עם ישראל יוכל לצאת נשכר מפרשת ענת קם אם מישהו מחברי הכנסת יננצל את המומנטום, ויתקן סוף-סוף את סעיף 113 לחוק העונשין, העוסק בריגול חמור.
כבר היו ניסיונות בעבר לטפל בניסוחו הבעייתי של הסעיף (הח"כ לשעבר מיכאל איתן ב-1999), המכנס תחת הכותרת "ריגול חמור" את מי שמסר ידיעה סודית ואינו מוסמך לכך (15 שנות מאסר), מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית ולא עשה בה דבר (7 שנות מאסר), עם מי שמסר ידיעה סודית והתכוון לפגוע בביטחון המדינה (מאסר עולם).
ענת קם עשתה מעשה שלא ייעשה, כשגנבה מסמכים מלשכתו של מפקד פיקוד מרכז, לקחה אותם לרשות עצמה ומסרה אותם לעיתונאי, ודין מסמך אחד כדין אלפיים. אבל לשים אותה בכפיפה אחת עם מרדכי ואנונו, מרכוס קלינברג ושבתאי קלמנוביץ'? נדמה לי שזה מרחיק לכת.
קם לא העבירה מסמכים לאויב, אלא לכתב "הארץ" אורי בלאו, שהתבסס עליהם בכתבות שפרסם בעיתון. אפשר כמובן לטעון כי ברגע שהדברים מודפסים ומופצים, האינפורמציה הסודית מגיעה גם לאויבים.
הכתבות של בלאו עברו צנזורה, ולפי יואב לימור, הכתב הצבאי של ערוץ 1, היו מסמכים שהצנזור הורה שלא לפרסם, ו"הארץ" אמנם מילא את הוראת הצנזור ולא פירסם.
אם מישהו חטא כאן ושגה בשיקול-הדעת הוא דווקא הצנזור. בצה"ל היו מודעים לתכני המסמכים טרם פרסומם, ומישהו שם צריך לבדוק היטב איפה היתה הצנזורה כשסוף-סוף באמת היו צריכים אותה.
המקרה של קם מזכיר במובנים רבים מקרה אחר, שגם בו היה מעורב "הארץ", פרשת עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ'. גלאט-ברקוביץ' הדליפה בתחילת 2003 את חומר החקירה החסויה שהתנהלה אז נגד אריאל שרון בעניינו של סיריל-קרן לכתב "הארץ" ברוך קרא, שפרסם אותו בהרחבה. גם אז לא טשטש "הארץ" את עקבות המקור.
היועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין, מינה צוות מיוחד לאיתור המדליף, שהגיע חיש קל אל הפרקליטה מפרקליטות מחוז מרכז. גלאט-ברקוביץ' הושעתה מיד מעבודתה, הועמדה לדין פלילי והורשעה במסגרת עסקת טיעון בעבירת"גילוי בהפרת חובה", נדונה ל-8 חודשי מאסר על-תנאי ונקנסה ב-10,000 שקל.
גלאט-ברקוביץ' טענה כי לא הפרה את אמון הציבור אלא פעלה בשירות הציבור. טענה דומה יכולה לטעון קם. אם אכן צפצפו בכירי צה"ל על החלטת בג"ץ בהקשר לסיכול הממוקד - מכאן עולה שגם קם פעלה בשירות הציבור והדמוקרטיה.
מי שגונב מסמכים ובוגד באמון, צריך לקבל עונש. אבל להאשים את קם - אז חיילת בת 19 שעשתה טעות נוראית - בריגול חמור, זה כבר מוגזם. מאסר ממושך אולי ירתיע אחרים, אבל לא ישרת את הצדק.