גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תוכן שיווקי - הדור הבא: תופעת "התוכן הממותג" תופסת תאוצה

משווקים בארה"ב כבר קונים את האפשרות לשדר פרסומות המתחזות לתוכנית טלוויזיה ולפרסם דרכן את המוצרים שלהם - בין אם מדובר במוצר צריכה או באג'נדה שהם רוצים לקדם ■ בישראל ההתייחסות לתופעה עדיין מסויגת

האם התוכן השיווקי עולה מדרגה? אחרי שמפיקים בכירים מהשוק האמריקני שביקרו בישראל הודו כי הם חוזים שבעוד מספר שנים הקונספטים של התוכניות יגיעו או יאושרו על-ידי מפרסמים, גם גורמים בתעשייה הישראלית מבינים לאן נושבת הרוח.

לא מדובר רק בתוכן שיווקי שבולט במיוחד בתוכניות הריאליטי, אלא במעורבות של ממש בהפקה של תוכניות חדשות. כך, למשל, העלתה באחרונה זכיינית ערוץ 2 קשת לאוויר את הסדרה הדוקומנטרית "18", המושתתת על שימוש בטכנולוגיית וידאו-צ'אט בשם OOVOO (כשמה של החברה-האם). הסדרה חושפת את המוצר באמצעות תיעוד נערים לפני גיוס המקיימים שיח אינטרנטי, אך לא מדובר בתיעוד של שיח שהתקיים במציאות בין הנערים.

בני-הנוער, שלא הכירו זה את זה בתקופה שקדמה למיזם ההפקתי, הונחו להשתמש במוצר באופן שמדגים את אופי השימוש בו. כלומר, מפיקי הסדרה הדריכו את הנערים לשוחח האחד עם השני באמצעות תוכנת הווידיאו-צ'ט, כדי ליצור מצג שבו מתנהל תיעוד טבעי בין צעירים - מהלך שנראה כי יש בו כדי לקדם את עסקי היצרנית.

דניאל ילין, מנכ"ל OOVOO ישראל, אמר ל"גלובס" כי לא שילם כסף לזכיינית קשת, אלא תרם ציוד וסייע "בכל נושאי הלוגיסטיקה והאדמיניסטרציה הדרושים".

קשת סירבה להגיב.

במקרה אחר מתכננים בקשת להעלות תוכנית של עמנואל רוזן, שתכלול מעורבות של חברת בזק בהפקה. כפי שפורסם ב"גלובס", במקרה זה חוששת הרשות השנייה כי מדובר בעבירות על תקנות הפרסום הסמוי והיא דיווחה כי הנושא נבדק. מקשת נמסר אז ל"גלובס" כי "אנו לא חושפים הסכמים מסחריים בין קשת לבין הלקוחות".

למעשה, התוכן הממותג הינו השלב הבא באבולוציה של התוכן השיווקי. המשמעות של המושג היא שגופים שונים קונים בכסף את האפשרות לשדר פרסומות המתחזות לתוכנית טלוויזיה, ולפרסם את המוצרים שלהם - בין אם מדובר במוצר צריכה, ובין אם באג'נדה שגוף זה או אחר מעוניין לקדם ולהטמיע בקרב הצופים בבית.

משנים את התודעה הצרכנית

"העסק משתנה", אמר ריק רוזן, סוכן אמריקני בכיר המייצג כוכבי טלוויזיה, תסריטאים ובימאים, בעת הרצאה שנשא בדצמבר האחרון באולפני הרצליה, בכנס שיזמו איגוד המפיקים הישראלי והזכיינית קשת. "בעוד 5 שנים, יוצרים יעשו פיץ' (פרזנטציה) ישר למפרסם. משם, ילכו היוצר והמפרסם אל האולפנים".

רוזן אמר כי "כבר היום עושים בהוליווד סדרה עם אמריקן אקספרס". רוזן לא נקב בשם הסדרה, שאת עבודת הפיתוח שלה הוא מכיר מקרוב, אך הסכים לספר כי "זוהי סדרת דרמה רגילה, רק שהיא מעבירה נושאים שאמריקן אקספרס רוצה להיות משויכת אליהם, כמו נסיעות ברחבי העולם. כלומר, אמריקן אקספרס משקיעה הון, למרות שאתה לא רואה או לא שומע על החברה באף מקום בסדרה".

רוזן מתאר מצב שבו חברה מסחרית משקיעה כסף על מנת לשנות תודעה צרכנית. מדובר במהלך מתוחכם: למרות אי-הזכרת שמה של החברה המסחרית המממנת את הסדרה, אמריקן אקספרס זוכה לכך שהסדרה מקדמת את האינטרסים שלה - גם אם ירוויחו מכך גם חברות אשראי מתחרות. אפשר גם להניח כי אי-אזכור שם המותג משווה לסדרה מהימנות רבה יותר. הדבר משרת את אמינות הסדרה, כך שלא יתעורר חשד בקרב הצופים שמדובר בפרסומת במסווה של תוכן.

מלבד מעורבות של גופים מסחריים, ישנם מקרים שבהם ארגונים שונים מנסים לקדם את האג'נדה שלהם באמצעות מימון חלק מההפקה של התוכניות. דוגמאות ידועות הן המעורבות של קרן "אבי חי" בהפקות של הסדרות "עשרת הדיברות", "מעורב ירושלמי", "לתפוס את השמיים", "פרשת השבוע" ו"חכמי ספרד". מבחינת "קרן אבי חי" מדובר בהישג, ואלמלא היתה הקרן הפרטית מממנת את פיתוחה של "מעורב ירושלמי", העוסקת ביחסים שבין חילוניים לדתיים, ייתכן שלא היינו זוכים לגל של סדרות שיצאו מאוחר יותר תחת הז'אנר, ביניהן "מרחק נגיעה" ו"סרוגים".

התוכן עובר מהאינטרנט לטלוויזיה

אלון מוליאן, מנכ"ל חברת "twisted", המתמחה בתוכן ממותג באינטרנט, צופה כי כבר בשנה הקרובה, יותר ויותר סדרות אינטרנט הממומנות על-ידי חברות מסחריות יעשו את דרכן אל מרקע הטלוויזיה.

מוליאן: "התשתית לצמיחת תוכן שיווקי הוא חוסר האמון של הציבור במשווקים. כיום הצופים מבינים שמנסים לארוז ולמכור להם מוצר, ושהפרסומת המסורתית לא דוברת אמת. הם מבינים את המניפולציה של הפרסומת. לכן השימוש בכלים פרסומיים לא קונבנציונליים הולך וגובר. אנחנו מפתחים כלים להטמעת מסרים שהקהל יהיה קשוב אליהם. זה התחיל בתוכן שיווקי, ונמשך במסרים דמויי תוכן מערכתי. לכן, סדרות שלמות יוצאות ממשרדי הפרסום אל האינטרנט ואל הטלוויזיה".

ליאת פלדמן, מנהלת התוכניות של ערוץ 10 (שיוצאת בימים אלה לחופשת לידה), סבורה כי המצב המתואר בכתבה מציג את גופי השידור והפרסומאים כמתוחכמים מדי.

פלדמן: "אני לא רואה את זה קורה כרגע - מצב שגוף ייזום תוכנית. זה מצב שאצלנו בטוח לא יתקיים. לשמחתי זה גם לא קרה. אנחנו משתדלים לשמור על תכנים שאנחנו רוצים לעשות, לא להפך. קשה לי להאמין שגוף מסחרי יכול ליזום תוכנית ריאליטי במצב השוק כיום בארץ. להפיק ריאליטי זו משימה קשה גם ככה.

* ומה לגבי דרמות?

"המצב הקונספירטיבי שאתה מתאר הוא של תסריטאים להשכיר, והשוק בישראל לא מתנהל ככה. בישראל זו עדיין תעשיית טלוויזיה אישית. אין לנו עשרות תסריטאים על כל פרויקט. תסריטאים כותבים בדם-ליבם, על נושאים שמדברים אליהם".

גורם ותיק בתעשייה טוען כי "עד כמה שידוע לי לא מתוכננת להיכתב בקרוב דרמה ישראלית במימון של מפרסמים. זה לא שמסתובבים אנשי פרסום ושיווק ומחפשים תסריטאי שיכתוב להם. התופעה נפוצה יותר בז'אנרים נמוכים, כמו ריאליטי ותוכניות בערוצי נישה. זה לא אומר שבעתיד הקרוב לא נראה דרמות שמאחוריהן תקציב של משרד פרסום. גם צריך לזכור שלמשרד הפרסום יותר רווחי ופשוט להתמקד בתוכן שיווקי ובפרסום מסורתי. ללכת ולשים תקציב פרסום על דרמה זה חתיכת כאב ראש, והקופון של משרד הפרסום לא כל-כך משתלם".

איילת מצגר, סמנכ"לית טלוויזיה ברשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, טוענת כי "נראה שהזכיינים מקדימים בכמה צעדים את הרגולציה. זה כבר קורה באמריקה, וישראלים לומדים ומפתחים מהר".

לדבריה, "זה דבר שנמצא על סדר היום, וצריך לדון בו. זו תופעה שאנחנו מודעים אליה ומטפלים בה, וברור שהיא השתכללה. חלק מהסכנות הן שיגלשו למקומות מסוכנים - למשל בתוכניות שאמורות להיות דוקומנטריות. אם זה יימשך, לא תישאר חלקה טובה על המסך".

* מה אתם עושים כדי למנוע את זה?

"אנחנו נדע להתמודד עם זה בתקופה הקרובה מבחינה רגולטורית. אחת הסכנות היא שמי שיחליט על לוח השידורים הם המפרסמים, לפי התוכן שמעניין אותם. יש הבדל מאוד גדול בין לשווק את המסרים של חברה שמרוויחה כסף מזה, לבין לקדם מסרים או אג'נדות שהן חברתיות. אני לא יודעת כמה אנשים יכולים באמת לקום ולהגיד שהם קובלים על זה שיש לקרב בין חברות שונות באוכלוסיה וליצור שיח שבו יש מקום לכולם. אני באמת לא רואה את הבעיה בזה".

עוד כתבות

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח בירידות ● ירידות בחוזים בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו תחל להיסחר הבוקר בת"א ● האם בנק ישראל יוריד היום את הריבית? הכלכלנים חלוקים ● האיום החדש של אנבידיה על אינטל ● מהן מניות HALO ולמה הן הפכו לטרנד בוול סטריט ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחסר

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע