אורי בלאו - עיתונאי "הארץ" השוהה בלונדון ומחזיק לפי החשד במסמכים סודיים רבים אותם קיבל מענת קם המואשמת בריגול - אומר כי הוא חושש כי יאשימו גם אותו בריגול, וטוען כי ישנם "כוחות גדולים וחזקים" הפועלים נגדו.
בלאו טוען כי הוא יצא מהארץ לסין בתחילת דצמבר "בטיול שתוכנן מראש", אך לאחר שנודע לו על מעצרה של ענת קם החליט לא לחזור לישראל.
"כשיצאתי מהארץ לא היתה לי סיבה לחשוב שטיול התרמילאים שלי ושל בת-זוגי יהפוך לפתע לסרט ריגול, שטיבו וסופו אינם ברורים", כותב בלאו בטור שהעביר היום (ו') לעיתון "הארץ", אשר מממן את שהותו בחו"ל למרות שהעיתונאי מבוקש על-ידי השב"כ. "בוודאי לא שיערתי שאיאלץ לשהות בלונדון ולא אוכל לחזור לתל-אביב כאדם וכעיתונאי חופשי, רק משום שפרסמתי כתבות שלא היו נוחות לממסד".
"חוויות שקראתי עליהן בספרי מתח הפכו בחודשים האחרונים למציאות חיי", הוא אומר. "כשמזהירים אותך ש'הם יודעים הרבה יותר ממה שאתה חושב', ומבהירים לך מעל לכל ספק שהטלפון שלך, הדואר האלקטרוני, המחשב שלך ובעצם כל דרכי התקשורת שלך, היו ועודם נתונים במעקב ובניטור זה תקופה ארוכה - אזי מישהו שם למעלה לא באמת מבין את מהות הדמוקרטיה, ואת חשיבות חופש העיתונות בשמירה עליה. כשמתברר לך שמכתבי תלונה אנונימיים עלייך, ובהם מידע אישי רב, מוצאים את דרכם לרשויות חקירה שונות ומשונות - אזי ברור לך שסומנת על-ידי כוחות גדולים וחזקים ממך, שלא יהססו לנקוט אמצעים, השמורים למדינות שלא נראה לי שאנו רוצים להידמות להן".
בלאו אינו מתייחס בטורו באופן ישיר לדבר העבירה בפרשת קם - גניבת מסמכים סודיים ביותר שיש בהם כדי להעמיד חיילים ואזרחים בסכנה (כולל פקודת מבצע "עופרת יצוקה"); מסמכים אותם כינה ראש השב"כ יובל דיסקין "חלומו הרטוב של כל מוסד ביון אויב". במקום זאת, בלאו טוען כי הוא ביצע את תפקידו כעיתונאי.
"ברור לי שהפרסומים הללו אינם נעימים תמיד לקריאה - לא למושאי התחקיר ולפעמים גם לא לקורא רגיל", הוא אומר. "אבל זה לא משנה, כי תפקיד העיתונאי איננו לרצות את הקורא שלו, את המעסיק שלו או את המנהיגים שלו - אלא לספק לאזרח, כמיטב יכולתו, את הכלים הטובים ביותר לשפוט ולהבין את המתרחש סביבו".
והשורה התחתונה, לפי בלאו? "כשהוסבר לי שאם אשוב ארצה אני עלול להיות מושתק לעד, ושהאמצעי יהיה הגשת כתב אישום נגדי על עבירות מתחום הריגול, החלטתי להילחם. וסליחה על המליצה, אבל לא מדובר פה רק במלחמה על חירותי האישית - אלא על פרצופה של המדינה".