ציבור המשקיעים הפרטיים נחלק, בדרך כלל, לשלושה סוגים עיקריים. בקצה האחד של הסקאלה נמצאים אלו שאינם מבינים בהשקעות, וגם אינם מעוניינים להבין בתחום. מבחינתם פיקדון בנקאי ל-30 יום הוא קצה גבול היכולת בכל הקשור להשקעות. בקצה השני ניצבים הספקולנטים, שבטוחים שהם יודעים הכי טוב, וקונים ומוכרים מניות מדי יום.
בתווך, נמצאים אלו שמבינים כי ברוב הזמן, השקעה בשוק ההון אטרקטיבית יותר מאשר בפיקדון בנקאי, אך חוששים מכניסה אמיתית למים העמוקים. עבורם, ישנה נוסחה מנצחת להשקעה שהומלצה לראשונה על ידי אבי תורת ההשקעות, עוד במילניום הקודם.
בנג'מין גרהאם, האיש שלימד את וורן באפט על השקעות, כתב לפני 61 שנה את הספר "המשקיע הנבון" (The Intelligent Investor), שבו יותר מ-600 עמודים הנחשבים לתנ"ך השקעות הערך. בתוך הספר מקדיש גרהאם פרק מיוחד עבור המשקיע "עצלן", שאינו מעוניין לעסוק בניהול השקעותיו באופן אקטיבי מדי.
נוסחת הפלא של גרהאם פשוטה להפליא. במקום להתעסק עם קנייה ומכירה של מניות, ניתוחים וקריאת דו"חות אנליסטים, על המשקיע לעשות פעולה פשוטה אחת: לבצע הוראת קבע לרכישה של קרן נאמנות מנייתית בסכום קבוע מדי חודש.
עבור רובם המוחלט של המשקיעים, תזמון כניסה ויציאה מהשוק הוא בגדר הבלתי אפשרי. יתרה מכך, הפסיכולוגיה האנושית תמנע מאיתנו להשקיע דווקא כשהשווקים נמצאים במצב האטרקטיבי ביותר, כלומר, לאחר ירידות משמעותיות, ומנגד, תגרום לנו להשקיע סכומים גבוהים דווקא בתזמון הגרוע ביותר, כאשר השווקים ביצעו מהלך של עליות משמעותיות והם לקראת תיקון שלילי.
לפיכך, הפקדה חודשית בסכום קבוע משחררת אותנו מהמגבלה האנושית הזו, ומפנה לנו זמן להתעסק בדברים החשובים לנו באמת בחיים כמו משפחה, עבודה וחברים.
בנוסף לכך, האסטרטגיה הזו מאפשרת לנצל את העוצמה הצבורה באפקט הריבית-דריבית. כאשר אנו מחליטים על הפקדה בסכום קבוע, מדי חודש, אנו קונים בחודש הראשון מספר נתון של יחידות השתתפות. אם השווקים עלו, באותו הסכום נוכל לקנות פחות יחידות השתתפות, אך אם המצב הפוך, והשווקים ירדו, הסכום הקבוע שלנו יקנה עבורנו יחידות רבות יותר, וכך נגדיל את החשיפה דווקא כאשר השווקים זולים יותר. כך, כאשר השווקים מתאוששים, אנו כבר נמצאים עם חשיפה מוגדלת אליהם, ותיק ההשקעות שלנו מתאושש הרבה יותר מהר.
עוצמת המיצוע
אבל האם השיטה הזאת באמת משתלמת במבחן התוצאה? מבחינה היסטורית, אם נבחן את שוק המניות המקומי משנת 1992 ואילך, נראה כי מדד ת"א 100 הניב מאז ועד היום תשואה ריאלית ממוצעת של 11% בשנה. גם אם נבחר להיות שמרניים ולהתעלם מהעליות של השנה האחרונה, ההשקעה בשוק המניות הניבה תשואה ריאלית של 6.6%.
בהנחה שמגמת השוק ארוכת הטווח תמשיך איתנו גם בעתיד, יהיה קשה מאוד למצוא כיום אפיק השקעה סולידי אשר יספק לנו תשואה קרובה לכך. אג"ח ממשלתיות צמודות מדד ל-11 שנים יניבו לנו תשואה ריאלית של 2.5% בלבד, ועל מנת לקבל תשואה דומה לזו של שוק המניות עלינו להרחיק לאג"ח קונצרניות בדירוגי BBB ומטה, שבדרך כלל מגלמות סיכון גבוה יותר ממניות מדד ת"א 100.
לצורך ביצוע ניסוי מחשבתי לקחנו את הקרן "אקסלנס מניות 30", שמשקיעה ב-30 מניות נבחרות מתוך מדד ת"א 100 ב-10 השנים האחרונות, והחל מינואר 2000 הפקדנו בה, רטרואקטיבית, בסוף כל חודש 1,000 שקל בהוראת קבע (למען הדיוק ההיסטורי נזכיר כי הקרן נוהלה בעבר בבנק הפועלים תחת להק ובהמשך תחת פריזמה, לפני שנקנתה על ידי אקסלנס).
העשור בו נערכה הבדיקה כלל פקיעה של שתי בועות שהביאו את המדד לירידות של 48% (בין השנים 2000-2003) ושל 56% (בין שנים 2007-2008). לצורך הבדיקה. השנים הראשונות לא היו קלות עבור המשקיעים שהלכו בדרך הזו. התיק הפסיד מעל ל-10,000 שקל על הפקדות שהסתכמו ב-35,000 שקל, אך למרות זאת מדובר רק בכמחצית מההפסדים שהיו נגרמים לנו, לו היינו מפקידים את כל הסכום במכה אחת (במקום מעט בכל חודש), בתחילת התקופה.
עוצמת המיצוע מתגלה ביתר שאת בזמן שהשוק מתאושש. לתיק שלנו לקחו 25 חודשים להגיע להפסד המקסימלי, אך ההתאוששות שלו הייתה הרבה יותר מהירה: נדרשו לו שישה חודשים בלבד על מנת לחזור לרווח, בזמן שהמדד נזקק לתשעה חודשים על מנת לחזור לאותה רמה. מכאן ואילך, אנו מצוידים בכמות נכבדה של יחידות השתתפות אותן קנינו בזמן שהשוק היה נמוך, וכל עלייה במדד הופכת לרווח נאה בתיק שלנו.
תשואה גבוהה שאין לה חלופות
בסיכומו של דבר, במשך העשור הפקדנו לתיק כ-124 אלף שקל, ובסיומו התיק שלנו היה שווה 236 אלף שקל. התוצאות מוכיחות, אם כן, שהוראת קבע לרכישה קבועה של קרן נאמנות מנייתית עשויה להיות פתרון השקעה אידיאלי עבור משקיעים שמוכנים לקחת סיכון גבוה יותר (בהשוואה להשקעה סולידית בפק"מ, למשל) אך לא רוצים לבזבז זמן ואנרגיות על ניתוח השוק וניסיון לתזמן אותו.
חשוב להדגיש, כי בתקופה זו מדד ת"א 100 אמנם הניב תשואה גבוהה יותר מהקרן של אקסלנס, אך גם רמת התנודתיות שלו הייתה גבוהה יותר, וספק אם המשקיע הממוצע היה יכול לסבול אותה ולהישאר בשוק במהלך כל התקופה.
כך שבשורה התחתונה, השקעה בסגנון הזה מאפשרת לנו לקבל לאורך זמן תשואה גבוהה (6%-11% תשואה ריאלית שנתית), שקשה למצוא לה מקבילות בשוק האג"ח או החיסכון, והיא מבטלת כמעט לחלוטין את החיסרון שלנו בתור משקיעים לא רציונליים לחלוטין שנוטים לסבול מתקופות של פחד ותאוות בצע, בדיוק בזמן הלא נכון.
מאיר מזוז הוא מנכ"ל אקסלנס קרנות נאמנות, מורן נחשוני הוא אנליסט במחלקת המחקר של אקסלנס נשואה