ב-23 באוקטובר 2009, זמן קצר לאחר שנחתם, לפי הפרסומים, ההסכם בין העיתונאי אורי בלאו לבין השב"כ, שבו התחייב בלאו להעביר את המסמכים שקיבל מענת קם, כתב בלאו כתבה שפורסמה במוסף "דה מרקר" של עיתון "הארץ" תחת הכותרת: "הרמטכ"ל ובנו בע"מ: כך התחבר איתי אשכנזי, הבן של, עם האנשים הנכונים בצמרת התעשייה הביטחונית".
ברשימתו כתב בלאו: "במדינה שבה כבר אין פרות קדושות, יש עדיין דמות אחת אהודה שדימויה נותר נקי לחלוטין - הרמטכ"ל גבי אשכנזי", ומיד הוסיף: "אבל הפער בין הדימוי למציאות גדול יותר מכפי שנדמה. בשנה היחידה שבה היה אשכנזי אזרח פרטי, הוא ידע לטוות קשרים עם אנשי עסקים ולהשתלב בעולמם. בנוסף, גם לבנו קשרים עסקיים ענפים עם חברות שמשתתפות במכרזים של משרד הביטחון. על קשרים אלה לא דיווח אשכנזי, בניגוד להוראות היועמ"ש בנוגע לניגוד עניינים, שלפיהן על אישי ציבור לדווח לפני כניסתם לתפקיד על עיסוקים של בני משפחה מקרבה ראשונה העשויים לחפוף לעבודתו".
רשת חברות
בהמשך הכתבה הסביר בלאו כי כוונתו היא לקשרים עסקיים שקיים בנו של הרמטכ"ל עם חברת "אירונאוטיקס דיפנס סיסטמס", שסיפקה לצה"ל שירותי מזל"ט לפעילות מבצעית בעזה ובלוני תצפית, המשמשים למשימות מודיעין. בנוסף, טען בלאו בכתבה: "איתי אשכנזי, בנו של הרמטכ"ל, עבד בשתי חברות נוספות - 'צ'יפ פי.סי' ו'צ'מפיון מוטורס' - שגם להן קשרים עם צה"ל, ואף עליהן לא דיווח גבי אשכנזי, כנדרש, עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון".
בהמשך, כתב בלאו, כי בהסדר ניגוד העניינים שנעשה עם גבי אשכנזי, כשנכנס לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון ב-2006, הוזכרו גם חברת "אלקו החזקות" שבה שימש אשכנזי כדירקטור; חברת "מבטח שמיר" שבבעלות ידידו מאיר שמיר; חברה בשם "אינווטיקה גרופ בע"מ, שהקים אשכנזי עם 3 אנשים ועיסוקה היה רכישת חברות בתחום הHomeland Security והביוטכנולוגיה; וכן חברה בשם "גבי אשכנזי בע"מ", שבה היה אשכנזי בעל המניות היחיד, ולדברי בלאו זרמו אליה עשרות אלפי שקלים מחברת האבטחה "גושן" שבבעלות איש העסקים הצעיר אלי סבאג, שאותו הכיר הרמטכ"ל באמצעות בנו.
עורך "הארץ", דב אלפון, מסר כי אין קשר בין עיתוי פרסום הכתבה בעניין אשכנזי לבין חתימת ההסכם בין בלאו לשב"כ בפרשת קם. "כתבי 'הארץ' מפרסמים כתבות כאשר הן מוכנות אחרי בדיקות, הצלבות ובקשות תגובה", ציין.
בתשובה לשאלה אם הכתבה של בלאו, או חלקים ממנה, התבססו על המסמכים שקיבל מקם, השיב: "אנחנו לא מדברים על המקורות של הכתבים שלנו, ובוודאי לא נוכל להתייחס למקרה של בלאו".