גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תוכן שיווקי - הדור הבא: תופעת "התוכן הממותג" תופסת תאוצה

משווקים בארה"ב כבר קונים את האפשרות לשדר פרסומות המתחזות לתוכנית טלוויזיה ולפרסם דרכן את המוצרים שלהם - בין אם מדובר במוצר צריכה או באג'נדה שהם רוצים לקדם ■ בישראל ההתייחסות לתופעה עדיין מסויגת

האם התוכן השיווקי עולה מדרגה? אחרי שמפיקים בכירים מהשוק האמריקני שביקרו בישראל הודו כי הם חוזים שבעוד מספר שנים הקונספטים של התוכניות יגיעו או יאושרו על-ידי מפרסמים, גם גורמים בתעשייה הישראלית מבינים לאן נושבת הרוח.

לא מדובר רק בתוכן שיווקי שבולט במיוחד בתוכניות הריאליטי, אלא במעורבות של ממש בהפקה של תוכניות חדשות. כך, למשל, העלתה באחרונה זכיינית ערוץ 2 קשת לאוויר את הסדרה הדוקומנטרית "18", המושתתת על שימוש בטכנולוגיית וידאו-צ'אט בשם OOVOO (כשמה של החברה-האם). הסדרה חושפת את המוצר באמצעות תיעוד נערים לפני גיוס המקיימים שיח אינטרנטי, אך לא מדובר בתיעוד של שיח שהתקיים במציאות בין הנערים.

בני-הנוער, שלא הכירו זה את זה בתקופה שקדמה למיזם ההפקתי, הונחו להשתמש במוצר באופן שמדגים את אופי השימוש בו. כלומר, מפיקי הסדרה הדריכו את הנערים לשוחח האחד עם השני באמצעות תוכנת הווידיאו-צ'ט, כדי ליצור מצג שבו מתנהל תיעוד טבעי בין צעירים - מהלך שנראה כי יש בו כדי לקדם את עסקי היצרנית.

דניאל ילין, מנכ"ל OOVOO ישראל, אמר ל"גלובס" כי לא שילם כסף לזכיינית קשת, אלא תרם ציוד וסייע "בכל נושאי הלוגיסטיקה והאדמיניסטרציה הדרושים".

קשת סירבה להגיב.

במקרה אחר מתכננים בקשת להעלות תוכנית של עמנואל רוזן, שתכלול מעורבות של חברת בזק בהפקה. כפי שפורסם ב"גלובס", במקרה זה חוששת הרשות השנייה כי מדובר בעבירות על תקנות הפרסום הסמוי והיא דיווחה כי הנושא נבדק. מקשת נמסר אז ל"גלובס" כי "אנו לא חושפים הסכמים מסחריים בין קשת לבין הלקוחות".

למעשה, התוכן הממותג הינו השלב הבא באבולוציה של התוכן השיווקי. המשמעות של המושג היא שגופים שונים קונים בכסף את האפשרות לשדר פרסומות המתחזות לתוכנית טלוויזיה, ולפרסם את המוצרים שלהם - בין אם מדובר במוצר צריכה, ובין אם באג'נדה שגוף זה או אחר מעוניין לקדם ולהטמיע בקרב הצופים בבית.

משנים את התודעה הצרכנית

"העסק משתנה", אמר ריק רוזן, סוכן אמריקני בכיר המייצג כוכבי טלוויזיה, תסריטאים ובימאים, בעת הרצאה שנשא בדצמבר האחרון באולפני הרצליה, בכנס שיזמו איגוד המפיקים הישראלי והזכיינית קשת. "בעוד 5 שנים, יוצרים יעשו פיץ' (פרזנטציה) ישר למפרסם. משם, ילכו היוצר והמפרסם אל האולפנים".

רוזן אמר כי "כבר היום עושים בהוליווד סדרה עם אמריקן אקספרס". רוזן לא נקב בשם הסדרה, שאת עבודת הפיתוח שלה הוא מכיר מקרוב, אך הסכים לספר כי "זוהי סדרת דרמה רגילה, רק שהיא מעבירה נושאים שאמריקן אקספרס רוצה להיות משויכת אליהם, כמו נסיעות ברחבי העולם. כלומר, אמריקן אקספרס משקיעה הון, למרות שאתה לא רואה או לא שומע על החברה באף מקום בסדרה".

רוזן מתאר מצב שבו חברה מסחרית משקיעה כסף על מנת לשנות תודעה צרכנית. מדובר במהלך מתוחכם: למרות אי-הזכרת שמה של החברה המסחרית המממנת את הסדרה, אמריקן אקספרס זוכה לכך שהסדרה מקדמת את האינטרסים שלה - גם אם ירוויחו מכך גם חברות אשראי מתחרות. אפשר גם להניח כי אי-אזכור שם המותג משווה לסדרה מהימנות רבה יותר. הדבר משרת את אמינות הסדרה, כך שלא יתעורר חשד בקרב הצופים שמדובר בפרסומת במסווה של תוכן.

מלבד מעורבות של גופים מסחריים, ישנם מקרים שבהם ארגונים שונים מנסים לקדם את האג'נדה שלהם באמצעות מימון חלק מההפקה של התוכניות. דוגמאות ידועות הן המעורבות של קרן "אבי חי" בהפקות של הסדרות "עשרת הדיברות", "מעורב ירושלמי", "לתפוס את השמיים", "פרשת השבוע" ו"חכמי ספרד". מבחינת "קרן אבי חי" מדובר בהישג, ואלמלא היתה הקרן הפרטית מממנת את פיתוחה של "מעורב ירושלמי", העוסקת ביחסים שבין חילוניים לדתיים, ייתכן שלא היינו זוכים לגל של סדרות שיצאו מאוחר יותר תחת הז'אנר, ביניהן "מרחק נגיעה" ו"סרוגים".

התוכן עובר מהאינטרנט לטלוויזיה

אלון מוליאן, מנכ"ל חברת "twisted", המתמחה בתוכן ממותג באינטרנט, צופה כי כבר בשנה הקרובה, יותר ויותר סדרות אינטרנט הממומנות על-ידי חברות מסחריות יעשו את דרכן אל מרקע הטלוויזיה.

מוליאן: "התשתית לצמיחת תוכן שיווקי הוא חוסר האמון של הציבור במשווקים. כיום הצופים מבינים שמנסים לארוז ולמכור להם מוצר, ושהפרסומת המסורתית לא דוברת אמת. הם מבינים את המניפולציה של הפרסומת. לכן השימוש בכלים פרסומיים לא קונבנציונליים הולך וגובר. אנחנו מפתחים כלים להטמעת מסרים שהקהל יהיה קשוב אליהם. זה התחיל בתוכן שיווקי, ונמשך במסרים דמויי תוכן מערכתי. לכן, סדרות שלמות יוצאות ממשרדי הפרסום אל האינטרנט ואל הטלוויזיה".

ליאת פלדמן, מנהלת התוכניות של ערוץ 10 (שיוצאת בימים אלה לחופשת לידה), סבורה כי המצב המתואר בכתבה מציג את גופי השידור והפרסומאים כמתוחכמים מדי.

פלדמן: "אני לא רואה את זה קורה כרגע - מצב שגוף ייזום תוכנית. זה מצב שאצלנו בטוח לא יתקיים. לשמחתי זה גם לא קרה. אנחנו משתדלים לשמור על תכנים שאנחנו רוצים לעשות, לא להפך. קשה לי להאמין שגוף מסחרי יכול ליזום תוכנית ריאליטי במצב השוק כיום בארץ. להפיק ריאליטי זו משימה קשה גם ככה.

* ומה לגבי דרמות?

"המצב הקונספירטיבי שאתה מתאר הוא של תסריטאים להשכיר, והשוק בישראל לא מתנהל ככה. בישראל זו עדיין תעשיית טלוויזיה אישית. אין לנו עשרות תסריטאים על כל פרויקט. תסריטאים כותבים בדם-ליבם, על נושאים שמדברים אליהם".

גורם ותיק בתעשייה טוען כי "עד כמה שידוע לי לא מתוכננת להיכתב בקרוב דרמה ישראלית במימון של מפרסמים. זה לא שמסתובבים אנשי פרסום ושיווק ומחפשים תסריטאי שיכתוב להם. התופעה נפוצה יותר בז'אנרים נמוכים, כמו ריאליטי ותוכניות בערוצי נישה. זה לא אומר שבעתיד הקרוב לא נראה דרמות שמאחוריהן תקציב של משרד פרסום. גם צריך לזכור שלמשרד הפרסום יותר רווחי ופשוט להתמקד בתוכן שיווקי ובפרסום מסורתי. ללכת ולשים תקציב פרסום על דרמה זה חתיכת כאב ראש, והקופון של משרד הפרסום לא כל-כך משתלם".

איילת מצגר, סמנכ"לית טלוויזיה ברשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, טוענת כי "נראה שהזכיינים מקדימים בכמה צעדים את הרגולציה. זה כבר קורה באמריקה, וישראלים לומדים ומפתחים מהר".

לדבריה, "זה דבר שנמצא על סדר היום, וצריך לדון בו. זו תופעה שאנחנו מודעים אליה ומטפלים בה, וברור שהיא השתכללה. חלק מהסכנות הן שיגלשו למקומות מסוכנים - למשל בתוכניות שאמורות להיות דוקומנטריות. אם זה יימשך, לא תישאר חלקה טובה על המסך".

* מה אתם עושים כדי למנוע את זה?

"אנחנו נדע להתמודד עם זה בתקופה הקרובה מבחינה רגולטורית. אחת הסכנות היא שמי שיחליט על לוח השידורים הם המפרסמים, לפי התוכן שמעניין אותם. יש הבדל מאוד גדול בין לשווק את המסרים של חברה שמרוויחה כסף מזה, לבין לקדם מסרים או אג'נדות שהן חברתיות. אני לא יודעת כמה אנשים יכולים באמת לקום ולהגיד שהם קובלים על זה שיש לקרב בין חברות שונות באוכלוסיה וליצור שיח שבו יש מקום לכולם. אני באמת לא רואה את הבעיה בזה".

עוד כתבות

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור