גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי עדיין ממשיך להשתמש בפקס, מקרן שקופיות וטלפון ציבורי?

בזמן שהטכנולוגיה מתקדמת, יש אנשים שנשארים מאחור. ה-SMS הפך לאמצעי תקשורת טריוויאלי לגמרי, אך יש אנשים שעדיין מתעקשים להשאיר הודעות במוקד ביפר ■ אילן פרידלנד, מנכ"ל ביפר תקשורת: "נסה לשלוח SMS לכל תושבי הצפון ועוטף עזה על נפילת טילים, ויש סיכוי טוב שחלק מההודעות יגיעו באיחור שבין חצי שעה ליום"

חברות האלקטרוניקה אוהבות להשיק מפעם לפעם מוצרים חדשים, שמכריחים אותנו לבצע מהפך כולל בבית ובחיים בכלל. רק לאחרונה חזינו בכניסה של טכנולוגיית התלת-מימד אל מסכי הטלוויזיה הביתיים. הטכנולוגיה הזו, שעדיין לא ברור אם תצליח לכבוש את הקהל, תחייב רכישה של נגן בלו-ריי תואם לתלת-מימד, וגם התחברות לשידורים תואמים מחברת הכבלים או הלוויין.

המהפך הזה דומה למעבר שחלקנו עוברים בתקופה האחרונה עם תקן ה-HD, שגם הוא הכריח אותנו להחליף את המסך והממיר בסלון. גם בגזרת הטלפונים אנחנו עדים בשנים האחרונות למבול של טכנולוגיות חדשות, שהופכות את מכשירי הסלולר לטלפונים חכמים המציעים שלל פעולות ויכולות.

בזמן שהטכנולוגיה מתקדמת, יש אנשים שנשארים מאחור. הודעות ה-SMS הפכו לאמצעי תקשורת טריוויאלי לגמרי, אך יש אנשים שעדיין מתעקשים להשאיר הודעות במוקד ביפר. המיילים הפכו את הפקס למכשיר מיותר לגמרי, אבל מקומות עבודה ומשרדים עדיין ידרשו לקבל בקשה לשירות מסוים בפקס, ולא באמצעות המייל.

אז איך טכנולוגיות מיושנות יחסית עדיין מחזיקות מעמד בעולם, שרק השבוע ציין את השקת ה-iPad של אפל, שלמעשה פותח חזית חדשה בתחום המחשבים הניידים? הנה כמה דוגמאות לטכנולוגיות שמצליחות לשרוד, אבל שסופן כנראה קרב.

טלפון ציבורי: זר יבין זאת

פעם, ממש מזמן, כל ישראלי הסתובב עם שלל אסימונים בכיס. הם היו כבדים, כעורים ועם חור באמצע. אפילו ילדים קטנים נהגו להסתובב איתם כשהם מושחלים לשרוכים בנעליים, כדי שיוכלו בשעת הצורך להתקשר הביתה מהטלפון הציבורי. מאז הטכנולוגיה השתכללה מעט, וכרטיסי החיוג בדמות טלכרט או בזקכרט תפסו להם מקום נוח וקל יותר בארנק, עם עיצובים מיוחדים לתפארת האספנים.

כניסתם המסיבית של הטלפונים הסלולריים לחיינו בעשור ומשהו האחרון הפכה את הקערה על פיה. במקום לעמוד במקום ולשוחח בטלפון ציבורי נייח, שיחות הטלפון הפכו לניידות וייתרו את השימוש בטלפונים הציבוריים. לאט לאט החלה חברת בזק, שהפעילה ותחזקה את הטלפונים הציבוריים, להסיר אותם מעל פני השטח. אך למרות זאת, המציאות חזקה יותר מכל פיתוח טכנולוגי שיביאו הסלולריים.

ציבור העובדים הזרים, וגם אוכלוסיית החרדים, שזכתה רק לפני כשנה לכרטיסי חיוג כשרים שאינם מאפשרים שיחות למספרים לא הולמים, הפכו את הטלפונים הציבוריים למצרך מבוקש. מדובר בשני קהלים שאינם מעוניינים להתחייב לחברות סלולר או אינם מעוניינים להיחשף לתכנים מסוימים במכשירים עצמם. כך, למרות שאוטוטו אנחנו נכנסים לדור הרביעי של הסלולר, הטלפונים הציבוריים עדיין מחזיקים מעמד.

מקרן שקופיות: המרצים מרוצים

כמעט כל אחד יודע היום להכין מצגת פאואר-פוינט פשוטה, אך נראה שיש כאלה שעדיין מתעקשים להשתמש בטכנולוגיות ישנות ומוזרות כמו מקרן שקופיות. סטודנטים רבים נשבעים שחלק מהמרצים שלהם, בעיקר אלה מהדור הישן, עדיין עושים שימוש במקרן שקפים, או גרוע מכך - מקרן שקופיות.

המקרן שימש בעבר גם להצגת שקופיות מהטיול האחרון לאירופה הקלאסית בפני החברים שהוזמנו לביקור, אבל לפחות בשימוש הביתי, כבר מזמן קיימים פתרונות נעימים ופשוטים יותר. חיבור המצלמה לטלוויזיה, צריבת התמונות והקרנתם ב-DVD או אפילו, כמה פשוט, להעלות את התמונות מהחופשה הישר לפייסבוק ולחסוך את "הטרחה" בלארח חברים.

גם בשוק העסקי, מקרן השקופיות כבר מזמן נטש את העמדה. מצגות ממוחשבות הפכו לדבר אלמנטרי, כולל כל התוספות מסביב - אפקטים, סאונד, שלטים אלחוטיים שמריצים את המצגת ואפילו מצביעים דיגיטליים כדי להדגיש איך גרף המכירות טיפס ברבעון האחרון.

מי שנשאר מאחור, כאמור, אלה כמה מרצים ארכאיים או מורות לאמנות, שמתעקשים להמשיך להשתמש עם הציוד המיושן. מישהו חייב להעיר אותם, ולבקש מהם להזדכות על המקרן מול אב הבית במהרה.

זימונית: בעיקר למקרי חירום

עבור עיתונאים, רופאים, אנשי כוחות הביטחון ועוד כמה אלפי ישראלים מכשיר הזימונית, או הביפר, היה מוצר חובה כשהם יוצאים מהבית. תלוי על החגורה או שוכב בתוך התיק, הצפצופים שלו נשמעים למרחוק וההודעה מגיעה תמיד. אבל לא ברור מדוע דוברים ויחצ"נים מעדיפים להמשיך לשלוח הודעת ביפר לכתבי משפט, למשל, כדי להודיע על דיון שמתנהל בבית המשפט, במקום לשלוח SMS למכשירי הסלולר שהכתבים ממילא סוחבים עימם. לא ברור גם מדוע עדיין קיים שירות השארת הודעות במוקד ביפר למנויים שאינם זמינים בסלולרי שלהם, בימים של משיבון סלולרי והודעות SMS.

לדברי אילן פרידלנד, מנכ"ל ביפר תקשורת, המכשיר עדיין לא נושם את נשימותיו האחרונות. "אלפי תושבי הצפון או תושבי עוטף עזה מקבלים התראות על נפילות טילים כדי שיוכלו לתפוס מחסה בזמן. תנסה לשלוח SMS לכמות כזאת של אנשים, ויש סיכוי טוב שחלק מההודעות יגיעו באיחור שבין חצי שעה ליום שלם", הוא אומר.

לטענת פרידלנד, "אין תחליף טכנולוגי למה שהזימונית יודעת לעשות במצבי חירום. בחו"ל משתמשים בביפרים כדי להתריע לאוכלוסיות עצומות על צונאמי שמתקרב או אפילו על רעידות אדמה. SMS לא יגיע בזמן" . הוא מזכיר מה קורה כששולחים SMS קבוצתי בראש השנה או בפסח, וההודעות ממאנות להגיע ליעדן.

וידיאו: מסובך מדי לשימוש ביתי

מכשירי הווידיאו (VHS) היו עד לפני מספר שנים האפשרות היחידה כמעט להקליט מהטלוויזיה. הצרכנים נאלצו להסתבך עם מכשירים לא ידידותיים במיוחד ובעלי ממשק מסורבל, שהכריחו אותם לבצע מפעם לפעם ניקוי אבק לראשים של הווידיאו. מלבד זה, איכות התמונה של הקלטות איבדה את חדותה לאחר מספר מסוים של צפיות. שהצרכנים רק חיכו שתגיע טכנולוגיה אחרת, טובה יותר.

הפיתרון לא איחר לבוא, ומקליטי ה-DVD יצאו לשוק - אך לא ממש התרוממו, מכיוון שגם הם לא היו ממש ידידותיים. מול אותם מקליטים ניתן למצוא היום את המקליטים הדיגיטליים: HOT Magic ו-yes Max, שפותחו בהשראת דגם ה-Tivo ששולט מעבר לים. המקליטים הדיגיטליים מאפשרים להקליט את כל התוכניות והסרטים על כונן קשיח, וגם לתכנן את ההקלטות לפי לוח השידורים של הערוץ, מבלי שהצרכן יצטרך להסתבך בכיווני שעה מיותרים.

אבל יש עדיין אנשים שממשיכים להחזיק את ראש הווידיאו מעל המים, בהם אנשים שלא רוצים להתחייב לחברות הכבלים והלוויין ולשלם על ממירים מקליטים סכומים גבוהים, או כאלה שפשוט חוששים מקדמה טכנולוגית.

פקסימיליה: בזבוז של נייר

משרדים רבים כנראה לא שמעו על המצוקות ביערות הגשם וההתחממות הגלובלית, או שהטרנד הסביבתי עדיין לא ממש הגיע אליהם. אחרת קשה להבין מדוע המקומות הללו מנסים בכוח לשמר את תרבות הפקסים. אותו מכשיר שאפשר בעבר להעביר בקלות מסמך ממקום אחד לשני, נראה מיותר מאוד בעולם של מיילים, שבו המידע גם ככה נכתב במחשב.

הפקס הוא מוצר מסורבל ולא ידידותי שסופר את קיצו לאחור, עד לאותו רגע שבו פקידים במשרדים שונים יוחלפו בדור שלא יבין מדוע צריך לדחוף דף למכונה שמשמיעה רעשים מוזרים בשביל להעביר את האינפורמציה לצד השני.

נראה שהסוף באמת קרוב, כיוון שהפקסימיליות הוותיקות מאבדות את נתח השוק שלהן לטובת מכונות משולבות הכוללות מדפסת לצד פקס. "אף אחד לא קונה היום מכשיר פקס לבד", אומר מנכ"ל בסט ביי רשתות, יובל גל. "רוב האנשים מחזיקים פקס רק כשהמכשיר כולל פונקציות נוספות, כמו מדפסת".

אבל לא בטוח שגם חייו במכשיר משולב יאריכו חיים. בסך-הכל, הפקס עושה את העבודה לקשה יותר. כשרוצים להפיץ מסמך למספר רב של אנשים, קשה לדעת באמצעותו אם הנמען אכן קיבל את הדף לידיו. ושוב, נזכיר שמבחינה סביבתית מדובר במכשיר גרוע שרק תורם לבזבוז ניירות, כשאפשר להעביר את המידע בקלות דרך המייל וללא שימוש בנייר.

מחשב כף-יד: חי בזכות ה-GPS

בסוף שנות האלפיים וגם כמה שנים לאחר מכן, מחשבי הכף-יד היו סמל סטטוס לאנשי עסקים. מותג כמו פאלם פיילוט היה הטרנד הכי לוהט, וכתיבה עם עט מיוחד על מסך מגע אפרורי בגודל 3 אינץ' נחשבה אז לשיא הקדמה. בהמשך, מחשבי הכף-יד השתכללו, והיום הם מציעים גם יכולות GPS, מה שמשאיר אותם עוד איכשהו רלוונטיים. חברות טכנולוגיה כמו HP למשל עדיין מוכרות מחשבי כף-יד, למרות שכניסתם של הטלפונים החכמים דחפה את המוצרים חסרי החיבור הסלולרי הזה הרחק מחוץ לאור הזרקורים.

חברת פאלם, ששלטה בתחום מחשבי כף-יד, הוציאה לפני יותר משנה את ה-PRE, מחשב כף-יד משולב עם טלפון חכם, שכמעט הצליח להחזיר אותה לימי התהילה שלה, אולם הניסיון הזה כרגע נראה מאוחר מדי. בסופו של דבר, בדומה לפקס, מחשב הכף-יד הפך לחלק ממוצר אחר, ולכן סופו הולך ומתקרב.

עוד כתבות

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור