האם שוק הסלולר בדרך להיפתח להאצת התחרות? כפי שנחשף השבוע ב"גלובס", במשרד התקשורת עובדים על תוכנית לביטול כל החסמים להכנסת מכשירי טלפון על-ידי יבואנים שונים, כך שאלה לא יצטרכו לפנות למפעילות הסלולר לקבלת אישור תקן למכירת הטלפון שלהם בישראל.
במשרד התקשורת פועלים כבר מספר שנים להרחבת התחרות בשוק מכשירי הסלולר, אולם בהצלחה מצומצמת. על-פי הערכות, היקף המכירות בשוק הפתוח, שלא דרך מפעילות הסלולר, עומד על כ-200 אלף מכשירים בשנה, מתוך כ-2 מיליון שנמכרים בכלל השוק, בעיקר אצל המפעילות הסלולריות.
המהלך האחרון של משרד התקשורת הוא ניסיון להפחית בצורה משמעותית את הדרישות לאישורים להכנסת טלפונים לישראל, ולקבוע אישור כללי ומספר בדיקות בודדות לצורך הבאה לארץ של טלפונים רבים בקלות.
בין תקן בסיסי לתקן מחמיר
המהלך הזה, שאמור לצאת לדרך בעוד מספר חודשים, הוא איום משמעותי על מפעילות הסלולר והיבואנים הרשמיים של המכשירים - וחגיגה לא קטנה ליבואנים הקטנים ולכל החנויות הפרטיות.
הסיבה שמשרד התקשורת החליט דווקא עכשיו לנסות להוריד את החסמים שהיו כאן במשך מספר שנים היא ההבנה שהרשתות הסלולריות בישראל לא נפגעו בעקבות כניסה של טלפונים זרים ממדינות שונות, כמו למשל באמצעות תיירים נכנסים או אזרחים שמייבאים באופן פרטי טלפונים.
כמו כן, האישור שהיה כאן עד עכשיו (GCF) התאים רק למכשירים שיועדו לשוק האירופי, ובמשרד התקשורת רוצים לאפשר הגעה של טלפונים שנמכרים ביבשות נוספות, ולכן התקן הבסיסי שהם רוצים להנהיג מעכשיו (CE) מתאים גם בישראל.
מה בעצם ההבדל בין GCF ל-CE? תקן ה-GCF הוא תקן מחמיר ומקפיד, שפוסל את כל היצרנים שלא מוכנים להשקיע הרבה כסף בבדיקות. מה שלא מאפשר לכל יצרן להעמיד עשרות או מאות אלפי דולרים בשביל לקבל אישור כזה.
לעומת זאת, תקן CE הוא תקן של איכות שבמידה מסוימת מזכיר את תקן ה-ISO שמכון התקנים מעניק. ה-CE אומר שאם המפעל בו יוצר הטלפון כולל בקרת איכות, ואם המוצר מיוצר בסטנדרטים מסוימים - אז ניתן למכור אותו באירופה ובארה"ב. מכיוון שמדובר בתקן שקל לקבל, יבואנים שירצו להביא מכשירים עם CE יצטרכו רק לקבל אישור יבואן מורשה ממשרד התקשורת, ואישור שהם נותנים אחריות למוצר.
אם המהלך של משרד התקשורת אכן ייצא לפועל, מדובר במהלך צרכני חשוב. השוק עשוי להיות מוצף במכשירים ובמותגים שונים שעדיין לא ראינו בישראל, כשהתחרות של היבואנים הרשמיים ומפעילות הסלולר מול החנויות הפרטיות והיבואנים הקטנים צפויה רק להחמיר.
יתרה מזאת, עשויה להיות כאן גם בשורה בשורת המחיר: כיום ניתן למצוא בחנויות הפרטיות מכשירים הזולים במאות שקלים מאלה שמוכרות מפעילות הסלולר, והתקנה החדשה של משרד התקשורת עשויה להביא לאופציות מוזלות נוספות על מכשירים.
היבואנים הגדולים: מהלך שגוי
בקרב היבואנים הגדולים אפשר כבר לשמוע חשש מסוים מהמהלך של משרד התקשורת. "הבעיה העיקרית בלהכניס מכשירים רק עם תקן CE היא עדכוני הגרסה", אומר מנכ"ל יורוקום-נוקיה, יבואנית מכשירי נוקיה לישראל, אילן גרינבוים. "מה שיקרה כשעדכון גירסה ייכנס לפועל, הוא שמכשירים יגיעו עם גירסאות לא מעודכנות שיפריעו לרשת הסלולרית וגם יפגעו בחוויה של הלקוחות. כמו כן, כשיבואנים קטנים יביאו לכאן מכשירים, הלקוח לא יקבל אחריות, לכן אני חושב שזו תהיה טעות לפעול בשיטה הזו".
בדומה לגרינבוים - גם מנכ"ל סאני, יבואנית מכשירי סמסונג, דוידי פיאמנטה, חושב שמדובר במהלך שגוי. "התקנה עצמה לא נכונה, בגלל שנראה בעיות בגיור טלפונים ובמכירה של מכשירים עם חלפים לא מקוריים, כמו סוללות ובטריות", הוא אומר. "מהסיבה הזו נראה פער מחירים בין המכשירים של היבואן המקורי ליבואן הלא המקורי".
פיאמנטה צופה כי התקנה החדשה אכן תכניס לפה מכשירים חדשים רבים, דבר שלא היה עד עכשיו, אבל הוא טוען כי לטלפונים האלה לא יהיה אבא. "אחרי שהאנשים יראו שאין פה אחריות למוצרים האלה, תהיה ללקוחות בעיה, שאותה הם יציפו למעלה עם תלונות לחברות או למשרד התקשורת".
על-אף שגם גרינבוים וגם פיאמנטה לא מאושרים מהשוק הפתוח, הם גם נהנים מאוד. יורוקום-נוקיה מוכרת כמה אלפי טלפונים בחודש בשוק זה, וגם סאני מצליחה למכור בו כ-5,000 יחידות של מכשירי סמסונג.
מבחינת גרינבוים, גם היכולת של היבואנים הרשמיים להכניס לכאן עוד דגמים בקלות היא לא מספיק מפתה. "היום אנחנו מביאים כל מכשיר שאנחנו רוצים, ואין בעיה להביא דגמים עם אישור משרד התקשורת".
היבואנים הקטנים: מפריעים למפעילות
מי שמחכה בקוצר-רוח לבשורה החדשה של משרד התקשורת הם חנויות בשוק הפתוח המציעות לרכישה מכשירי סלולר, בהן רשת באג, אופיס דיפו ו-hMobile מבית הום סנטר.
"הלקוחות שקונים אצלנו לא רוצים להיות לקוחות של מפעילות הסלולר", מסביר מנכ"ל hMobile, אודי מארצי. "המפעילות כובלות את הלקוח עם חוזים והתחייבות ותשלומים ל-3 שנים. הלקוחות לא מבינים על מה הם משלמים וכמה הם משלמים על הטלפון, לכן השוק הפתוח נותן אפשרות ללקוחות להחליף מכשירים בקלות".
מארצי טוען כי היקף המכירות שלו בחנות עמד על 25 אלף טלפונים ב-2009, והצפי הוא למכור 35 אלף מכשירים השנה. "ההיקף של מכירות המכשירים רק עולה. ברגע שהלקוחות מגלים שיש להם אלטרנטיבה, הם מאמצים אותה", הוא טוען.
לדברי מנהל סחר טכנולוגיה באופיס דיפו, עדי ארנסט, "אנחנו מוכרים כ-24 אלף מכשירים בשנה, כשהביקוש הוא בעיקר לטלפוני דור 2.5 ולא דור 3. הסיבה לכך היא שלקוחות רוצים אצלנו טלפונים בטווח מחיר של עד 500 שקל, והם פחות מעוניינים בטלפונים חכמים".
מפעילות הסלולר הן הבעיה הגדולה ביותר של מכירת המכשירים בשוק הפתוח. הן ניסו ועדיין מנסות להקשות על יישום המהלך. "היום הן לדעתי כבר חוששות להילחם, בגלל שהן יודעות שמשרד התקשורת בודק אותן", אומר מארצי. לדבריו, "ההתנכלות שלהן היא בעיקר במידע חסר שהן נותנות ללקוחות על הרפורמה של ניתוק הזיקה (אפשרות לקבל הטבות דומות על רכישת המכשיר בחנויות הפרטיות אצל מפעילות הסלולר, צ.ה)".
"בנוסף, היבואנים הפכו להיות היום הבעלים של המפעילות. אנחנו עד היום התחרינו באילן בן-דב (בעלי סאני) ובשאול אלוביץ' (בעלי יורוקום) במכירת המכשירים, עכשיו כשהם הופכים להיות הבעלים של המפעילות, אנחנו מפריעים להם פעמיים - גם בתור היבואן וגם בתור המפעיל".
חשש מהגעת מכשירים נחותים
מארצי מצביע על בעיה עיקרית שקיימת היום, לפיה מכשירים רבים, גם של חברות גדולות כמו נוקיה או סמסונג, לא עושים עלייה לישראל בגלל חוסר עניין מצד היבואניות הגדולות והמפעילות, או בגלל בעיות שונות כמו גיור המכשירים לעברית. "ברגע שהתקנה של משרד התקשורת תאושר, נביא הרבה מכשירים שאין כאן, כמו טלפונים למבוגרים או לילדים, שיצרניות גדולות לא מתעניינות בהם", מבטיח מארצי.
אבל לא הכול ורוד. מלבד הפתיחות של השוק, מארצי מזהיר כי יש כאן גם סיכונים מבחינת הצרכן. "יש אפשרות שגורמים שלא מכירים את שוק התקשורת יביאו לכאן מכשירים לא טובים. אני מאמין שיסתננו לפה גם לא מעט מכשירים ברמה נחותה. אבל אני מאמין שהצרכן הישראלי לא פראייר והוא יידע לזהות מה טוב ומה לא טוב".
* אליעזר פישמן, בעל השליטה בהום סנטר, הוא בעל השליטה ב"גלובס".
