לפני כשבוע נתקפנו בתחושת דז'ה-וו.
רשות ניירות ערך, כך הבנו, דורשת מחברת מבטח שמיר הציבורית (בשליטת מאיר שמיר) לחשוף את דוחות תנובה, ואילו שמיר מתנגד: קרן אייפקס, שותפתו לרכישת השליטה בתנובה, אינה מעוניינת בחשיפת המספרים, וידיו כבולות, כך רמז בראיון ל"גלובס".
שמיר, אם תרצו, הוא הגרסה העכשווית של דב תדמור - מנכ"ל דסק"ש שנקלע לפני שנים מספר למחלוקת דומה עם רשות ניירות ערך. איתן ורטהיימר, בעל השליטה בישקר (שבה לדסק"ש הייתה אחזקה של רבע מהון המניות) לא היה מוכן שדסק"ש הציבורית תחשוף את דוחות ישקר הפרטית, מה שהכניס את תדמור לקונפליקט שגבה ממנו מחיר כבד.
לא שאנחנו רומזים לכך שמאיר שמיר עלול להיקלע למצב דומה לזה של תדמור, אבל אין ספק שהוא נמצא עכשיו באותו קונפליקט.
באופן די דומה, מנכ"לית אייפקס זהבית כהן היא הגרסה העכשווית של ורטהיימר: כהן קיבלה בזרועות פתוחות את שמיר כשותף לרכישת השליטה בתנובה, אך כשהאחרון נאלץ להתגושש מול רשות ניירות ערך על חשיפת המספרים, היא נותרה מחוץ למערכה; ידיה נקיות, והיא לא חייבת בדין ודברים ליו"ר רשות ניירות ערך זוהר גושן.
ואכן, אייפקס אינה אשמה בדבר. כגוף פרטי, אייפקס אינה כפופה לדיני ניירות ערך בארץ, ולכן חשיפת הדוחות של החברות שרכשה היא אך ורק בגדר זכות. עם זאת, חילוקי הדעות של קרן הפרייבט אקוויטי עם שותפתה הציבורית מעוררים סימני שאלה בנוגע לזכויות שנותרו (אם בכלל) לשמיר בתאגיד החלב. שמיר ויתר בעבר על הזכות למנות דירקטורים מטעמו בתנובה, וכן על זכויות ההצבעה והווטו שמקנות לו המניות שרכש.
למען האמת, למאיר שמיר לא נותר הרבה. יש לו חלק ברווחי תנובה ובדיבידנדים השמנים שחילקה עד היום, אך עושה רושם שאין לו "קול" בישיבות הדירקטוריון של תנובה, ואין לו "קול" באסיפות הכלליות של החברה, ונכון לרגע זה - אין לו "קול" במחלוקת מול גושן, שכפי שזה נראה כעת עומדת להפוך להליך משפטי, ממש כמו במקרה של תדמור וישקר.
ולכן, המסקנה המתבקשת - הן מהמקרה של ישקר והן מהמקרה של תנובה - היא שחברות ציבוריות בארץ צריכות לחשוב פעמיים בטרם הן הופכות לשותפות של גורמים פרטיים דוגמת קרנות פרייבט אקוויטי.
האינטרסים של שני הצדדים תמיד יהיו מנוגדים (במיוחד כשהם חולקים פרת מזומנים כמו תנובה), ובאין פיקוח על קרנות דוגמת אייפקס, מי שתמיד ישלם את המחיר על עבירה כזו או אחרת של דיני ניירות ערך תהיה החברה הציבורית, ולא השותף הפרטי. תשאלו את תדמור. ייתכן מאוד שהוא יסכים עמנו.