גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שכחנו שיש שכנים

ענייני "איסור הפרסום" מהשבוע הוכיחו: לא באמת חייבים לכבס כל כביסה מלוכלכת בחוץ

בואו נשים רגע יד על הלב ונודה: יש לנו נטייה לחיות פה כאילו אנחנו בתוך בועה. כאילו אין עולם שלם מסביבנו, כאילו אין כפר גלובלי, כאילו האינטרנט לא שינה את הדרך שבה התקשורת מתנהלת, כאילו היום ולפני 20 שנה תופסים בדיוק אותם כללים.

כן, אנחנו יודעים מה קורה שם בחוץ, אנחנו נוסעים הרבה לחו"ל, אנחנו מורידים המון סדרות רכש ב-VOD, קוראים ספרות מתורגמת וגולשים בפייסבוק וקונים באמזון, ובכל זאת - יש לנו נטייה לחשוב שאותנו אף אחד לא רואה.

ובגלל הגישה הזאת, שגורסת שחוץ מאיתנו אף אחד לא מסתכל, אנחנו יורדים על עצמנו רצח, צורחים אחד על השני ומטיחים כל היום קללות עסיסיות - ולא לוקחים בחשבון שהשכנים שלנו הם רכלנים כפייתיים שמקשיבים לכל מילה. שמה שאנחנו אומרים אחד לשני,מגיע גם אליהם, משפיע עליהם - ואז חוזר במהירות מטורפת של בומרנג, ישר לתוך הפרצוף שלנו.

השבוע, למשל, עשינו כמה דברים שמצביעים על זה שאנחנו מאמינים שאנחנו חיים לבד בעולם, או לפחות על איזה אי בודד בלב-ים. פרשה ביטחונית מקומית חטפה פה "צו איסור פרסום" שהוציאו בתי המשפט, רק שמרוב צווים ואיסורים - היא הסעירה את כל הגלובוס.

את פרטי הפרשה המדוברת כל אחד יכול למצוא באינטרנט, כי היא דלפה החוצה ופורסמה בהרבה מאד כלי תקשורת מחוץ לישראל. כן, אנחנו אולי חיים בעולם משלנו, אבל את האחרים זה לא באמת מעניין.

הכוונה היתה אולי להגן על ישראל ואזרחיה עם הצו הזה, אבל מה התוצאה? אצלנו רוצים להאמין שכל עוד המידע לא פורסם כאן - הפרשה לא קיימת. אבל המידע לא נשאר סודי, כל העולם יכול לראות אותו, וכך גם כל ישראלי שרוצה קצת להתאמץ כדי להשיג אותו.

ומה הכי גרוע? שעצם קיומו של צו איסור הפרסום עיוות לגמרי את כל העניין. מה שתפס את תשומת-הלב זה איסור הפרסום המגוחך והחשוך, שגרם לישראל להצטייר בעולם כמו איראן, בעוד שהמציאות רחוקה מאוד מהתיאור הזה.

האם זה מה שאנחנו צריכים כרגע? האם אף אחד לא יכול היה לחשוב שני מטר קדימה, על ההשלכה האפשרית שעשויה להתפתח מצו גורף כל-כך להשתיק פרשה?

הפרשה עצמה, מן הסתם, לו היתה מתפרסמת אפילו באופן חלקי, אם היא אכן מסכנת את ביטחון המדינה - היתה מקבלת הרבה פחות תשומת-לב. אז כן, גם מי שממהר לתת צווי איסור פרסום צריך לקחת בחשבון שבעידן האינטרנט לדברים יש דרך מופלאה לדלוף החוצה, בין אם יש צווים ובין אם אין.

עכשיו, כשהנזק התדמיתי כבר נעשה, הצו הוסר. אבל עד עכשיו הצו היה כה קיצוני, שיצר בדיוק את האפקט ההפוך מזה שהתכוון. במקום סודיות של ביטחון שדה, קיבלנו בלי סוף מידע. במקום שקט, קיבלנו סערה.

תקרית נוספת היתה הכיסוי של אי-הארכת כהונתו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי על-ידי שר הביטחון אהוד ברק - פרשה מסריחה לכל הדעות. אבל הדרך שבה אנו בוחרים לכסות אותה מעמידה אותנו באור רע מאוד. הביקורת בהחלט ראויה, אבל כרגיל - אנחנו מוציאים דברים מפרופורציה ויורים בבוטות לכל הכיוונים.

זה אולי מגיע לשר הביטחון, שלא בדיוק התנהג בחוכמה ובאחריות, אבל כדאי גם לזכור שהוא לא היחיד שנחשף לאמצעי התקשורת הישראליים. אנחנו צועקים אחד על השני כאחוזי אמוק, אבל מרוב אקסטזה שוכחים שיש עוד אנשים ששומעים אותנו.

אז מה יוצא מכל זה? התקשורת חוגגת על כולם עם כותרות ענק, ומה שרואים מבחוץ זה את כל הכביסה המלוכלכת שלנו. אנחנו שוכחים שבביטחון של כולנו מדובר, ושאם הצבא שלנו מצטייר כחלש - זה לא ממש עושה לנו טוב, בטח שלא באזור המעורער הזה ובתקופה המאתגרת הזאת.

האם כהונתו של אשכנזי תוארך כתוצאה מהביקורת בעיתונות? ודאי שלא. ראש הממשלה כבר גיבה את שר הביטחון, כי מן הסתם הם סגרו ביניהם איזו קומבינה בעניין. אז מה יוצא לנו מזה? בעיקר שחרור קיטור של עיתונאים עצבניים, שמתעלמים מהשכנים הרכלנים שמסתכלים עלינו מבחוץ וחושבים לעצמם מחשבות שליליות.

אלה שמוגדרים כאויבים שלנו אולי כבר מתכננים משהו לניצול נקודות-התורפה שגילינו בפניהם. ואלה שסתם שונאים אותנו אומרים לעצמם - נו שוין. שוב הבעייתיים האלה במזרח-התיכון עושים בלגן איפה שלא צריך.

כנראה שכחנו שהחוקים קצת השתנו. כשיש איזושהי תקרית אנחנו מתנהגים כאילו ישראל מנותקת מהעולם, כאילו אף אחד לא מסתכל עלינו. אבל המציאות היא שלא רק שמסתכלים עלינו כל הזמן, גם אין לנו דרך אמיתית לשלוט על המדיה. אנחנו מתנהלים קצת כמו ארגון אנכרוניסטי שמוציא קומוניקטים לעיתונים שכבר נסגרו, במקום לעבוד עם יועץ תקשורת וסמנכ"ל ניו-מדיה שמבינים את ההשלכות האמיתיות של המעשים שלנו.

אני לא אומרת, חלילה, שצריך לטייח, וגם לא שצריך לטאטא מתחת לשטיח או להדחיק. העיתונות - תפקידה לבקר, התקשורת - תפקידה לעשות רעש. אבל מצד שני - לא תמיד צריך גם לצעוק הכול כל-כך בקול... אלף, כי מי שכל היום צועקים עליו כבר מפסיק לשמוע, ובית - כי שומעים אותנו. רואים אותנו. למעשים שלנו יש השלכות.

אז אולי כדאי שרק תזכירו לעצמכם מדי פעם שאנחנו לא לבד בבניין הזה. למרבה הצער, יש לנו שכנים, ורובם - מה לעשות - לא ממש נחמדים.

עוד כתבות

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

המניות שהפכו ללהיט, דווקא כי אין להן קשר לבינה מלאכותית

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%