גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך יכולים עסקים קטנים להגדיל את מחזור המכירות?

פשוט מאוד: מייצרים שיתופי-פעולה עם עסקים גדולים יותר ■ איך מייצרים שיתוף-פעולה מנצח, ממה צריך להיזהר, ואיך בדיוק מצליחים להגדיל את המחזור? ■ וגם: 10 טיפים לעשייה נכונה של שיתופי-פעולה עסקיים

מסתבר שעסקים קטנים יכולים להגדיל את מחזור המכירות שלהם דרך שיתופי פעולה עם עסקים גדולים יותר.

איך מייצרים שיתוף פעולה מנצח, ממה צריך להיזהר, ואיך בדיוק מצליחים להגדיל את המחזור?

"שיתוף הפעולה נותן לנו יתרון עצום על המתחרים. ארון קודש לא ממוגן לא יימכר"

שיתוף הפעולה: ארונות קודש ממוגנים לבתי-כנסת

בית האומן
פעילות: ייצור ארונות קודש וריהוט משלים לבתי-כנסת
שנת הקמה: 1960
בעלים: אברהם פריד
מס' עובדים: 25
מחזור מכירות שנתי: כ-8 מיליון שקל
השקעה בשת"פ: 20 אלף שקל

שריונית חסם
פעילות: ייצור דלתות ביטחון
שנת הקמה: 1981
בעלים: אבי שקד, רמי שביט ומשפחת כחלן
מס' עובדים: 334
מחזור מכירות שנתי: כ-200 מיליון שקל
השקעה בשת"פ: 200 אלף שקל

*למה בחרתם דווקא בשיתוף פעולה זה?

אברהם פריד, בעלי בית האומן: "ל'שריונית חסם' מוניטין רב בתחום הדלתות והמיגון, אבל מה שגרם לי לבחור בה סופית הוא הקרבה הפיזית. היא ממוקמת בקרית גת בשכנות למפעל שלי, שמייצר את כל עבודות העץ וגילופי העץ בבתי-הכנסת - החל מארונות קודש וכלה בספריות ומחיצות עץ. לשמחתי, ב'שריונית חסם' נענו בחיוב והביעו רצון לפתח יחד איתנו ארונות קודש ממוגנים ומשודרגים לבתי-כנסת".

אבי שקד, מנכ"ל שריונית חסם: "אני מאמין שעסקים עושים עם אנשים ולא רק עם חברות. אני מכיר את אברהם מקרית גת ומהתאחדות התעשיינים, בה שנינו חברים, ואני אוהב את מה שהוא עושה. משהו מיוחד ורוחני. לכן, הלכנו על השת"פ איתם למרות שהוא לא מאוד רווחי וקורץ עבורנו בהיבט הכספי".

*מה היתרון בשיתוף הפעולה?

פריד: "חברות הביטוח דורשות מבתי-כנסת להתקין ארונות קודש ממוגנים, כדי לבטח את ספרי התורה בעקבות מכת גניבות. ספר תורה עולה בממוצע 30-40 אלף דולר, ובלי ארון קודש ממוגן אין ביטוח. הביקוש לארונות קודש ממוגנים - שעשויים פלדה ומצופים עץ - מזנק לקראת פסח. השנה, אחרי פיתוח וחשיבה בת שנתיים, יצאנו עם דגם משופר הודות ל'שריונית חסם'. שיתוף הפעולה איתם נותן לנו יתרון עצום על פני המתחרים. ארון קודש לא ממוגן לא יימכר היום, ולכן שיתוף הפעולה עם 'שריונית חסם' קריטי לנו. עד כה התקנו 10 ארונות קודש ממוגנים בארץ ו-2 בארה"ב".

שקד: "היתרון הוא ששיתוף הפעולה מאפשר לנו להיכנס לנישה שלא היינו בה קודם לכן".

*מה החיסרון בשיתוף הפעולה?

פריד: "אין חסרונות, רק יתרונות".

שקד: "ארון קודש ממוגן זה לא פס ייצור אלא חליפה בהזמנה. על כל ארון כזה אנחנו יושבים, חושבים ומייצרים בנפרד, ומכאן הקושי. גם העיתוי בעייתי. פסח היא עונה בוערת בתחום שלנו וכך גם בתחום ארונות הקודש הממוגנים, ולכן שיתוף הפעולה הזה מוסיף לנו עוד עבודה בתקופה לחוצה ממילא".

*הסדרתם את שיתוף הפעולה בחוזה?

פריד: "חתמנו על משהו".

שקד: "יש בנינו הסכם יחסי מסחר בין ספק ללקוח. לא חתמנו על הסכם בלעדיות, אם כי את הדגם שאנחנו מייצרים עבורם - ארונות קודש עם דלתות הזזה ממוגנות - לא נמכור למתחרים שלהם".

*כיצד אתם מחלקים את הוצאות ואת הרווחים?

פריד: "אנחנו לא מתחלקים ברווחים. בהקשר זה, 'שריונית חסם' היא מעין ספק שלנו".

שקד: "הוצאות - כל אחד נושא בעלויות הפיתוח שלו, רווחים - 'בית האומן' משלמים לנו עבור המוצר".

*מה התרומה של שיתוף הפעולה לשורה התחתונה?

פריד: "אני לא חושב שהיינו מצליחים למכור אפילו ארון קודש אחד ללא שיתוף הפעולה עם 'שריונית חסם'. לכן, התרומה של השת"פ הזה למחזור מכירות שלנו בתחום ארונות הקודש הממוגנים היא עצומה".

שקד: "תורם תרומה קטנה, כיוון שעבורנו מדובר בשוק קטן ונישתי. אנחנו עושים את זה יותר בשביל הנשמה ופחות בשביל השורה התחתונה".

*מה התגובה של הלקוחות לשת"פ?

פריד: "תגובות מצוינות. הלקוחות שלנו בבתי-הכנסת מרוצים מהמוצר ומזה שהוא מיוצר בחלקו על-ידי 'שריונית חסם', כי זה אומר להם שמדובר במוצר טוב שלבטח יבוטח ע"י חברות הביטוח. מבלי לפתוח פה לשטן, הארונות הממוגנים שהתקנו לא נפרצו".

שקד: "שמעתי רק תגובות טובות. לא מזמן עליתי לכותל כדי לראות ארון קודש ממוגן שלנו ונפעמתי".

*איך נמנים משת"פ כושל?

פריד: "כל צד צריך לכבד ולעמוד באתגרים ובדרישות כמו לוחות זמנים וטיב מוצר, ולהידבר כדי למנוע תקלות".

שקד: "למצוא את הפרטנר המתאים בהיבט העסקי והאישי. למצוא משת"פ עם ניגוד אינטרסים מינימלי ותועלת משותפת מקסימלית".

"יין נחשב למוצר גברי ובקבוק מתוכשט יכול לעזור לנו להגדיל את קהל היעד הנשי"

שיתוף הפעולה: מהדורה מוגבלת של 300 בקבוקי יין טוליפ בעיצובה של מיכל נגרין

רוני יצחקי, מיכל נגרין, בקבוקי יין מעוצבים / צלם תמר מצפי

יקב טוליפ
פעילות: ייצור ושיווק יינות בוטיק
שנת הקמה: 2003
בעלים: משפחת יצחקי
מס' עובדים: 16
מחזור מכירות שנתי: כ-8 מיליון שקל
השקעה בשת"פ: 25 אלף שקל

מיכל נגרין
פעילות: עיצוב, ייצור ושיווק תכשיטים
שנת הקמה: 1988
בעלים: מיכל ומאיר נגרין
מס' עובדים: 200
מחזור מכירות שנתי: עשרות מיליוני שקלים
השקעה בשת"פ: 25 אלף שקל

*למה בחרתם דווקא בשיתוף פעולה זה?

מיכל נגרין, מעצבת תכשיטים: "הרבה מאוד זמן אני מחפשת לשתף פעולה עם יקב, אבל לא ידעתי עם מי. בחרתי ביקב טוליפ מכמה סיבות: מדובר ביקב משפחתי, ואני אוהבת לשתף פעולה עם עסקים משפחתיים קטנים שמייצרים בארץ; ביקב מועסקים אנשים מוגבלים וזה עשה לי את זה; והיין שלהם טעים לי מאוד".

רוני יצחקי, מבעלי יקב טוליפ: "נגרין פנו אלינו עם הרעיון. הסכמנו כי המותג 'מיכל נגרין' ייחודי מאוד ולא מיינסטרים, וככה אנחנו רואים את המותג שלנו".

*מה היתרון בשיתוף הפעולה?

נגרין: "אני מאמינה בחיבורים ובהרמוניה משותפת, ומהמקום הזה אני כל הזמן מחפשת לשתף פעולה עם אחרים. שיתופי פעולה מאפשרים לי להיות במקומות שאני לא נמצאת בהם כמו יין או שוקולד, שגם עליו אני שוקדת בימים אלה".

יצחקי: "'מיכל נגרין' נתפש כמותג איכותי, בדומה למותג שלנו. קהלי היעד של שני המותגים גם הם דומים: אנשים במעמד סוציו-אקונומי מעל הממוצע, חובבי לייף-סטייל ואוהבי קולינריה. יין נחשב למוצר גברי ובקבוק מתוכשט יכול לעזור לנו להגדיל את קהל היעד הנשי, וזה אחד היתרונות הגדולים של השת"פ עם נגרין".

*מה החיסרון של שיתוף הפעולה?

נגרין: "הפקתי לקחים משיתופי פעולה לא טובים שעשיתי בעבר. למשל, שצריך להקשיב יותר לצד השני ולא רק להכתיב לו את רצונותיי".

יצחקי: "שת"פים מצריכים היערכות וחשיבה ממושכות. לקח לנו חודשיים להפיק את שיתוף הפעולה על כל פרטיו, כולל בניית קונספט ותמחור. שת"פים לא תמיד כלכליים, אם כי להערכתי לבקבוקים המתוכשטים יש סיכוי להימכר לא רע בחנויות 'מיכל נגרין' וברשת היינות 'אבי בן', אבל רק אחרי פסח נהיה חכמים יותר בעניין הזה".

*הסדרתם את שיתוף הפעולה בהסכם?

נגרין: "אין הסכם משפטי אבל הוצאנו מסמך הבנות. בשיתופי פעולה בסדר גודל גדול יותר אנחנו מערבים את עורכי-הדין שלנו. כאן, בגלל שמדובר בשת"פ קטן, לא היה צורך בכל זה".

יצחקי: "הבנות שיתוף הפעולה הושגו מהר, בצורה קלה וללא חילוקי דעות".

*איך אתם מחלקים את ההוצאות ואת הרווחים?

נגרין ויצחקי: "חצי-חצי בהוצאות וברווחים".

*מה התרומה של שיתוף הפעולה לשורה התחתונה?

נגרין: "לא באתי לשת"פ הזה ממקום של שורה תחתונה אלא ממקום של תדמית. פסח הוא חג של מתנות, ובקבוק מתוכשט הוא מתנה שמעידה על חדשנות ורעננות המותג. אני רואה בשת"פ הזה ערך תדמיתי יותר מכספי".

יצחקי: "צפוי לתרום יפה למחזור המכירות שלנו. אני לא רואה סיבה שלא".

*מה תגובת הלקוחות לשת"פ?

נגרין: "התלהבות גדולה. כל החברים ובני המשפחה כבר הזמינו בקבוקים כאלה".

יצחקי: "תחום היין שמרני מאוד, ולכן אנשים 'נופלים' מהרעיון, מהיצירתיות ומהחדשנות של בקבוק יין מתוכשט, שעולה לצרכן הסופי 198 שקל לבקבוק".

*איך נמנעים משת"פ כושל?

נגרין: "צריך לדעת בדיוק מה אתה רוצה ולעמוד על איכויות. לבחור בשותף הנכון והמתאים ביותר לעבודה משותפת. והכי חשוב, לבדוק אם יש לך איתו כימיה אישית".

יצחקי: "פרגון הדדי הוא מרכיב חשוב להצלחת שיתוף הפעולה. חשוב גם לא להיות מונע מאגו ולראות גם את האינטרסים של הצד השני".

10 טיפים לעשייה נכונה של שיתופי פעולה עסקיים

על-פי מנשה זילכה, מנכ"ל רשת קרביץ

מנשה זילכה, מנכ

1. חיבור מוצרים, שירותים, קהלי מטרה

שיתופי פעולה בין חברות צריכים להתבצע רק כשיש חיבור בין מוצרים, שירותים או קהלי מטרה דומים של שתי החברות, וכשיש Win-Win Situation. חשוב שיהיה את הידע ואת האפשרות לנהל מערכת שיווקית שתענה על הצורך העסקי המשותף.

2. הגדלת המשאבים

לא סתם אומרים "השלם גדול מסך חלקיו", שיתופי פעולה מוצלחים מעצימים את העסק: כמות המשאבים גדלה, מתאפשר שימוש במשאבים הדדיים, החשיפה השיווקית רחבה יותר, ועסקת המכירה כלכלית יותר לשני הצדדים.

3. שמירה על איזון והדדיות עסקית

הקושי הגדול ביותר בשיתופי פעולה עסקיים מורגש כשנוצרת תחושת חוסר איזון בעוצמות של שני הצדדים. למשל, כשאחד הצדדים מרוויח יותר מהצד השני ושאין הדדיות עסקית. לכן, חשוב לשמור על איזון בעוצמות של שתי החברות שמשתפות פעולה.

4. ניצול הנטוורקינג החדש שנוצר

שיתופי פעולה עם גורמים עסקיים אחרים הם פתח לדברים נוספים שלא נצפו מראש כמו, כמו מעגל קשרים חדש שנוצר, נטוורקינג ושיתופי-פעולה נוספים בעתיד. חשוב לדעת לזהות את ההזדמנויות ולממשן בצורה היעילה ביותר.

5. חיסכון בעלויות

שיתופי פעולה עסקיים הם דרך טובה לחיסכון בעלויות פרסום, שיווק, יחסי ציבור וקידום מכירות.

6. לשים לב לסימני אזהרה

בחירה נכונה של השותפים העסקיים מעלה את הסיכוי לשיתוף פעולה מוצלח ורווחי לכל אחד מהצדדים. מומלץ לשים לב לסימני אזהרה כמו הפער בין מה שהצד השני אומר לבין מה שהוא עושה, או בין מידת הרצון לבין מידת הנגישות שלו להשקיע בפרויקט המשותף.

7. ערכים משותפים

הערכים של המותגים שמתחברים חייבים להיות דומים: גילאים, סוציו-אקונומיים וכדומה. כמו-כן, חשוב שהשיתוף עצמו ייתן הצעה אטרקטיבית מעניינת.

8. שמירה על שוויון בין הצדדים

בשיתופי פעולה עסקיים אסור לאף אחד מהצדדים להתמקד רק בעצמו. חייבים להבליט את שני הצדדים באופן שווה, גם אם מותג אחד חזק יותר, בולט יותר ומוכר יותר. יושר עסקי בין הצדדים אף הוא קריטי להצלחת שיתוף הפעולה.

9. קידוש המטרה העסקית

להימנע משיתוף פעולה שהוא רצון של משתפי הפעולה ולא של הצרכן. המטרה צריכה להיות עסקית ומכירתית ולא מונעת מאגו. החשיבה חייבת להיות צרכנית.

10. חשיבה לטווח ארוך

לזהות בשיתוף הפעולה היגיון עתידי ולא רק עכשווי. פוטנציאל לפתיחת ערוצים נוספים והרחבת שיתוף הפעולה. לרוב, משקיעים בשיתוף הפעולה זמן ומשאבים וחשוב שהוא יצדיק את עצמו לאורך זמן ולא רק בטווח קצר ונקודתי.

עוד כתבות

טראמפ שולח לישראל מערכת נשק בשווי חצי מיליארד דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ארה"ב תמכור לישראל מערכת להנחיית פצצות, בוול סטריט ג'ורנל טוענים שגם דחייה של חודש בתוכנית הגרעין האיראנית משמעותית ואיך השפיעה המערכת מול איראן על ענף התעופה ● כותרות העיתונים בעולם

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למירוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

מטוס F-15 של חיל האוויר האמריקאי / צילום: Reuters, Mark Cosgrove

מערכת ישראלית תשמש את הצבא האמריקאי

לגלובס נודע כי מערכת של חברת TSG הישראלית תוטמע בצבא האמריקאי, כחלק מעסקה בגובה מאות אלפי דולרים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

המניה הלוהטת שחזרה לככב בוול סטריט, והמניות שאכזבו בת"א

האופטימיות ביחס להסכמי הסחר והמערכה הקצרה עם איראן צבעו את המסכים בבורסה בתל אביב ובוול סטריט בירוק במהלך החודש החולף ● סקטור השבבים ובעיקר מניית אנבידיה הובילו את העליות, מי אכזבו והאם הראלי יימשך?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ: אני אהיה תקיף ביותר מול נתניהו על עזה

טיל שוגר מתימן לישראל ויורט ● גורם המעורה במו"מ: "אפשרות לפריצת דרך בזמן הקרוב" ● איראן: מתקני הגרעין שלנו ניזוקו בצורה קשה, אין לפי שעה תאריך לחידוש שיחות הגרעין ● שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● 50 חטופים - 634 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

יריד דירות נדלניישן של יד2 / צילום: רוני הרמן

רוכשי הדירות היו אמורים לשלם פחות על המשכנתא, למה זה לא קורה?

התמתנות קצב האינפלציה, הירידה בתשואות האג"ח והצפי להורדת ריבית - מאותתים על הקלה גם בריבית המשכנתאות ● אבל בבנקים לא ממהרים להפחית לפני שייראו מגמה חיובית לאורך זמן

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

הוא חתום על אחד האקזיטים המדהימים בתולדות ישראל אבל 4 חברות שלו כבר נקלעו לקשיים. למה זה קורה?

בני לנדא נחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל, בין היתר, בזכות האקזיט המדהים של אינדיגו ואלף פטנטים שרשם ● אך לפחות ארבע חברות המקושרות אליו נקלעו לקשיים - בשל פיתוחים יקרים, קצב חדירה איטי לשוק, תלות במשקיעים אירופים והשלכות המלחמה ● האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או בכשל מובנה במודל?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטרה צריכה עלתה בכ-6%, מדד הבנקים ירד ב-2.5%

ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מדד הבנקים ירד בכ-2.5% ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל נסחר ביציבות, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו״ל בבנק מזרחי טפחות / צילום: באדיבות מזרחי טפחות

"פוטנציאל לתשואות פנומנליות": מנהל המחקר בבנק שמסמן 3 סקטורים לוהטים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו"ל במזרחי טפחות, לא נלחץ מהשיאים בשוק המניות: "זה לא 'הייפ' על ריק — אנחנו נמצאים בראשיתה של מהפכה טכנולוגית" ● למשקיע אגרסיבי הוא ממליץ לשים את הז'יטונים על מניות AI, ענן ומחשוב קוונטי, לצד הסקטור החבוט של אנרגיות מתחדשות

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בזמן המלחמה מול איראן: הבורסה אישרה את המעבר למסחר בימי שישי

לפני כשבועיים החליט דירקטוריון הבורסה על שינוי התקנון - באופן שהמסחר בה יתקיים החל מהשנה הבאה בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי כיום ● IBI: "זהו מהלך חשוב הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני״ע לעולם והן מבחינת בפעילות חבר הבורסה מול הלקוחות" ● איגוד בתי ההשקעות: "מדובר במהלך מורכב הכרוך בשורה של סוגיות רגולטוריות ותפעוליות שטרם הוסדרו"

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר