"בשבע" נמצא בבעלות קבוצה בשם "הולילנד הולדינגס בע"מ" וגני דוד נכסים. בניגוד לעיתונים חרדיים, אין לו ועדה רוחנית, אלא מעין "אב רוחני", הרב אליעזר מלמד. מדי יום ראשון יושב הרב מלמד עם העורך לדון על השבוע הקרוב. "גם בכל הקשור למודעות, פעם בחצי שנה נופלת לי איזו מודעה שאני מתלבט לגביה, אז אני שולח לו והוא בדרך כלל אומר 'זה בסדר דודו'", מספר סעדה.
מה יכול להיות בעייתי?
"תמונות של נשים ברמה לא צנועה, סיגריות. יש עכשיו קמפיין של אחת מחברות הוודקה עם סלוגן 'המעמד מחייב'. אמרתי להם, אנחנו לא מפרסמים משקאות אלכוהוליים, אבל אני מוכן לפרסם בשיטה קריאיטיבית אחרת. העיתון שלי הוא עיתון מחנך. אצלי בבית, בשבת בבוקר, עושים לעתים קידוש עם משקה שיכר ואין שום בעיה לעשות גם עם וודקה. אז בסטודיו שלנו, שמנו את הוודקה ליד מציות, קיגל והרינג, וכתבנו 'קידושא רבה', שאין דתי לאומי שלא ידע מה זה. הם לא לקחו. הפסידו".
אולי אתה טועה, והציבור שלך לא מזדעזע כל-כך בקלות?
"אין בעיה, אבל אני לא רוצה. אני לא צריך לחנך לזה שתבנה את המעמד שלך בחברה על ידי שתיית וודקה. גם בשביל 100 אלף דולר לעמוד זה לא ייכנס".
בין המפרסמים של סעדה ניתן למצוא כמה מהגדולים במשק, כמו סלקום, פרטנר, תנובה ובאחרונה גם איקאה. במודעה של האחרונה, נראים ישראלים המעמיסים את כל הטוב השוודי למכוניותיהם, כשפוטושופ קפדני התקין כיפות וחצאיות ארוכות בהתאם.
אם הציבור שלכם יראה מודעה כזו, ללא חובשי כיפה, הוא לא יילך לאיקאה?
"אם אתה רוצה למכור משהו, אתה צריך ליצור הזדהות בין הלקוח למוצר. הזדהות יוצרת נאמנות, יוצרת קשר ראשוני שבגללו אני מתחבר למוצר. הבינו את זה באורנג' כשעשו קמפיין לציבור דתי, עם חייל שמתפלל על הטנק ורופאה עם בנדנה של דתית-לאומית. הבינו את זה באלקטרה, ששמו ילד קטן עם כיפה סרוגה גדולה. בכל החברות הגדולות שמבינות שיש כאן ציבור שהרמה הסוציו-אקונומית שלו היא בינונית ומעלה ויש לו הרבה ילדים והוא צרכן, והוא צורך מותגים. אני חושב שאשתי תסתכל על המודעה הזאת ותגיד 'וואו, יש דתיים-לאומיים באיקאה'".
נו, באמת.
"הזדהות, הזדהות, הזדהות".
אתה הולך לצבא עם חילוני ואחרי זה הולך איתו לעבודה. אבל אם תראה אותו במודעה של איקאה, לא תרגיש הזדהות?
"בוא נלך רגע לקצוות. אם אני אראה את בר רפאלי מוכרת לי פוקס, אני אדיר רגליי מהחברה. אם אני אראה מודעה שכל הילדים והמבוגרים בה חובשים שטריימלים וחליפות שחורות, אותו דבר. אם אני אראה חילוני נורמלי כמוך לא יפריע לי, אבל לא ייצור לי הזדהות. אתה רוצה שאני אקנה? תראה שאתה משלי".
אתה יקר ממחירי השוק בדרך כלל?
"אני יקר בשוק אבל זה שווה. הכניסה הראשונית של מפרסמים היא קשה. אחרי שהוא בפנים, הוא מבין את הכוח והעוצמה. הוא מבין שהציבור הזה, הוא ציבור שיש לו כסף ושהוא רוצה לרכוש מותגים. למשל 'האחים חדד', הם אצלי כבר למעלה משנה במודעת 'אוזן' בשער העיתון והם משלמים לי על המודעה הזו כמו שהם משלמים על הדלקת נרות במעריב כל שבוע. אותו סכום".