גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תוכן שיווקי - הדור הבא: תופעת "התוכן הממותג" תופסת תאוצה

משווקים בארה"ב כבר קונים את האפשרות לשדר פרסומות המתחזות לתוכנית טלוויזיה ולפרסם דרכן את המוצרים שלהם - בין אם מדובר במוצר צריכה או באג'נדה שהם רוצים לקדם ■ בישראל ההתייחסות לתופעה עדיין מסויגת

האם התוכן השיווקי עולה מדרגה? אחרי שמפיקים בכירים מהשוק האמריקני שביקרו בישראל הודו כי הם חוזים שבעוד מספר שנים הקונספטים של התוכניות יגיעו או יאושרו על-ידי מפרסמים, גם גורמים בתעשייה הישראלית מבינים לאן נושבת הרוח.

לא מדובר רק בתוכן שיווקי שבולט במיוחד בתוכניות הריאליטי, אלא במעורבות של ממש בהפקה של תוכניות חדשות. כך, למשל, העלתה באחרונה זכיינית ערוץ 2 קשת לאוויר את הסדרה הדוקומנטרית "18", המושתתת על שימוש בטכנולוגיית וידאו-צ'אט בשם OOVOO (כשמה של החברה-האם). הסדרה חושפת את המוצר באמצעות תיעוד נערים לפני גיוס המקיימים שיח אינטרנטי, אך לא מדובר בתיעוד של שיח שהתקיים במציאות בין הנערים.

בני-הנוער, שלא הכירו זה את זה בתקופה שקדמה למיזם ההפקתי, הונחו להשתמש במוצר באופן שמדגים את אופי השימוש בו. כלומר, מפיקי הסדרה הדריכו את הנערים לשוחח האחד עם השני באמצעות תוכנת הווידיאו-צ'ט, כדי ליצור מצג שבו מתנהל תיעוד טבעי בין צעירים - מהלך שנראה כי יש בו כדי לקדם את עסקי היצרנית.

דניאל ילין, מנכ"ל OOVOO ישראל, אמר ל"גלובס" כי לא שילם כסף לזכיינית קשת, אלא תרם ציוד וסייע "בכל נושאי הלוגיסטיקה והאדמיניסטרציה הדרושים".

קשת סירבה להגיב.

במקרה אחר מתכננים בקשת להעלות תוכנית של עמנואל רוזן, שתכלול מעורבות של חברת בזק בהפקה. כפי שפורסם ב"גלובס", במקרה זה חוששת הרשות השנייה כי מדובר בעבירות על תקנות הפרסום הסמוי והיא דיווחה כי הנושא נבדק. מקשת נמסר אז ל"גלובס" כי "אנו לא חושפים הסכמים מסחריים בין קשת לבין הלקוחות".

למעשה, התוכן הממותג הינו השלב הבא באבולוציה של התוכן השיווקי. המשמעות של המושג היא שגופים שונים קונים בכסף את האפשרות לשדר פרסומות המתחזות לתוכנית טלוויזיה, ולפרסם את המוצרים שלהם - בין אם מדובר במוצר צריכה, ובין אם באג'נדה שגוף זה או אחר מעוניין לקדם ולהטמיע בקרב הצופים בבית.

משנים את התודעה הצרכנית

"העסק משתנה", אמר ריק רוזן, סוכן אמריקני בכיר המייצג כוכבי טלוויזיה, תסריטאים ובימאים, בעת הרצאה שנשא בדצמבר האחרון באולפני הרצליה, בכנס שיזמו איגוד המפיקים הישראלי והזכיינית קשת. "בעוד 5 שנים, יוצרים יעשו פיץ' (פרזנטציה) ישר למפרסם. משם, ילכו היוצר והמפרסם אל האולפנים".

רוזן אמר כי "כבר היום עושים בהוליווד סדרה עם אמריקן אקספרס". רוזן לא נקב בשם הסדרה, שאת עבודת הפיתוח שלה הוא מכיר מקרוב, אך הסכים לספר כי "זוהי סדרת דרמה רגילה, רק שהיא מעבירה נושאים שאמריקן אקספרס רוצה להיות משויכת אליהם, כמו נסיעות ברחבי העולם. כלומר, אמריקן אקספרס משקיעה הון, למרות שאתה לא רואה או לא שומע על החברה באף מקום בסדרה".

רוזן מתאר מצב שבו חברה מסחרית משקיעה כסף על מנת לשנות תודעה צרכנית. מדובר במהלך מתוחכם: למרות אי-הזכרת שמה של החברה המסחרית המממנת את הסדרה, אמריקן אקספרס זוכה לכך שהסדרה מקדמת את האינטרסים שלה - גם אם ירוויחו מכך גם חברות אשראי מתחרות. אפשר גם להניח כי אי-אזכור שם המותג משווה לסדרה מהימנות רבה יותר. הדבר משרת את אמינות הסדרה, כך שלא יתעורר חשד בקרב הצופים שמדובר בפרסומת במסווה של תוכן.

מלבד מעורבות של גופים מסחריים, ישנם מקרים שבהם ארגונים שונים מנסים לקדם את האג'נדה שלהם באמצעות מימון חלק מההפקה של התוכניות. דוגמאות ידועות הן המעורבות של קרן "אבי חי" בהפקות של הסדרות "עשרת הדיברות", "מעורב ירושלמי", "לתפוס את השמיים", "פרשת השבוע" ו"חכמי ספרד". מבחינת "קרן אבי חי" מדובר בהישג, ואלמלא היתה הקרן הפרטית מממנת את פיתוחה של "מעורב ירושלמי", העוסקת ביחסים שבין חילוניים לדתיים, ייתכן שלא היינו זוכים לגל של סדרות שיצאו מאוחר יותר תחת הז'אנר, ביניהן "מרחק נגיעה" ו"סרוגים".

התוכן עובר מהאינטרנט לטלוויזיה

אלון מוליאן, מנכ"ל חברת "twisted", המתמחה בתוכן ממותג באינטרנט, צופה כי כבר בשנה הקרובה, יותר ויותר סדרות אינטרנט הממומנות על-ידי חברות מסחריות יעשו את דרכן אל מרקע הטלוויזיה.

מוליאן: "התשתית לצמיחת תוכן שיווקי הוא חוסר האמון של הציבור במשווקים. כיום הצופים מבינים שמנסים לארוז ולמכור להם מוצר, ושהפרסומת המסורתית לא דוברת אמת. הם מבינים את המניפולציה של הפרסומת. לכן השימוש בכלים פרסומיים לא קונבנציונליים הולך וגובר. אנחנו מפתחים כלים להטמעת מסרים שהקהל יהיה קשוב אליהם. זה התחיל בתוכן שיווקי, ונמשך במסרים דמויי תוכן מערכתי. לכן, סדרות שלמות יוצאות ממשרדי הפרסום אל האינטרנט ואל הטלוויזיה".

ליאת פלדמן, מנהלת התוכניות של ערוץ 10 (שיוצאת בימים אלה לחופשת לידה), סבורה כי המצב המתואר בכתבה מציג את גופי השידור והפרסומאים כמתוחכמים מדי.

פלדמן: "אני לא רואה את זה קורה כרגע - מצב שגוף ייזום תוכנית. זה מצב שאצלנו בטוח לא יתקיים. לשמחתי זה גם לא קרה. אנחנו משתדלים לשמור על תכנים שאנחנו רוצים לעשות, לא להפך. קשה לי להאמין שגוף מסחרי יכול ליזום תוכנית ריאליטי במצב השוק כיום בארץ. להפיק ריאליטי זו משימה קשה גם ככה.

* ומה לגבי דרמות?

"המצב הקונספירטיבי שאתה מתאר הוא של תסריטאים להשכיר, והשוק בישראל לא מתנהל ככה. בישראל זו עדיין תעשיית טלוויזיה אישית. אין לנו עשרות תסריטאים על כל פרויקט. תסריטאים כותבים בדם-ליבם, על נושאים שמדברים אליהם".

גורם ותיק בתעשייה טוען כי "עד כמה שידוע לי לא מתוכננת להיכתב בקרוב דרמה ישראלית במימון של מפרסמים. זה לא שמסתובבים אנשי פרסום ושיווק ומחפשים תסריטאי שיכתוב להם. התופעה נפוצה יותר בז'אנרים נמוכים, כמו ריאליטי ותוכניות בערוצי נישה. זה לא אומר שבעתיד הקרוב לא נראה דרמות שמאחוריהן תקציב של משרד פרסום. גם צריך לזכור שלמשרד הפרסום יותר רווחי ופשוט להתמקד בתוכן שיווקי ובפרסום מסורתי. ללכת ולשים תקציב פרסום על דרמה זה חתיכת כאב ראש, והקופון של משרד הפרסום לא כל-כך משתלם".

איילת מצגר, סמנכ"לית טלוויזיה ברשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, טוענת כי "נראה שהזכיינים מקדימים בכמה צעדים את הרגולציה. זה כבר קורה באמריקה, וישראלים לומדים ומפתחים מהר".

לדבריה, "זה דבר שנמצא על סדר היום, וצריך לדון בו. זו תופעה שאנחנו מודעים אליה ומטפלים בה, וברור שהיא השתכללה. חלק מהסכנות הן שיגלשו למקומות מסוכנים - למשל בתוכניות שאמורות להיות דוקומנטריות. אם זה יימשך, לא תישאר חלקה טובה על המסך".

* מה אתם עושים כדי למנוע את זה?

"אנחנו נדע להתמודד עם זה בתקופה הקרובה מבחינה רגולטורית. אחת הסכנות היא שמי שיחליט על לוח השידורים הם המפרסמים, לפי התוכן שמעניין אותם. יש הבדל מאוד גדול בין לשווק את המסרים של חברה שמרוויחה כסף מזה, לבין לקדם מסרים או אג'נדות שהן חברתיות. אני לא יודעת כמה אנשים יכולים באמת לקום ולהגיד שהם קובלים על זה שיש לקרב בין חברות שונות באוכלוסיה וליצור שיח שבו יש מקום לכולם. אני באמת לא רואה את הבעיה בזה".

עוד כתבות

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תנודתיות בת"א; הבנקים עולים ב-1%, מניית משק אנרגיה מזנקת ב-5%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.1% ● ירידות בחוזים בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● האם בנק ישראל יוריד היום את הריבית? הכלכלנים חלוקים ● האיום החדש של אנבידיה על אינטל ● איי.בי.איי: אפסייד של 56% למניית הכשרת היישוב ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

מחיר היעד ירד ב-70%: בית ההשקעות שפסימי כלפי המניה הישראלית

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ירידות גם באירופה ● ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● עליות באסיה

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן