אלוף פיקוד המרכז לשעבר, יאיר נוה, וצה"ל לא הפרו את הנחיות בג"ץ בנוגע לחיסולים, כפי שנטען בכתבתו של העיתונאי אורי בלאו מנובמבר 2008, שהתבססה על מסמכים שהודלפו על-ידי ענת קם, המואשמת בריגול חמור - כך טוען משרד המשפטים בהודעה שפירסם היום (ב') בצהריים.
המשרד החליט לפרסם מחדש מכתב שהוציאה לשכת היועץ המשפטי לממשלה כבר בינואר 2009, בתשובה לדרישתם של עו"ד אביגדור פלדמן ומיכאל ספרד לפתוח בחקירה פלילית כדי לבדוק אם נעברו עבירות פליליות על-ידי צה"ל או מי מקציניו.
בעקבות פנייתם של פלדמן וספרד, פנתה לשכת היועץ המשפטי לפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף אביחי מנדלבליט, וקיבלה תשובות מספקות בנוגע ל-3 האירועים המתוארים בכתבה, שבמסגרתם חוסלו מבוקשים.
באשר לפעולה בג'נין ביולי 2006 קבע היועץ המשפטי דאז, מני מזוז, כי "בתכנון המבצע הודגש על-ידי השב"כ כי המבצע המוצע הוא בראש ובראשונה מבצע למעצרם של המבוקשים. עם זאת, במהלך התכנון התברר כי בהיעדר יכולת מעצר, יש אישור לפגוע במבוקשים בהתאם לנוהל. פעולת צה"ל עמדה באירוע זה בכל הכללים שהותוו בפסיקת בג"ץ ביחס ל'סיכול ממוקד'".
אשר לפעולה בשכם בדצמבר 2006, מדובר היה במבצע למעצרו של בכיר בתנזים, ולא במבצע שנועד מלכתחילה לפגוע בו. אלא ש"לעתים מסתיימים מבצעי מעצר במותו של מבוקש, ואין בכך כדי לגרוע מן העובדה שמדובר היה במבצע מעצר לכל דבר ועניין".
לגבי הפעולה בכפר אל-יאמון בנובמבר 2006, "במהלך פעילות כוחות צה"ל בכפר אירעה היתקלות בין הכוחות לבין כ-10 מחבלים חמושים, ובמקום התפתחו חילופי אש. כתוצאה מן הירי נהרגו 5 מחבלים חמושים, ושלושה נעצרו". לפיכך, טוען משרד המשפטים, "אין כל יסוד לטענה לפיה צה"ל התעלם מהוראות בג"ץ בנוגע לפעולות 'סיכול ממוקד'".