חברות האלקטרוניקה אוהבות להשיק מפעם לפעם מוצרים חדשים, שמכריחים אותנו לבצע מהפך כולל בבית ובחיים בכלל. רק לאחרונה חזינו בכניסה של טכנולוגיית התלת-מימד אל מסכי הטלוויזיה הביתיים. הטכנולוגיה הזו, שעדיין לא ברור אם תצליח לכבוש את הקהל, תחייב רכישה של נגן בלו-ריי תואם לתלת-מימד, וגם התחברות לשידורים תואמים מחברת הכבלים או הלוויין.
המהפך הזה דומה למעבר שחלקנו עוברים בתקופה האחרונה עם תקן ה-HD, שגם הוא הכריח אותנו להחליף את המסך והממיר בסלון. גם בגזרת הטלפונים אנחנו עדים בשנים האחרונות למבול של טכנולוגיות חדשות, שהופכות את מכשירי הסלולר לטלפונים חכמים המציעים שלל פעולות ויכולות.
בזמן שהטכנולוגיה מתקדמת, יש אנשים שנשארים מאחור. הודעות ה-SMS הפכו לאמצעי תקשורת טריוויאלי לגמרי, אך יש אנשים שעדיין מתעקשים להשאיר הודעות במוקד ביפר. המיילים הפכו את הפקס למכשיר מיותר לגמרי, אבל מקומות עבודה ומשרדים עדיין ידרשו לקבל בקשה לשירות מסוים בפקס, ולא באמצעות המייל.
אז איך טכנולוגיות מיושנות יחסית עדיין מחזיקות מעמד בעולם, שרק השבוע ציין את השקת ה-iPad של אפל, שלמעשה פותח חזית חדשה בתחום המחשבים הניידים? הנה כמה דוגמאות לטכנולוגיות שמצליחות לשרוד, אבל שסופן כנראה קרב.
טלפון ציבורי: זר יבין זאת
פעם, ממש מזמן, כל ישראלי הסתובב עם שלל אסימונים בכיס. הם היו כבדים, כעורים ועם חור באמצע. אפילו ילדים קטנים נהגו להסתובב איתם כשהם מושחלים לשרוכים בנעליים, כדי שיוכלו בשעת הצורך להתקשר הביתה מהטלפון הציבורי. מאז הטכנולוגיה השתכללה מעט, וכרטיסי החיוג בדמות טלכרט או בזקכרט תפסו להם מקום נוח וקל יותר בארנק, עם עיצובים מיוחדים לתפארת האספנים.
כניסתם המסיבית של הטלפונים הסלולריים לחיינו בעשור ומשהו האחרון הפכה את הקערה על פיה. במקום לעמוד במקום ולשוחח בטלפון ציבורי נייח, שיחות הטלפון הפכו לניידות וייתרו את השימוש בטלפונים הציבוריים. לאט לאט החלה חברת בזק, שהפעילה ותחזקה את הטלפונים הציבוריים, להסיר אותם מעל פני השטח. אך למרות זאת, המציאות חזקה יותר מכל פיתוח טכנולוגי שיביאו הסלולריים.
ציבור העובדים הזרים, וגם אוכלוסיית החרדים, שזכתה רק לפני כשנה לכרטיסי חיוג כשרים שאינם מאפשרים שיחות למספרים לא הולמים, הפכו את הטלפונים הציבוריים למצרך מבוקש. מדובר בשני קהלים שאינם מעוניינים להתחייב לחברות סלולר או אינם מעוניינים להיחשף לתכנים מסוימים במכשירים עצמם. כך, למרות שאוטוטו אנחנו נכנסים לדור הרביעי של הסלולר, הטלפונים הציבוריים עדיין מחזיקים מעמד.
מקרן שקופיות: המרצים מרוצים
כמעט כל אחד יודע היום להכין מצגת פאואר-פוינט פשוטה, אך נראה שיש כאלה שעדיין מתעקשים להשתמש בטכנולוגיות ישנות ומוזרות כמו מקרן שקופיות. סטודנטים רבים נשבעים שחלק מהמרצים שלהם, בעיקר אלה מהדור הישן, עדיין עושים שימוש במקרן שקפים, או גרוע מכך - מקרן שקופיות.
המקרן שימש בעבר גם להצגת שקופיות מהטיול האחרון לאירופה הקלאסית בפני החברים שהוזמנו לביקור, אבל לפחות בשימוש הביתי, כבר מזמן קיימים פתרונות נעימים ופשוטים יותר. חיבור המצלמה לטלוויזיה, צריבת התמונות והקרנתם ב-DVD או אפילו, כמה פשוט, להעלות את התמונות מהחופשה הישר לפייסבוק ולחסוך את "הטרחה" בלארח חברים.
גם בשוק העסקי, מקרן השקופיות כבר מזמן נטש את העמדה. מצגות ממוחשבות הפכו לדבר אלמנטרי, כולל כל התוספות מסביב - אפקטים, סאונד, שלטים אלחוטיים שמריצים את המצגת ואפילו מצביעים דיגיטליים כדי להדגיש איך גרף המכירות טיפס ברבעון האחרון.
מי שנשאר מאחור, כאמור, אלה כמה מרצים ארכאיים או מורות לאמנות, שמתעקשים להמשיך להשתמש עם הציוד המיושן. מישהו חייב להעיר אותם, ולבקש מהם להזדכות על המקרן מול אב הבית במהרה.
זימונית: בעיקר למקרי חירום
עבור עיתונאים, רופאים, אנשי כוחות הביטחון ועוד כמה אלפי ישראלים מכשיר הזימונית, או הביפר, היה מוצר חובה כשהם יוצאים מהבית. תלוי על החגורה או שוכב בתוך התיק, הצפצופים שלו נשמעים למרחוק וההודעה מגיעה תמיד. אבל לא ברור מדוע דוברים ויחצ"נים מעדיפים להמשיך לשלוח הודעת ביפר לכתבי משפט, למשל, כדי להודיע על דיון שמתנהל בבית המשפט, במקום לשלוח SMS למכשירי הסלולר שהכתבים ממילא סוחבים עימם. לא ברור גם מדוע עדיין קיים שירות השארת הודעות במוקד ביפר למנויים שאינם זמינים בסלולרי שלהם, בימים של משיבון סלולרי והודעות SMS.
לדברי אילן פרידלנד, מנכ"ל ביפר תקשורת, המכשיר עדיין לא נושם את נשימותיו האחרונות. "אלפי תושבי הצפון או תושבי עוטף עזה מקבלים התראות על נפילות טילים כדי שיוכלו לתפוס מחסה בזמן. תנסה לשלוח SMS לכמות כזאת של אנשים, ויש סיכוי טוב שחלק מההודעות יגיעו באיחור שבין חצי שעה ליום שלם", הוא אומר.
לטענת פרידלנד, "אין תחליף טכנולוגי למה שהזימונית יודעת לעשות במצבי חירום. בחו"ל משתמשים בביפרים כדי להתריע לאוכלוסיות עצומות על צונאמי שמתקרב או אפילו על רעידות אדמה. SMS לא יגיע בזמן" . הוא מזכיר מה קורה כששולחים SMS קבוצתי בראש השנה או בפסח, וההודעות ממאנות להגיע ליעדן.
וידיאו: מסובך מדי לשימוש ביתי
מכשירי הווידיאו (VHS) היו עד לפני מספר שנים האפשרות היחידה כמעט להקליט מהטלוויזיה. הצרכנים נאלצו להסתבך עם מכשירים לא ידידותיים במיוחד ובעלי ממשק מסורבל, שהכריחו אותם לבצע מפעם לפעם ניקוי אבק לראשים של הווידיאו. מלבד זה, איכות התמונה של הקלטות איבדה את חדותה לאחר מספר מסוים של צפיות. שהצרכנים רק חיכו שתגיע טכנולוגיה אחרת, טובה יותר.
הפיתרון לא איחר לבוא, ומקליטי ה-DVD יצאו לשוק - אך לא ממש התרוממו, מכיוון שגם הם לא היו ממש ידידותיים. מול אותם מקליטים ניתן למצוא היום את המקליטים הדיגיטליים: HOT Magic ו-yes Max, שפותחו בהשראת דגם ה-Tivo ששולט מעבר לים. המקליטים הדיגיטליים מאפשרים להקליט את כל התוכניות והסרטים על כונן קשיח, וגם לתכנן את ההקלטות לפי לוח השידורים של הערוץ, מבלי שהצרכן יצטרך להסתבך בכיווני שעה מיותרים.
אבל יש עדיין אנשים שממשיכים להחזיק את ראש הווידיאו מעל המים, בהם אנשים שלא רוצים להתחייב לחברות הכבלים והלוויין ולשלם על ממירים מקליטים סכומים גבוהים, או כאלה שפשוט חוששים מקדמה טכנולוגית.
פקסימיליה: בזבוז של נייר
משרדים רבים כנראה לא שמעו על המצוקות ביערות הגשם וההתחממות הגלובלית, או שהטרנד הסביבתי עדיין לא ממש הגיע אליהם. אחרת קשה להבין מדוע המקומות הללו מנסים בכוח לשמר את תרבות הפקסים. אותו מכשיר שאפשר בעבר להעביר בקלות מסמך ממקום אחד לשני, נראה מיותר מאוד בעולם של מיילים, שבו המידע גם ככה נכתב במחשב.
הפקס הוא מוצר מסורבל ולא ידידותי שסופר את קיצו לאחור, עד לאותו רגע שבו פקידים במשרדים שונים יוחלפו בדור שלא יבין מדוע צריך לדחוף דף למכונה שמשמיעה רעשים מוזרים בשביל להעביר את האינפורמציה לצד השני.
נראה שהסוף באמת קרוב, כיוון שהפקסימיליות הוותיקות מאבדות את נתח השוק שלהן לטובת מכונות משולבות הכוללות מדפסת לצד פקס. "אף אחד לא קונה היום מכשיר פקס לבד", אומר מנכ"ל בסט ביי רשתות, יובל גל. "רוב האנשים מחזיקים פקס רק כשהמכשיר כולל פונקציות נוספות, כמו מדפסת".
אבל לא בטוח שגם חייו במכשיר משולב יאריכו חיים. בסך-הכל, הפקס עושה את העבודה לקשה יותר. כשרוצים להפיץ מסמך למספר רב של אנשים, קשה לדעת באמצעותו אם הנמען אכן קיבל את הדף לידיו. ושוב, נזכיר שמבחינה סביבתית מדובר במכשיר גרוע שרק תורם לבזבוז ניירות, כשאפשר להעביר את המידע בקלות דרך המייל וללא שימוש בנייר.
מחשב כף-יד: חי בזכות ה-GPS
בסוף שנות האלפיים וגם כמה שנים לאחר מכן, מחשבי הכף-יד היו סמל סטטוס לאנשי עסקים. מותג כמו פאלם פיילוט היה הטרנד הכי לוהט, וכתיבה עם עט מיוחד על מסך מגע אפרורי בגודל 3 אינץ' נחשבה אז לשיא הקדמה. בהמשך, מחשבי הכף-יד השתכללו, והיום הם מציעים גם יכולות GPS, מה שמשאיר אותם עוד איכשהו רלוונטיים. חברות טכנולוגיה כמו HP למשל עדיין מוכרות מחשבי כף-יד, למרות שכניסתם של הטלפונים החכמים דחפה את המוצרים חסרי החיבור הסלולרי הזה הרחק מחוץ לאור הזרקורים.
חברת פאלם, ששלטה בתחום מחשבי כף-יד, הוציאה לפני יותר משנה את ה-PRE, מחשב כף-יד משולב עם טלפון חכם, שכמעט הצליח להחזיר אותה לימי התהילה שלה, אולם הניסיון הזה כרגע נראה מאוחר מדי. בסופו של דבר, בדומה לפקס, מחשב הכף-יד הפך לחלק ממוצר אחר, ולכן סופו הולך ומתקרב.
