אם יש טענה שמשותפת לכל היזמים, המנהלים והמשקיעים בזירת ההיי-טק הישראלי, הרי היא נוגעת לכסף, או יותר נכון למחסור בו. אין הכוונה לכסף שנועד להרים סטארט-אפ, אלא לכסף "אמיתי", כזה שנדרש כדי להפוך חברה לדבר גדול ולהזניק סטארט-אפ לשלב הבא.
לכן, כל הצהרה של מקור פיננסי על הקצאת הון נוספת, שמיועדת לחברות ישראליות, עשויה להיות משמעותית, במיוחד אם זו קרן פרייבט אקוויטי, שיכולה בקלות יחסית למנף סכומים נוספים.
הפעם זו קרן הפרייבט אקוויטי האמריקנית Pegasus, שהחליטה להקצות 150 מיליון דולר נוספים להשקעות בחברות ישראליות עם דגש על יכולות טכנולוגיות. "בשנת 2010 יהיו לנו בישראל בעיקר השקעות בתחומי המים, האנרגיה החילופית וחברות עתירות טכנולוגיה לתחום ביטחון הפנים (Homeland Security)", מעריך אריק ערד, שותף ויועץ בתחום האבטחה בקרן. עם זאת, הוא מוסיף, בקרן "פתוחים גם לדברים אחרים".
השקעות בכל תחום
פגסוס אינה קרן פרייבט אקוויטי גדולה, במונחים אמריקנים כמובן. הקרן, שהוקמה ב-1995, מנהלת 1.8 מיליארד דולר ומתרכזת בחברות בסדר גודל בינוני, להן היא מספקת תמיכה פיננסית ולעתים גם ייעוץ אסטרטגי עם דגש על חדירה לשוק האמריקני.
הקרן אינה ממוקדת בתעשייה ספציפית - ב-72 ההשקעות שביצעה אפשר למצוא כמעט כל סוג של פעילות עסקית. הדגש שלה הוא דווקא על גודל והיקף הפעילות של החברה.
ערד, שאחראי על ה-Deal Flow הישראלי, נפגש בשבועות האחרונים עם עשרות חברות במסגרת ביקוריו התכופים בישראל. מרחב ההשקעות שפגסוס מחפשת אינו כולל חברות סטארט-אפ "קלאסיות", כלומר כאלו שעדיין בשלבי הפיתוח, אלא חברות שכבר בתהליכי מכירה, אחרי סבבי הגיוס הראשונים.
"הדבר שהכי מתאים לנו זה השקעה של 25-75 מיליון דולר, אם כי יצא בעבר שהשקענו יותר או פחות", מפרט ערד, "אני מחפש חברות על מסלול ההמראה, שצריכות עוד כסף".
בתחום הקלינטק מזכיר ערד חברות שנכנסות לקטגוריות של טכנולוגיות מים ומערכות אבטחה של מים, עם דגש על היקפי פעילות של עשרות מיליוני דולרים, מה שכנראה יתבטא פחות בחברות עתירות טכנולוגיה, ויותר בחברות ותיקות, כמו נטפים.
בצד האנרגיה הסולארית, פתוחה הקרן להשקיע הן בחברות שמפתחות טכנולוגיה, והן בכאלו שפונות להקמת שדות סולאריים, מה שדורש הון רב. "כשיהיה צריך הרבה כסף, נשקיע עם שותף מקומי", מוסיף ערד.
בדרך לאקזיט מאימג'סט?
אין זו הפעם הראשונה שפגסוס משקיעה בחברות ישראליות. הקרן השקיעה עד כה כ-100 מיליון דולר בחברות מקומיות, בין השנים 2005-2008, לאחר שערד הצטרף אליה כמוביל ההשקעות בנושאי האבטחה. כמו כן, עלה השם של הקרן גם בהתמודדות על רכישת גרעין השליטה בבזק ובגרנית הכרמל.
"אנחנו בדרך-כלל רוצים להשיג פעמיים וחצי על הכסף. זה האידיאל", מתאר ערד את המודל העסקי. מי שיכולות להרוס את האידיאל הזה עבור פגסוס, הן חברות השמירה שהקרן כבר רכשה בישראל (ראו מסגרת). לצד זה, כנראה שההשקעות במפתחת התוכנה לזיהוי אינפורמציה מתוך תמונה HTS; בספקית צילומי הלוויין Imagesat, ובספקית המערכת לניהול ושליטה באירועי חירום רונטל הן יותר מוצלחות.
לגבי HTS ורונטל, בהן השקיעה הקרן 3 ו-3.5 מיליון דולר, בהתאמה, אומר ערד כי "ראיתי בהשקעות הללו פוטנציאל אדיר לשיווק בעולם". ב-HTS מחזיקה פגסוס בכשליש ולדברי המנכ"ל, פיל אלוביק, החברה עתידה למכור השנה ב-12 מיליון דולר והיא רווחית.
אימג'סט מצידה, ניסתה ב-2006 לגשת להנפקה, אבל ויתרה. ערד טוען כי "יש שם הישגים יפים", ומציין כי "סביר שבקרוב נעשה אקזיט משם, בסך-הכל אנחנו כבר די הרבה זמן בחברה".
ערד אמנם מרגיש בנוח עם ההשקעות הללו, אבל באופן כללי תחום אבטחת הפנים אינו פשוט לחברות בתחילת הדרך. "זה תחום קשה", הוא מודה, "הוא יותר לוקאלי. תמיד יעדיפו בארה"ב לעבוד עם חברה אמריקנית מאשר עם סטארט-אפ ישראלי.
"חשבו פה שבגלל המצאת האטום תהיה לישראל דריסת רגל בתחום הביטחון בכל העולם, אבל היום התובנה בעולם היא שגם אם זה סטארט-אפ ישראלי, הוא לא בהכרח מצליח בתחום".