לראשונה בחייו הגיע אתמול (א') עו"ד ישראל פרי לאולם בית משפט, כשהוא לבוש במדים החומים של שירות בתי הסוהר. זה כשנה מרצה פרי את עונשו, מאז נדחה ערעורו על-ידי בית המשפט העליון בפרשת הפנסיה הגרמנית. המאבק המשפטי שלו רחוק עדיין מלהסתיים והוא חוצה יבשות וימים, אך תקופת 10 שנות המאסר שנגזרו עליו כבר בעיצומה. פרי בילה את היום ביציע האסירים באולם הגדול של העליון, שני מאבטחי שב"ס מצדדיו, ופניו חתומות כספינקס.
תוך שהוא מציית ציות מלא ליועצי התקשורת שלו, נמנע פרי מלהוציא מילה מפיו, גם כשהמיקרופונים והמצלמות הופנו לעברו בבוקר, לפני כניסת השופטים. רק במהלך הדיון, תוך שהוא עוקב אחר מהלך טיעונו של סניגורו, צבי אגמון, כתב פרי הערות בפנקס הצהוב שלפיו, תלש דף ועוד דף והעבירם לעורכי דינו. מן העבר השני מילאה את התפקיד המקביל עו"ד אביה אלף, מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות, שפיקחה מקרוב על אנשיה, מיכל רוזן ויונתן קרמר, שטענו בשם המדינה.
7 שופטים ישבו בהרכב המורחב שהקצתה נשיאת העליון ביניש לתיק פרי; השופטת אילה פרוקצ'יה בראש ההרכב, ולצידה אשר גרוניס ומרים נאור, היו הפעילים ביותר מבין השופטים. כמעט ללא הפסק, הם הצליפו פעם אחר פעם בסניגורו של פרי, הקשו עליו בשאלות, עקצו אותו והיטו אותו ממסלול הטיעון הסבוך שהכין מראש. אין ספק, על צבי אגמון עבר אתמול יום לא קל.
כבר בפתיחת הדיון העירה פרוקצ'יה, כי במסמך עיקרי הטיעון שהגישו סניגוריו של פרי, "יש עמימות עובדתית בולטת". היא התכונה לכך שלצד הטיעונים המשפטיים, על קו הגבול בין עבירת הגניבה בידי מורשה שבה הורשע פרי, לבין עבירת קבלת דבר במירמה, ביקשו פרי וסניגוריו מבית המשפט להגיש גם שתי ראיות חדשות בתיק, שיילקחו בחשבון במסגרת הדיון הנוסף. מדובר בחוות דעת ובעדות של אקטוארים מטעם הממשלה, שמסיבות שונות לא נלקחו בחשבון בערכאות הקודמות, ומטרתן - לדברי אגמון - להוכיח כי פרמיות הביטוח שגבה פרי מלקוחותיו היו "הוגנות וראויות".
בקשה חריגה
"אני מבקש לקבוע כי אין ביצוע של עבירה גניבה בידי מורשה", ניסה אגמון להצדיק את בקשתו החריגה לצירוף ראיות חדשות בשלב הדיון הנוסף, "ההוגנות של פרמיות או אי הוגנותן היא סממן-עזר לקביעות משפטיות שעליהן אני מבקש לטעון. יש ראיות שאומרות בלשון פשוטה שהפרמיות חושבו כראוי. אכן זה דבר חריג יוצא דופן פה אבל לטעמי עשיית הצדק בהקשר הזה חשובה, ונדמה לי שלמען הצדק חשוב שהדברים יהיו בפניכם".
"יש תקדים לכך שבדיון נוסף התקבלו ראיות חדשות?", הקשה השופט גרוניס. "לא ידוע לי על כך", הודה אגמון בכנות. נאור ציינה שבמסגרת דיון נוסף, אם תורשה הגשת הראיות, הדבר ייעשה מבלי יכולת לבחון את מהימנות הראיות, ומבלי לקיים חקירות ראשיות ונגדיות של העדים שבהם מדובר. מה גם שאחד העדים הללו הלך לעולמו זה כבר.
ואכן, בקשה להגשת ראיות חדשות במסגרת הדיון הנוסף, שמטבעו מיועד לבירור שאלות משפטיות בלבד, ולא מחלוקת ראייתיות, היא חריגה ביותר והופכת למעשה את הליך הדיון הנוסף למעין משפט חוזר. זהו כרסום נוסף, מתמשך מצדו של פרי, בעקרון סופיות ההליך. היענות מצד השופטים לבקשה זו תציב להם קושי ציבורי והסברתי, לצד הקושי המשפטי הנעוץ בתקדימיות של ההליך.
דנציגר שתק
ניתן לשער כי השופטים אינם רוצים להצטייר כמי שמכופפים את הכללים, או יוצרים כללים חדשים, בעבור בעל הממון שהחליט לנהל מאבק חורמה נגד פסיקותיה המרשיעות של המערכת המשפטית בעניינו. אם יקבלו השופטים את בקשתו להגשת ראיות חדשות, ויהפכו את הדיון הנוסף למשפט חוזר, בסיבוב שלישי, לאחר המשפט במחוזי והליכי הערעור בעליון, הם יצטרכו לנמק את החלטתם באופן שלא יציירם כמי שמתקפלים בפני הממון הרב של פרי, המאפשר מאבק משפטי בלתי מוגבל באמצעים.
לא בכדי ביקשו אפוא השופטים פעם אחר פעם מסניגורו של פרי להתמקד בטיעונים המשפטיים, על בסיס הממצאים העובדתיים שנקבעו בערכאות הקודמות - ובראשם הקביעה כי הפרמיות שגבה פרי מלקוחותיו לתוכנית הפנסיה הגרמנית היו לא ראויות ולא הוגנות, "פי כמה וכמה ממה שהיה מקובל אז", כלשונה של פרוקצ'יה. אנשיו של פרי חוו את הערות השופטים כניסיון לשבש את מהלך הטיעון הסבוך של אגמון. אלא שהשופטים באו בעצם לסייע לפרי: הם ביקשו מאגמון להתמקד בבסיס העובדתי הקיים, כדי לבחון אם ניתן לפסוק לטובתו לאור הטיעונים המשפטיים בלבד, מבלי להסתבך בתקדימים פרוצדורליים.
6 מבין 7 השופטים בהרכב היו פעילים במהלך הדיון. כשאגמון ניסה להסביר כי התיאור העובדתי של מעשיו של פרי איננו מקים עבירת גניבה, אלא לכל היותר עבירת קבלת דבר במירמה - וזו עבירה שממנה זוכה פרי במחוזי, התערב השופט גרוניס ואמר: "אדוני בעצם אומר ששגה בית המשפט המחוזי כשזיכה אותו מעבירה קבלת דבר במירמה". מלבדו גם סלים ג'ובראן, אסתר חיות ויצחק עמית המטירו שאלות שונות.
רק שופט אחד שתק לאורך היום כולו. יורם דנציגר לא כתב אמנם את פסק הדין בערעור בעליון - היה זה אדמונד לוי, שפרש בהמשך מההרכב המורחב בנימוק שדעתו נעולה - אך דנציגר מוחזק כמומחה הכלכלי הבולט מבין 3 השופטים שדנו בתיק בסיבוב הקודם. דחיית ערעורו של פרי נסמכת, במידה רבה, על כתפיו המקצועיות. כל תוצאה שונה בדיון הנוסף, אם תתקבל, תתפרש כמהלומה גם כלפיו, מצד חבריו השופטים.
צבי אגמון נטל את מושכות הייצוג
קשה לחלוק על העובדה שעו"ד צבי אגמון הוא אחד הליטיגטורים המוכשרים שיש בנמצא. ואולם העובדה שהובלת צוות סניגוריו של פרי בידיו של אגמון הופקדה בידיו, אינה פרי המקרה. בצוותו של פרי, שנבנה ללא מגבלות כספיות, פועלים גם ד"ר יעקב וינרוט, פרופ' עמרי ידלין, פרופ' מרדכי קרמניצר ועו"ד ישראל וולנרמן. עד לפני חודשים אחדים היה וינרוט מי שבידיו ניתנו המושכות, והוא זה שהוביל את הצוות.
אלא שלאור הסתבכותו הפלילית של וינרוט עצמו, בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו, הוחלט בצוות פרי כי וינרוט יוריד פרופיל. אגמון ועו"ד אורי שורק ממשרדו הצטרפו לתיק בחודשים האחרונים, בשלבי התחממות ההכנות לקראת הדיון הנוסף שהתקיים אתמול, והגשת עיקרי הטיעון מטעם הצדדים בשבועות האחרונים. התוצאה - אגמון היה היחיד מבין הסניגורים שדיבר אתמול; וינרוט כלל לא הגיע לבית המשפט העליון.