ביום 6.4.2010 ניתן על ידי בית המשפט העליון (השופט פוגלמן) פסק הדין בע"א 8863/07 ב.מ. כפריס דדו בע"מ. באותו מקרה נרכשה זכות חכירה לדורות בידי המערערת בשנת 1998 בשטח של כ-16 דונם עליהם מוקם בית המטבחיים שלה. חודשיים לאחר הרכישה פורסמה תכנית המפקיעה 4 דונם.
המערערת, שסירבה לפנות את המתחם, נתבעה ע"י הוועדה לתכנון ובנייה. לאחר התדיינות הושגה פשרה בבית המשפט, לפיה יינתן למערערת פיצוי מינימלי של 450 אלף דולר, אך הקביעה הסופית תהיה בידי בורר. הבורר קבע בפסק דינו הסופי סכומים שונים בגין ירידת ערך אך לא הוסיף להם מע"מ, כיוון שראה את רכיב הפיצוי הנ"ל ככזה שאיננו חייב במע"מ. מנהל מע"מ קבע כי המדובר בפיצוי חייב בשל הפקעה, ולאחר דיון בביה"מ המחוזי בו נדחתה עמדת המערערת הגיע הדיון לביה"מ העליון.
ביה"מ העליון התווה את מסגרת הדיון: תחילה יש לבחון האם הפיצוי הינו פיצוי הפקעה, שאין ספק כי חייב מע"מ. אם וככל שהתשובה היא שלילית, יהא מקום לבחון האם הפיצוי חייב במע"מ מעילה אחרת.
ביה"מ קבע כי חוק התכנון והבנייה איננו יוצר הבחנה בגין פיצוי 197 בשל פגיעה במקרקעין, הצופה פני הפקעה או שאיננה צופה הפקעה. ואכן, על פי הפסיקה המושרשת ההפקעה לחוד והפגיעה במקרקעין לחוד. ביה"מ קבע כי הבחנה זו נשמרת גם אם הזמן שבין הפגיעה להפקעה הינו קצר כדי חודשים. ולכן סיכם בית המשפט וקובע כי המדובר בפיצוי עצמאי שאינו פיצוי הפקעה.
מכאן בחן ביה"מ את שאלת חיוב פיצויי הפגיעה במע"מ מעילה אחרת, והגיע למסקנה כי לשון החוק אינה מתייחסת לכך (להבדיל מהקביעה הפוזיטיבית שבחוק לעניין הפקעה). לפיכך, פנה ביה"מ לפרשנות תכליתית, ובדק את התכלית של הטלת המס על הערך המוסף, שהינו ההפרש בין מכירותיו של הנישום לבין רכישותיו במסגרת פעילותו, ואומר כי ראיית פגיעה כמכר לציבור חורגת מדי מהגישה על פי חוק התכנון והבנייה. לכך מוסיף ביה"מ את אי הנוחות מהטלת מס ממילא על מימוש הנעשה בכפייה ואף מוסיף כי גם מבחינת עקרונות גלגול הערך המוסף אין לראות בכך עיסקה - בהיעדר קונה.
בית המשפט מסתפק בהנמקות אלה ואיננו מוכן להרחבה כוללת לעת הזו של כל פיצויי הנזיקין כנעדרי חבות במע"מ, ומותיר את הקרקע פתוחה להלכות עתידיות בעניין זה.
לטעמנו, אמירה זו של בית המשפט העליון מקרינה אף היא על שאלות בתחום מיסוי המקרקעין ומחזקת את העובדה שאין המדובר במכירת זכות במקרקעין, ולדעתנו אף את הטענה כי בנסיבות המתאימות אין למסות כלל פיצוי בגין פגיעה במקרקעין שעילתו נזיקית (ע"פ 365/98 בעניין אהרון חוטר ישי).
הכותבים הם ממשרד זיו שרון ושות' עורכי דין ואלתר עורכי דין.