערכה אמינה".

התאחדות הקבלנים מזהירה, בנייר עמדה מיוחד, כי מיליון דירות ואלפי מבני ציבור בישראל עלולים לקרוס במקרה של רעידת אדמה חזקה.

"אני לא חושב שמישהו יכול לעשות חשבון. לא כל אחד יכול להעריך, אבל התאחדות הקבלנים מעריכה על פי ניסיונה ועל פי תחושות הבטן, או שהיא מעריכה שבניין שלא בנוי לפי התקן אמור להתמוטט. זה לא בהכרח נכון, יש הרבה בניינים שבנויים שלא לפי התקן ועומדים הרבה מאוד שנים למרות שהם עברו רעידות אדמה. נכון שאנחנו חוששים מאוד שהבניינים שלא בנויים לפי התקן יספגו נזק חמור או שיתמוטטו, אך אנחנו לא באמת יודעים. אלו הן הערכות, והערכות יכולות להיות מחמירות מאוד או מקלות מאוד. בכל מקרה, אנחנו באמת פונים בקריאה לכל אזרחי מדינת ישראל לפעול כך שהבתים שלהם יעמדו בדרישות התקן הישראלי. ביחס לבניינים חדשים זו פחות בעיה, וביחס לבניינים ישנים, לא כולם יכולים - זה ברור, אך מי שיכול שיפעל תחת תמ"א 38. מי שתמ"א 38 לא עוזרת לו, הרי שבידי הרשויות המקומיות האפשרות לבוא עם תוכניות בניין עיר שישפרו את יכולת האזרחים גם למגן את בתיהם וגם להגן על עצמם מפני רעידות אדמה ומפני טילים".

מהי כרגע מידת המוכנות של ישראל לרעידת אדמה חזקה?

"המוכנות תמיד תלויה בשאלה כמה מבנים בישראל לא יעמדו בתנודות הקרקע. רוב הבניינים בישראל בנויים לפי דרישות התקן. ניתנו הערכות למספר המבנים שעלולים לקרוס. אנחנו לא יודעים בכמה בניינים באמת מדובר, אבל ההערכה האחרונה שבידי, שנמסרה לי מהמרכז למיפוי ישראל, היא שכ-20% מהמבנים בישראל נבנו לפני שחל תקן הבנייה, כלומר לפני 1980. זה לא בהכרח אומר שהם ייפגעו".

האם לדעתך רעידות האדמה שהתרחשו בעולם לאחרונה באמת יביאו לאימוץ השיפורים בתמ"א 38 כפי שמציע משרד הבינוי והשיכון?

"תמ"א 38 היא רק תנאי מינימום. היה ברור שהיא לא תעזור בהרבה מקומות בארץ, אבל איפה שאפשר להיעזר בה צריך להיעזר בה. במרכז הארץ חייבים לעשות כל מאמץ להסיר חסמים ולאשר חיזוק מבנים בעזרת התמ"א. לגבי מקומות שהתמ"א לא ישימה בהם (בשל ערכי קרקע נמוכים), צריך לזכור שישנו סעיף 23 בתמ"א שמאפשר לרשויות המקומיות לבוא עם תוכניות אלטרנטיביות ועם תמריצים טובים יותר ומקיפים יותר, כל עיר והתנאים המיוחדים לה. בכל זאת יהיו הרבה מאוד בניינים בארץ שבהם לא זה ולא זה יעזרו.

"בנוגע לצורך לקבל הסכמה משני שלישים מדיירי הבניין לביצוע התמ"א, הבעיה היא בדייר הבודד או השניים שלא רוצים ותוקעים את כל הסיפור. הדיירים שעושים כך צריכים לחשוב על זה שאולי אפשר לתבוע אותם על כך שהם מסכנים את חיי כל הדיירים בבניין. עוד אין מבחן בית משפט, אבל יכול להיות שמישהו ירצה לנהוג כך. ברור לגמרי שחיזוק מבנה זו שאלה של חיים ומוות. השינויים שמציע משרד הבינוי והשיכון יעלו ככל הנראה את הפוטנציאל של הבניינים שכדאי להפעיל עליהם את התמ"א, אך אני לא חושב שפה הבעיה, כי בסופו של דבר כל ועדה מקומית לתכנון ולבנייה בסמכותה לאשר אפילו תוספת של ארבע קומות, כלומר המדינה לא חייבת להחיל את השינויים המוצעים באופן גורף על כל מדינת ישראל. אנחנו צריכים הנהגה מקומית שתפקידה להבין שהיא חייבת לסייע לאזרחים שנמצאים תחת אחריותה".

עוד כתבות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה