גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האחראי למס הבצורת שאתם משלמים: "האוצר עיכב את ההתפלה"

הוועדה הממלכתית לחקר משבר המים מעבירה ביקורת חריפה על התנהלות האוצר, רשות המים וגם משרדי החקלאות והתשתיות לדורותיהם - אך נמנעת מהטלת אחריות אישית של נושאי תפקיד

לאחר שנה וחצי של עבודת חקירה מאומצת מפרסמת היום (ד') הוועדה הממלכתית לחקר משבר המים את הדו"ח המקיף שלה, מה שהכניס גורמים רבים במשק המים לכוננות ספיגה. ואכן, המסקנות של הוועדה קשות מאוד מבחינת המוניטין של כמה גופים ממשלתיים, וגם מפריכות כמה הנחות שגויות בקרב מקבלי ההחלטות והציבור הרחב.

הוועדה, בראשות השופט בדימוס פרופ' דן ביין, ובהשתתפות פרופ' יואב כסלו ופרופ' יורם אבנימלך, קובעת באופן חד משמעי כי משק המים הישראלי נתון במשבר עמוק מתמשך, שנובע כולו מניהול לקוי. מדובר בקביעה חשובה שכן רק בחורף האחרון הוחלט על ביטול היטל הבצורת, בגלל שירדו גשמים בכמות גדולה יותר מאשר בשנתיים הקודמות. מדובר בהמשך הדפוס של ניהול לקוי, שאליו מתייחסת הוועדה בדו"ח שלה בחומרה רבה. ‏

הוועדה מבהירה גם לציבור הרחב וגם לקובעי המדיניות שאי אפשר "לשחרר את החגורה" בנושא ניהול משק המים בגלל עומק המשבר. זהו משבר שאינו נקודתי, ושלא מחכה לו פתרון קסם בסיבוב. מעט גשם אינו פתרון. זהו משבר שיש לשם פתרונו ומניעתו בעתיד להנהיג מדיניות ניהול אחראית וארוכת טווח.

‏"המשבר בא בעקבות רצף של שנים שחונות, אך בבסיסו חברו שני גורמים עיקריים שהם מעשי אדם: הפקת יתר מהמקורות הטבעיים (של המים במדינה - מ.א.) והאיטיות בהקמת מפעלי התפלה ופיתוח האמצעים האחרים להרחבת היצע המים וצמצום השימוש בהם", נכתב בדו"ח.‏

בהמשך לכך מציינת הוועדה, כי "משק המים במשבר ותושבי המדינה נקראים לצמצם את השימוש במים ואף להתכונן לאפשרות של תקופה קשה עוד יותר".

הביקורת של הוועדה על הממשל בישראל שהתנהל בנושא משק המים באופן רשלני עד פושע, אינה מפתיע והייתה צפויה לחלוטין. לא בכך חשיבות הדו"ח, אלא בכך שהוא עושה סדר לגבי כמה נושאים שהיו שנויים במחלוקת כמו העלאת תעריפי המים והטלת מס בצורת. חשיבותו גם בגלל שהיא קובעת כיצד יש לנהוג במשק המים מעתה ואילך כדי להימנע מפיאסקו כמו זה שהמשק נתון בו היום, ולהתנהל היטב בעתיד.

‎‎כשל ממשלתי מתמשך

‏‎‎לדברי הוועדה, האחריות לאימוץ המדיניות הכושלת הייתה בעיקר "של שרי החקלאות והתשתיות לדורותיהם, שראו לנגד עיניהם את צורכי החקלאות ובו בזמן לא נקטו אמצעים להקטנת הצריכה העירונית". לדברי הוועדה, נציבי המים לא התנגדו למהלכים האלה ולא התריעו מפני הסכנות שעלולות להיגרם ממדיניות זו.


‏למשל, למרות שגורמים מקצועיים כמו השירות ההידרולוגי תיארו בחורף 2006 את המצב הקשה של המאגרים, ראש רשות המים, פרופ' אורי שני הודיע לדברי הוועדה, כי הקצבת המים לחקלאות תהיה דומה ולא יחול קיצוץ נוסף. "ואכן הפקת היתר נמשכה כסדרה", הם מציינים. עם זאת, בסופו של דו"ח, הוועדה אינה תומכת בהטלת אחריות אישית של נושאי תפקיד למחדלים.

‎‎טיפול כושל בנושא ההתפלה

‎‎באשר לסחבת בטיפול בהקמת מערך התפלה, אומרת הוועדה, כי "הן נציבי המים לדורותיהם והן מנהל רשות המים לא העמידו את הממשלה על מלוא המשמעות של כל דיחוי במימוש תוכנית התפלה בהיקף הדרוש".

בנוסף, טוענת כי "האוצר עיכב את תוכניות ההתפלה בטענה שיש למצות קודם כל אמצעים אחרים כגון חיסכון והשבת קולחין (מי ביוב - מ.א.), אך לא דאג להקצות את המשאבים הדרושים לפעולות אלה. רק לאחר שנים הבינה הממשלה שיש להיכנס לעידן ההתפלה. ההחלטות בתחום זה שונו מפעם לפעם, ובכמויות שהותפלו בפועל לא היה כדי לממש את היעדים שהוצבו, מבחינת כמויות המים הדרושות".

‎‎התפלה היא לא חזות הכל

‏‎‎טענה נוספת שעולה בדו"ח, היא שההתפלה היא לא הפתרון היחידי שיש להשקיע בו משאבים, אבל פתרונות אחרים לא זכו להתייחסות נאותה. הרעיון של ייבוא מים למשל לא זכה להתייחסות רצינית ומעמיקה, למרות שיש לו "יתרון מול התפלת מי ים, בכך שהוא גורם לפחות נזקים סביבתיים.

"מנגד, עלולות להתעורר בעיות בתחום אמינות ההספקה. זאת לאור האי-יציבות המדינית באזורנו והיחסים עם טורקיה, שהיא הספקית הפוטנציאלית המרכזית של מים מיובאים. עם זאת, התברר שקיימות מדינות אחרות שאף הן מוכנות לספק לישראל מים", מציינים חברי הוועדה.

‏"הוועדה גם מצביעה על איטיות בביצוע פרויקטים של התפלת מליחים וטיוב בארות, שהם מקורות מים שיכולים היו לייתר לפחות חלק ממערך ההתפלה.

‎‎האוצר אשם

‎‎הוועדה קובעת במפורש כי "חלק ניכר מהאחריות לדחייה במימוש תוכניות ההתפלה מונח לפתחו של משרד האוצר". עפ"י הטענה, עד 99' תמך האוצר בעמדה לפיה אין להתפיל מי ים עד שלא יינקטו פעולות לצמצום הצריכה והתפלת מי קולחין. אבל, המשרד לא תקצב תוכנית אב לחיסכון במים שהוצגה בפניו עוד בשנת 2004, וכעת מסתמן מהחלטותיו שההתפלה היא הפתרון היחידי למשבר - קביעה שהוועדה כאמור פוסלת.

בנוסף, נעשו פעולות רבות בתחום השבת קולחים לשימוש בחקלאות, אך היו עיכובים בהקמת מט"שים (מתקני טיהור שפכים - מ.א.) בין היתר בשל התנגדות האוצר לפעילות חברת מקורות בתחום זה. הסיבות לעיכובים היו בחלקן תקציביות ובחלקן פרי קשיים בירוקרטים.

‎‎משילות לקויה

‎‎הוועדה קוטלת את התנהלות הממשלה בנושא המים תחת ההגדרה "ליקויים בסדרי ממשל". לדבריה, "החלטות הממשלה אופיינו בחוסר עקביות בנושא הקמת מתקני התפלה. כמויות המים שנקבעו כיעד להתפלה השתנו חדשות לבקרים, וחלק מההחלטות שנתקבלו בנושא זה לא בוצעו. גם המכרזים שכבר יצאו התעכבו בשל חסמים בירוקרטיים, בעיות ליווי פיננסי או סכסוכים משפטיים". כדוגמה למקרה זה מביאה הועדה את מתקן ההתפלה באשדוד, שהוחלט על הקמתו ב-2001 ורק עכשיו מתחילים במימוש ההחלטה.

‎‎רשות המים זרעה מבוכה

‎‎הוועדה לא חוסכת הצלפות גם מרשות המים. כלפיה היא טוענת לעיכוב בטיפול במשבר, חוסר עקביות במדיניות וכשלון בהסברה. הרשות הוקמה ב-2007 באמצע המשבר כדי להוביל את ההתמודדות איתו, אבל בין היתר "משך הזמן שבו התארגנה עד שהחלה לנקוט פעולות ארך חצי שנה".

ועדת החקירה קובעת עוד, כי: "לציבור לא הועברו מסרים ברורים כיצד לנהוג בחיסכון ובין היתר לא קודם נושא החסכמים. הוראות בדבר ייבוש דשאים והסדר השקיית גינות לא היו ברורות וחלו בהן שינויים לפרקים. כל אלה גרמו למבוכה ובלבול בציבור".

לגבי היטל הבצורת שהוטל כאמצעי לחיסכון קובעת הוועדה כי לא זכה להסברה מתאימה, ובמקום לשכנע את הציבור שמדובר באמצעי לעידוד החיסכון, הוא נתפס בעיניו כמו גם בעיני הח"כים, כמס הבא להעשיר את קופת האוצר.

מרשות המים נמסר בתגובה, כי "המהפכה במשק המים הישראלי נמצאת בעיצומה ועד 2013 יסתיים המשבר ולא יהיה מחסור מים בישראל".

אבל, הוועדה ממשיכה לבקר את רשות המים בציינה כי ההחלטה על העלאת תעריפי המים נעשתה בסמיכות להטלת ההיטל ו"בפעימה אחת. האפקט המצטבר של שתי הגזירות עורר בציבור זעם רב, והביא לפעילות ענפה בכנסת החותרת לביטולן. עפ"י החלטת הממשלה היה על הרשות להעלות את תעריפי המים באופן מדורג החל מינואר 2009. הרשות לא עמדה ביעד הזה ואף לא קיימה את עקרון ההדרגתיות שקבעה הממשלה. כך יצאה הרשות בפרסום על עלייה חדה של כ-40% בתעריפי המים בינואר 2010, ובעקבות לחץ ציבורי היא נפרסה לשני מועדים".

‎‎היטל הבצורת לגיטימי

‎‎הוועדה קובעת כי היטל הבצורת הוא אמצעי לגיטימי לעידוד החיסכון, ובלבד שהיטל כזה יוטל על רמת צריכה החורגת בשיעור ניכר מרמת צריכה הבסיסית ובאופן שרק מיעוט קטן של משתמשים שצריכת המים שלהם היא חריגה, יישאו בנטל הזה.

לדעת הוועדה, אם ההיטל חל ברמות צריכה נמוכות יותר, הוא הופך למעשה למס שמטרתו להעשיר את אוצר המדינה ולא להביא לחיסכון במים. הצלחת ההיטל הזה תיבחן בכך שלמעשה הוא לא ייגבה, או ייגבה רק בשוליים.

‎‎על סף משבר באיכות המים

‎‎אחד המסרים המבהילים שעולים ממסקנות הוועדה הוא שישראל על סף משבר בנושא איכות המים. "חשש זה נובע בכך שאקוויפר החוף בחלקו הגדול מספק מים המצויים בגבול תקני איכות המים. כיום אין ניטור ממשי של המוצר היוצא בבית הצרכן וקיים חשש לפער איכות מי השתייה בין נקודות הדיגום האחרונות לבין המים המגיעים לצרכן".

‎‎מערכת הביטחון ובכלל פיקוח ואכיפה

‎‎הוועדה מייחסת התייחסות נפרדת למערכת הביטחון שמהווה גורם מזהם רב משמעות עבור מקורות המים במדינה. "קיים קושי בפיקוח והסדרת הזיהום שנגרם ע"י מערכת הביטחון בשל איסור כניסה של פקחי המשרד להגנת הסביבה לאתרי הזיהום. עפ"י עדות השר גלעד ארדן בוועדה, 150 בסיסים של צה"ל לא מחוברים כלל למערכת הביוב. בנוסף, רשות המים מתקשה לאכוף צווים נגד צה"ל.

באופן כללי טוענת הוועדה כי לא מיושמת האכיפה המשפטית נגד מזהמים של מקורות מים ונגד העושים שימוש במים בניגוד לחוק. "לא נעשה שימוש מספיק בכלים משפטיים ובאמצעי אכיפה אחרים למימוש החלטות ואכיפת הדין", צוין בדו"ח.

עוד כתבות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב