גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למי זה טוב 1000 קרנות נאמנות?

ולמה מי שנפגע מזה בסופו של דבר הוא המשקיע?

אחרונה העלה, כידוע, נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, את ריבית בנק ישראל לאור סימני ההתאוששות בכלכלה העולמית בכלל, ובמשק הישראלי בפרט. בתקשורת נשמעו פרשנויות לפיהן המהלך נועד בין היתר כדי לצנן במעט את שוק הנדל"ן ואת שוק ההון.

אך ישנו תחום בשוק ההון בו האינפלציה כבר דוהרת: ענף קרנות הנאמנות. אמנם היקף הנכסים המנוהל בקרנות הללו צמח בשנה האחרונה, הן כתוצאה מגידול בשווי הנכסים והן כתוצאה מזרימת כסף אל הענף, אך האינפלציה עליה אני מדבר אינה בגודל הקרנות אלא בכמות קרנות הנאמנות הקיימות כיום בישראל.

כך, בשוק ההון המצומצם של מדינתנו הקטנה קיימות למעלה מאלף קרנות נאמנות. ליתר דיוק, על פי אתר פאנדר, נכון לסוף ינואר 2010 פעלו בארץ 1,138 קרנות נאמנות (המספר הזה כולל גם את הקרנות הכספיות והקרנות המחקות). מאז סוף ינואר הוקמו קרנות נוספות, כך שבסך הכל, נכון להיום, אנחנו מדברים על כ-1,200 קרנות נאמנות, בהן מנוהלים כ-140 מיליארד שקל. או בממוצע: כ-112 מיליון שקל לקרן.

112 מיליון שקל לקרן נאמנות, הם בקירוב 30 מיליון דולר, ובמונחים בינלאומיים מדובר בנתון נמוך מאוד. אם כי במונחים ישראלים מדובר בנתון סביר. אלא שאנחנו מדברים כאן על ממוצע, וממוצעים, כידוע, לא מספרים את כל הסיפור.

הבעיה בישראל היא שקיימות יותר מדי קרנות נאמנות, שלרבות מהן אין זכות קיום ולו בגלל היקף הנכסים הזעום אותו הן מנהלות. אמנם חלק מן הקרנות הן חדשות וטרם הספיקו לצבור נכסים בהיקף משמעותי, אך גם זו חלק מן הבעיה: התחושה היא שבתי ההשקעות הגדולים משיקים קרנות על ימין ועל שמאל כדי שחס וחלילה לא יפספסו אפיק מסוים בו המתחרים שלהם כבר נמצאים, ואשר הוא-הוא עלול להיות האפיק החם הבא.

למען האמת, התופעה זו אינה חדשה כלל. מה שמפתיע הוא שגם כיום, בעידן שלאחר המשבר הפיננסי הגלובלי, היא עדיין מוסיפה להתקיים. בתי ההשקעות בשוק ההון המקומי אמנם עוברים כעת תהליך של קונסולידציה, אך משום מה המגמה עדיין לא מחלחלת לענף הקרנות.

קצת השתגענו, לא?

אפיק האג"ח הקונצרניות הוא דוגמה טובה לאבסורד הזה. בבורסה בתל אביב רשומות למסחר 495 איגרות חוב קונצרניות, ובנוסף רשומות בה עוד 93 אגרות חוב להמרה, ובסך הכל - 588 אג"ח קונצרניות.

בקטגוריית "אג"ח חברות, המרה ואחר" פעילות 116 קרנות נאמנות, ו-18 נוספות פעילות בקטגוריית "חברות והמרה בסיכון גבוה", כך שבסך הכל, על שוק שכולל כאמור 588 אג"חים, פועלות 134 קרנות. היקף הנכסים המנוהל בקרנות אלו הוא כ-12.5 מיליארד ש"ח.

חשוב לציין כי אפיק זה כולל רבות מבין הקרנות מסוג 10/90, 20/80 וכדומה, כלומר קרנות אג"ח עם מרכיב מנייתי כלשהו. מתוך 134 הקרנות, 80 קרנות מנהלות נכסים בהיקף של פחות מ-50 מיליון שקל, ו-32 מנהלות נכסים בהיקף של פחות מ-10 מיליון שקל בקרן. דמי הניהול בקבוצה זו, להוציא קרנות מחקות/סל, נעים בין 0.7% לשנה ל-2.6% לשנה.

בקטגוריה "מניות חו"ל" פעילות לא פחות מ-104 קרנות נאמנות. 104 קרנות בקטגוריה שבה שבאופן עקרוני אין למנהלים יתרון יחסי. זו כמובן הכללה, ומן הסתם יש גם מספר מנהלים שהם כן בעלי יכולת לנהל תיק מניות חו"ל בהצלחה, גם בהשוואה למתחרים מחו"ל, אך תרשו לנו להניח שמדובר בקבוצה קטנה מאוד.

104 קרנות חו"ל? קצת השתגענו, לא? מתוך 104 הקרנות, 83 מנהלות נכסים בהיקף של פחות מ-50 מיליון שקל, ו-42 מתוכן מנהלות פחות מ-10 מיליון שקל בקרן. למעט חמש קרנות בקבוצה, בהן דמי הניהול נמוכים מ-2% לשנה, דמי הניהול בקבוצה זו נעים - שימו לב - בין 2% ל-3.8% לשנה. בחו"ל, דמי הניהול בקרנות נאמנות מנייתיות נעים לרוב בין 1% ל-2% לשנה. זה מעלה את השאלה איזה יתרון יחסי יש בעצם לקרנות הישראליות הללו - למעט העובדה שהן נגישות למשקיע ונסחרות בשקלים - על פני המוצרים המקבילים והזולים יותר בחו"ל?

חשוב לזכור כי לקרן נאמנות ישנן גם הוצאות קבועות אשר משולמות לרוב מנכסי הקרן, כלומר עלותן מתחלקת בין המשקיעים. הוצאות אלו אינן נכללות בעלויות שאותן המשקיעים יכולים לבדוק בקלות יחסית: לא בדמי הניהול וגם לא בשיעור ההוספה או דמי הנאמן.

ההוצאות הללו כן מתפרסמות בדו"חות השנתיים של הקרן, אך כמה משקיעים באמת טורחים לקרוא את הדו"חות האלה. בחו"ל נהוג לפרסם נתון המכונה TER (Total Expense Ratio) אשר למעשה כולל את כל העלויות וההוצאות בפועל בשנת הכספים של הקרן. מן ראוי שגם בישראל ידווח ה-TER על מנת שניתן יהיה להשוות בין העלויות בפועל.

להוצאות הללו יש כמובן קשר ישיר לגודל הקרנות, משום שבקרנות שבהן היקף הנכסים הוא זעום, "דמי הניהול" הללו הופכים גבוהים מאוד, מאחר שהוצאות התפעול הקבועות מחולקות על פני פחות נכסים מנוהלים.

קרקע פוריה לרעה החולה

ייתכן שלו היינו פונים לחלק מהגורמים בשוק הזה הם היו משיבים: "מה אתה רוצה? מדובר בשוק תחרותי, תמיד יהיה זנב ארוך. וחוץ מזה מה עדיף למשקיעים, שוק ריכוזי עם חסמי כניסה גבוהים? היינו שם וזה לא היה טוב יותר".

זה נכון, אך אני טוען כי גם עודף ההיצע פוגע במשקיעים ואולי אף לא פחות מקיצוניות בכיוון ההפוך. ראשית, עודף ההיצע לא הוביל לכך שהעלויות נמוכות יותר, מאחר שהיצרנים נדרשים להוציא יותר על שיווק. עודף ההיצע יוצר גם בלבול בקרב המשקיעים.

ומעבר לכך, העודף הזה הוא גם קרקע פורייה לרעה החולה של ענף קרנות הנאמנות המקומי: תופעת שינויי המדיניות התכופים. כך, במקום לסגור קרן קטנה, מחליפים לה את השם, משנים את המדיניות למה שאופנתי באותו רגע, ויוצאים בקמפיין שיווקי. מגייסים עוד קצת כסף לקרן, עד שלאחר זמן מסוים ההיסטריה שוככת, האפנה מתחלפת, היקף הנכסים מתחיל לדעוך, וחוזר חלילה. בשביל מה אנחנו צריכים את כל זה? תנו לנו פחות כמות אך יותר איכות.

דוד טמיר הוא מנהל השקעות ראשי בקבוצת פיוניר אינטרנשיונל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי

עוד כתבות

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש