בית משפט השלום בבית-שאן חייב את פלאפון לשלם ללקוח עסקי פיצויים בסך 30 אלף שקל, בגין "טרדה מיותרת, אובדן זמן ועוגמת-נפש עקב גילוי ומרדף אחר טעויות" בחיובים שביצעה פלאפון.
מדובר בלקוח שההסכם האחרון שלו עם פלאפון נחתם בשנת 2001 לתקופה של 3 שנים. במסגרת ההסכם הוענקו לו הטבות, תעריפי שיחות מועדפים ושירותים נלווים אחרים. עם הזמן אף ביטל הלקוח את הוראת הקבע ועבר לשלם באמצעות המחאות, לאחר טעויות חוזרות ונשנות שגילה בחשבוניות שהנפיקה פלאפון, כמו חיובי יתר ואי -יצוע זיכויים שהיה זכאי להם.
פלאפון הודתה אז כי התגלו טעויות בחשבוניות ואף הבטיחה לבדוק ולתקנן, אולם בדיקות אלה ארכו חודשים ארוכים, במהלכם גם התחלפו נציגי השירות שטיפלו בלקוח, ולפיכך זוכה הלקוח על חיוביו באיחור רב.
ב-2004 ההתקשרות בין הצדדים הגיעה לסיומה - והלקוח החליט לתבוע פיצוי, למרות הסכם פשרה שנחתם מול פלאפון שנה קודם.
פלאפון להגנתה טענה כי הלקוח הוגדר כלקוח עסקי גדול ומשמעותי ולכן טופל על-ידי מנהלים מהמחלקה העסקית, לרבות חיבור מקוון למערכת המיחשוב של פלאפון לשם מעקב אחר פעילות הקווים. חיבור זה, לטענת פלאפון, איפשר ללקוח להכיר היטב את מנגנון הפעולה של החברה, ולפיכך "החל להציפה בתלונות ובטענות" והפך ל"טרדן מקצועי".
עוד ציינה פלאפון כי החברה ביטלה את הוראת הקבע ולא שילמה באופן סדיר, מה שגרר ניתוקים יזומים של קווי המנוי. לסיום טענה כי הלקוח זוכה בעבור השגיאות, מה שהוסדר כאמור בהסכם פשרה.
השופטת ציינה כי למרות ה"חריקות" בין הצדדים לאורך השנים, הם עדיין בחרו להמשיך ולחדש את יחסיהם - כל צד מהשיקולים העסקיים שלו, עד שהגיעו למצב של "מלחמת כוחות". הטעויות שנכללו בחשבוניות התבטאו באלפי שקלים, והלקוח השקיע מאמץ רב בניסיון להתחקות אחר הטעויות ובפענוח החשבוניות. הטעויות שגילה גרמו לו להיראות כ"טרדן", אולם הוא עדיין לא קיבל מענה הולם לפניותיו. אל ניתוקי הקו התייחסה השופטת כמהלך "כוחני".
בסופו של דבר קבעה כי פלאפון תשלם ללקוח פיצוי של 30 אלף שקל בגין עוגמת-הנפש, לצד החזר בסך 5,500 שקל על חיובי יתר והחזר הוצאות משפט. (ת"א 1585-04).