הבנקאי העשיר בישראל הוא ללא ספק אלי יונס, מנכ"ל מזרחי טפחות . עלות שכרו המצטבר של יונס מאז 2004 עומדת על 27.7 מיליון שקל, אבל הכסף הגדול באמת מקורו באופציות. החזקותיו במניות ובאופציות (שוווי נאיבי) של מזרחי טפחות עומדות כיום על 124 מיליון שקל, וזאת לאחר שמימש בשנים האחרונות מניות בסך 55 מיליון שקל, שהניבו לו רווח של 28 מיליון שקל. בסה"כ עמד התגמול של יונס במזרחי טפחות מאז 2004 על 180 מיליון שקל.
בנובמבר 2008 קיבל יונס אופציות כחלק מחוזה העסקה חדש. מאז טסה המניה. דו"חות מזרחי טפחות מגלמים את שווי האופציות של יונס (לפי בלאק ושלס) בגין שנת 2009 ב-15.5 מיליון שקל. אך השווי הנאיבי, כלומר ההפרש בין השער הנוכחי למחיר המימוש, גבוה פי כמה ומגיע ל-73 מיליון שקל.
בתגובה אמר יו"ר מזרחי טפחות, יעקב פרי: "למנהלים טובים צריך לשלם טוב, והישגי בנק מזרחי טפחות מעידים על עצמם. בבנק יש בעלי שליטה פרטיים, והמנכ"ל שלנו ראוי לתגמול שהוא מקבל. לא צריך להתחבא או להתנצל".
יונס עצמו אמר: "זו אופציה, ורק כשהיא מגיעה לכלל מימוש יש לה ערך. לפני כן היא תיאורטית. אלמלא אמונם של המשקיעים בבנק וביכולתו, המניה לא היתה עולה". יצוין כי המנה הראשונה של האופציות תבשיל ב-1 באפריל. לאחר המימוש הצפוי, יכניס יונס לכיסו 14.7 מיליון שקל.
עיתוי מושלם
בנובמבר 2008 הוארך, כאמור, החוזה של יונס לחמש שנים נוספות. יונס קיבל תוכנית אופציות שהקנתה לו זכאות ל-2.44% ממניות מזרחי טפחות בשווי כלכלי (על פי נוסחת בלאק ושולס) של 38.6 מיליון שקל. נקבע כי האופציות יחולקו בחמש מנות שוות מדי אפריל בשנים 2010-2014, והמימוש ייעשה לכל המאוחר עד שנת 2016.
בדיעבד, התברר כי העיתוי של יונס היה מושלם. מחיר המניה בזמן ההקצאה היה 19.35 שקל ומחיר המימוש נקבע ל-21.18 שקל (שער המניה ב-9 בנובמבר 2008, מועד אישור הארכת חוזה ההעסקה), צמוד למדד נובמבר 2008 (כיום 22 שקל). יונס קיבל את האופציות בשיא הפאניקה בשווקים. עד מהרה החלה מניית מזרחי טפחות לטפס, ותוך שנה וחצי היא עלתה ב-60%. שער המניה היום הוא 35.2 שקל. יונס קיבל 5.57 מיליון אופציות. חישוב פשוט מראה שהשווי הנאיבי של כל אופציה הוא 13.2 שקל, ובהתחשב במספר האופציות שקיבל יונס, מדובר בסכום נאה של 73 מיליון שקל.
גם בהסכם ההעסקה הקודם נהנה יונס מעיתוי מושלם. בשנת 2004 קיבל יונס מהבעלים של בנק מזרחי, משפחת עופר ומוזי ורטהיים, אופציות ל-2.44% ממניות הבנק. השווי הכלכלי של האופציות נאמד אז ב-24 מיליון שקל לפי מחיר מימוש של 14.39 שקל, שער מניית הבנק דאז. אז החלה הגאות - תוך שלוש שנים הוכפל מחיר המניה. בעלי המניות הרוויחו, וגם יונס. כיום הוא מחזיק ב-0.65% ממניות מזרחי טפחות בשווי של 51 מיליון שקל.
כצמן ויתר על 47 מיליון שקל אך צבר 135 מיליון שקל בעשור: "זה מגיע לי"
חיים כצמן, יו"ר חברת הנדל"ן גזית גלוב , היה מאז ומתמיד אחד ממקבלי השכר הבכירים במשק הישראלי. יותר מזה. אנו זוכרים שנים שבהן חיכינו בקוצר רוח לדו"ח השנתי של גזית גלוב כדי לגלות אם כצמן שוב ישבור שיאים קודמים שלו ויעפיל לראש דירוג השכר.
כפי שהדברים נראים כרגע, כצמן מעפיל לראש דירוג "ליגת העל" של "גלובס" והופך באופן זמני לשיאן השכר החדש - עלות השכר השנתית שלו היא 18.8 מיליון שקל. עלות זו כללה שכר בשווי של 2.7 מיליון שקל, מענק בשווי 6.2 מיליון שקל והטבה מבוססת אקוויטי בגובה 9.9 מיליון שקל. בחלוקה חודשית, מדובר על 1.6 מיליון שקל בקירוב. למעשה, נתון זה מכניס את כצמן למועדון הבכירים המצומצם שעלות שכרם החודשית גבוהה ממיליון שקל.
"סכומים שמגיעים לי"
אך הסיפור האמיתי בדו"חות החברה הוא הסכום שעליו ויתר כצמן - סכום שלאורו מחווירה עלות השכר שצוינה לעיל. גזית גלוב מציינת בדו"ח כי כצמן ויתר על מענק בגובה פנטסטי של 47.4 מיליון שקל, שהגיע לו בגין הסכמי העסקתו בחברה. לפי דו"חות החברה, לפני כשנתיים - טרם ההתאוששות הכלכלית - מסר כצמן לחברה "הודעת ויתור מותנה", וזו שינתה את האופן שבו קובעת החברה את הרווח שממנו היא גוזרת את המענק לכצמן.
ראשית, לצורך חישוב המענק לא יובא בחשבון רווח או הפסד הנובע במישרין מעלייה או ירידה בשווי של נכסי מקרקעין המסווגים בספרי החברה כנדל"ן להשקעה. שנית, כצמן לא יקבל בשום שנה סכומי מענק כלשהם לפי הסכם ההעסקה ולפי הודעת הוויתור המותנה, שיחד עם תשלומי הבונוס בפועל הקודמים לאותה שנה עולה על הסך המצטבר של המענקים השנתיים שלהם היה זכאי כצמן. במילים אחרות, זו הסיבה שבגללה היה כצמן זכאי לעוד כמה עשרות מיליוני שקלים במזומן והוא ויתר עליהם. גזית גלוב רשמה אשתקד רווח נקי של 1.1 מיליארד שקל, לעומת הפסד בגובה דומה בשנת 2008, ולכן כצמן וסגנו, דורי סגל, היו אמורים לקבל מענקים כוללים בשווי של 75 מיליון שקל, אך בחרו לוותר על 75% מהם (56.3 מיליון שקל). מתוך סכום זה, הוויתור של סגל עמד על 19 מיליון שקל, ובניכויו עמדה עלות שכרו של סגל על 10.2 מיליון שקל, 846 אלף שקל בחודש.
"הבנו מה מצב המשק הישראלי והעולמי, והבנו כי ראוי שנוותר", אמר היום כצמן ל"גלובס" על הוויתור. "חשתי שלנוכח מה שקורה בעולם ובישראל, והשאלות שישאלו אותי, זה לא ראוי", הוסיף כצמן אך לא התבייש להודות כי מדובר בסכומים ש"מגיעים לי".
בר חיים עבד שנה וחצי בגזית ויקבל חבילה של 40 מיליון שקל
סיפור מעניין נוסף העולה מדו"חות החברה הוא העסקתו הקצרה של מיכאל בר חיים כמנכ"ל. בר חיים, שהיה חבר הנהלת בנק לאומי, הצטרף לחברת הנדל"ן בינואר 2008, אך עד מהרה עבר חתול שחור בינו לבין כצמן. לאחר שנה וחצי בתפקיד, הראה כצמן לבר חיים את הדלת, אך דאג לכיסו של האחרון.
הסכם הפרישה של בר חיים קובע כי הוא זכאי לכל התנאים הכלולים בהסכם ההעסקה המקורי עד סוף 2011, כאילו היה מועסק בחברה כמנכ"ל. בתרגום למספרים מדובר על מינימום 3.4 מיליון שקל עבור 2010 עד 2011. בנוסף, העניקה אשתקד החברה לבר חיים בונוס של 3.5 מיליון שקל, וכן תגמול בגין אי תחרות בשווי 3.3 מיליון שקל.
לכן, אם מביאים בחשבון את עלויות שכרו של בר חיים בשנת 2008 (9.3 מיליון שקל) ואת עלויותיו אשתקד (16.2 מיליון שקל) ומשקללים את השכר שיקבל עד 2011 ואת השווי הכלכלי של האופציות שעדיין לא מימש (8 מיליון שקל בקירוב), המסקנה היא שבר חיים אולי עזב את החברה בבושת פנים, אך הוא צוחק כל הדרך לבנק עם הון בשווי של 40 מיליון שקל בקירוב.
