גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למי זה טוב 1000 קרנות נאמנות?

ולמה מי שנפגע מזה בסופו של דבר הוא המשקיע?

אחרונה העלה, כידוע, נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, את ריבית בנק ישראל לאור סימני ההתאוששות בכלכלה העולמית בכלל, ובמשק הישראלי בפרט. בתקשורת נשמעו פרשנויות לפיהן המהלך נועד בין היתר כדי לצנן במעט את שוק הנדל"ן ואת שוק ההון.

אך ישנו תחום בשוק ההון בו האינפלציה כבר דוהרת: ענף קרנות הנאמנות. אמנם היקף הנכסים המנוהל בקרנות הללו צמח בשנה האחרונה, הן כתוצאה מגידול בשווי הנכסים והן כתוצאה מזרימת כסף אל הענף, אך האינפלציה עליה אני מדבר אינה בגודל הקרנות אלא בכמות קרנות הנאמנות הקיימות כיום בישראל.

כך, בשוק ההון המצומצם של מדינתנו הקטנה קיימות למעלה מאלף קרנות נאמנות. ליתר דיוק, על פי אתר פאנדר, נכון לסוף ינואר 2010 פעלו בארץ 1,138 קרנות נאמנות (המספר הזה כולל גם את הקרנות הכספיות והקרנות המחקות). מאז סוף ינואר הוקמו קרנות נוספות, כך שבסך הכל, נכון להיום, אנחנו מדברים על כ-1,200 קרנות נאמנות, בהן מנוהלים כ-140 מיליארד שקל. או בממוצע: כ-112 מיליון שקל לקרן.

112 מיליון שקל לקרן נאמנות, הם בקירוב 30 מיליון דולר, ובמונחים בינלאומיים מדובר בנתון נמוך מאוד. אם כי במונחים ישראלים מדובר בנתון סביר. אלא שאנחנו מדברים כאן על ממוצע, וממוצעים, כידוע, לא מספרים את כל הסיפור.

הבעיה בישראל היא שקיימות יותר מדי קרנות נאמנות, שלרבות מהן אין זכות קיום ולו בגלל היקף הנכסים הזעום אותו הן מנהלות. אמנם חלק מן הקרנות הן חדשות וטרם הספיקו לצבור נכסים בהיקף משמעותי, אך גם זו חלק מן הבעיה: התחושה היא שבתי ההשקעות הגדולים משיקים קרנות על ימין ועל שמאל כדי שחס וחלילה לא יפספסו אפיק מסוים בו המתחרים שלהם כבר נמצאים, ואשר הוא-הוא עלול להיות האפיק החם הבא.

למען האמת, התופעה זו אינה חדשה כלל. מה שמפתיע הוא שגם כיום, בעידן שלאחר המשבר הפיננסי הגלובלי, היא עדיין מוסיפה להתקיים. בתי ההשקעות בשוק ההון המקומי אמנם עוברים כעת תהליך של קונסולידציה, אך משום מה המגמה עדיין לא מחלחלת לענף הקרנות.

קצת השתגענו, לא?

אפיק האג"ח הקונצרניות הוא דוגמה טובה לאבסורד הזה. בבורסה בתל אביב רשומות למסחר 495 איגרות חוב קונצרניות, ובנוסף רשומות בה עוד 93 אגרות חוב להמרה, ובסך הכל - 588 אג"ח קונצרניות.

בקטגוריית "אג"ח חברות, המרה ואחר" פעילות 116 קרנות נאמנות, ו-18 נוספות פעילות בקטגוריית "חברות והמרה בסיכון גבוה", כך שבסך הכל, על שוק שכולל כאמור 588 אג"חים, פועלות 134 קרנות. היקף הנכסים המנוהל בקרנות אלו הוא כ-12.5 מיליארד ש"ח.

חשוב לציין כי אפיק זה כולל רבות מבין הקרנות מסוג 10/90, 20/80 וכדומה, כלומר קרנות אג"ח עם מרכיב מנייתי כלשהו. מתוך 134 הקרנות, 80 קרנות מנהלות נכסים בהיקף של פחות מ-50 מיליון שקל, ו-32 מנהלות נכסים בהיקף של פחות מ-10 מיליון שקל בקרן. דמי הניהול בקבוצה זו, להוציא קרנות מחקות/סל, נעים בין 0.7% לשנה ל-2.6% לשנה.

בקטגוריה "מניות חו"ל" פעילות לא פחות מ-104 קרנות נאמנות. 104 קרנות בקטגוריה שבה שבאופן עקרוני אין למנהלים יתרון יחסי. זו כמובן הכללה, ומן הסתם יש גם מספר מנהלים שהם כן בעלי יכולת לנהל תיק מניות חו"ל בהצלחה, גם בהשוואה למתחרים מחו"ל, אך תרשו לנו להניח שמדובר בקבוצה קטנה מאוד.

104 קרנות חו"ל? קצת השתגענו, לא? מתוך 104 הקרנות, 83 מנהלות נכסים בהיקף של פחות מ-50 מיליון שקל, ו-42 מתוכן מנהלות פחות מ-10 מיליון שקל בקרן. למעט חמש קרנות בקבוצה, בהן דמי הניהול נמוכים מ-2% לשנה, דמי הניהול בקבוצה זו נעים - שימו לב - בין 2% ל-3.8% לשנה. בחו"ל, דמי הניהול בקרנות נאמנות מנייתיות נעים לרוב בין 1% ל-2% לשנה. זה מעלה את השאלה איזה יתרון יחסי יש בעצם לקרנות הישראליות הללו - למעט העובדה שהן נגישות למשקיע ונסחרות בשקלים - על פני המוצרים המקבילים והזולים יותר בחו"ל?

חשוב לזכור כי לקרן נאמנות ישנן גם הוצאות קבועות אשר משולמות לרוב מנכסי הקרן, כלומר עלותן מתחלקת בין המשקיעים. הוצאות אלו אינן נכללות בעלויות שאותן המשקיעים יכולים לבדוק בקלות יחסית: לא בדמי הניהול וגם לא בשיעור ההוספה או דמי הנאמן.

ההוצאות הללו כן מתפרסמות בדו"חות השנתיים של הקרן, אך כמה משקיעים באמת טורחים לקרוא את הדו"חות האלה. בחו"ל נהוג לפרסם נתון המכונה TER (Total Expense Ratio) אשר למעשה כולל את כל העלויות וההוצאות בפועל בשנת הכספים של הקרן. מן ראוי שגם בישראל ידווח ה-TER על מנת שניתן יהיה להשוות בין העלויות בפועל.

להוצאות הללו יש כמובן קשר ישיר לגודל הקרנות, משום שבקרנות שבהן היקף הנכסים הוא זעום, "דמי הניהול" הללו הופכים גבוהים מאוד, מאחר שהוצאות התפעול הקבועות מחולקות על פני פחות נכסים מנוהלים.

קרקע פוריה לרעה החולה

ייתכן שלו היינו פונים לחלק מהגורמים בשוק הזה הם היו משיבים: "מה אתה רוצה? מדובר בשוק תחרותי, תמיד יהיה זנב ארוך. וחוץ מזה מה עדיף למשקיעים, שוק ריכוזי עם חסמי כניסה גבוהים? היינו שם וזה לא היה טוב יותר".

זה נכון, אך אני טוען כי גם עודף ההיצע פוגע במשקיעים ואולי אף לא פחות מקיצוניות בכיוון ההפוך. ראשית, עודף ההיצע לא הוביל לכך שהעלויות נמוכות יותר, מאחר שהיצרנים נדרשים להוציא יותר על שיווק. עודף ההיצע יוצר גם בלבול בקרב המשקיעים.

ומעבר לכך, העודף הזה הוא גם קרקע פורייה לרעה החולה של ענף קרנות הנאמנות המקומי: תופעת שינויי המדיניות התכופים. כך, במקום לסגור קרן קטנה, מחליפים לה את השם, משנים את המדיניות למה שאופנתי באותו רגע, ויוצאים בקמפיין שיווקי. מגייסים עוד קצת כסף לקרן, עד שלאחר זמן מסוים ההיסטריה שוככת, האפנה מתחלפת, היקף הנכסים מתחיל לדעוך, וחוזר חלילה. בשביל מה אנחנו צריכים את כל זה? תנו לנו פחות כמות אך יותר איכות.

דוד טמיר הוא מנהל השקעות ראשי בקבוצת פיוניר אינטרנשיונל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי

עוד כתבות

רס''ן גל שבת ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רב-סרן גל שבת מת מפצעיו בביה"ח לאחר שנפצע בעזה

רס"ן גל שבת, בן 24, מקציר, מ"פ בחטיבת הצנחנים מת מפצעיו לאחר שנפצע באורח קשה ● ניסיון פיגוע סמוך לאבו דיס: לוחמי מג"ב נטרלו את המחבל ●  חשד לחדירת כלי טיס עוין לגליל העליון ● לראשונה אחרי 4 חודשים: רה"מ נתניהו ייפגש עם ראשי רשויות בצפון ● עדכונים שוטפים

נשיא איראן, איברהים ראיסי / צילום: ap, Vahid Salemi

קיצוני אפילו במונחים של איראן וכזה ששלח אלפים למותם. הכירו את הנשיא שנהרג בהתרסקות מסוק

מסוקו של איברהים ראיסי התרסק אתמול בגבול עם אזרבייג'ן, ולאחר דיווחים סותרים, באיראן הודיעו הבוקר רשמית על מותו, יחד עם שר החוץ האיראני ● הוא נחשב מהקשים שבין השמרנים האיראנים, לאחד מגדולי שונאי ישראל ומי שזוהה כאחד מהמועמדים הבולטים לרשת את המנהיג העליון עלי חמינאי עם מותו

טרמינל 1, נתב''ג / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

החל מהשבוע הבא: טרמינל 1 חוזר לפעילות מלאה

טרמינל 1 בנתב"ג, שנסגר באוקטובר 2023, צפוי לחזור לפעילות בשבוע הבא ● עפ"י נתוני רשות שדות התעופה, צפויים לעבור בטרמינל כ-200 אלף נוסעים מדי חודש ● אלה החברות שיפעלו ממנו

מנכ''ל חברת נייס ברק עילם / צילום: שלומי יוסף

המנכ"ל עזב והמניה נפלה: האם זה הזמן להשקיע בנייס?

בתוך יומיים לאחר הודעת הפרישה של המנכ"ל ברק עילם, איבדה מניית הטכנולוגיה הישראלית כ־15% ● האנליסטים הופתעו ובג'פריס הפחיתו את מחיר היעד למניה בכ־18% ● באופנהיימר מזהים הזדמנות השקעה "לאור מובילותה של נייס בענן ו־AI"

אולפני הרצליה / צילום: דוד שי, מתוך ויקיפדיה

אפריקה, תדהר ולוזון זכו בקרקע בהרצליה תמורת כ־142 מיליון שקל

שלוש החברות זכו בשטח של 3.8 דונם שהיה ברשות רמ"י, כחלק מהתוכנית להפיכת אולפני הרצליה למתחם מגורים ● הן היו המציעות היחידות במכרז, והצעתן גבוהה בכ־20 מיליון שקל ממחיר המינימום ● מדובר באותו מתחם שבו הן מקדמות בנייה ל־350 יח"ד

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"החשב יפקח": היועמ"שית מבקשת מבג"ץ לדחות את העתירה בעניין מימון מעונות רה"מ

לעמדת גלי בהרב־מיארה, אין מקום להתערב בהחלטת ועדת הכספים לממן את שני מעונות ראש הממשלה, הן לנוכח הפרשנות שיש לתת לה והן בשל האישור הנדרש של החשב, בנוסף לזה של מנכ"ל משרד רה"מ

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

הפתיעה אפילו את עצמה: דוחות טובים לוויקס


מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם • וויקס עקפה את הציפיות הן בהכנסות והן ברווח; מעדכנת את התחזיות כלפי מעלה • מדור חדש

נתיבות. בעיגול: מירי רגב / צילום: דייגו מיטלמן, מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט)

בלי תוכנית, ללא תקציב ובניגוד לדעת אנשי מקצוע: רגב מקדמת עוד תחנת רכבת בנתיבות

במשרד התחבורה בוחנים הקמת תחנה בעיר הדרומית במרחק 5 ק"מ בלבד מזו הקיימת ● גורמי המקצוע מתנגדים בגלל תחזית נוסעים נמוכה ופגיעה בציבור שזמן נסיעתו למרכז מתארך ● השבוע נחשף בגלובס שגם במוסד רוצים רכבת ישירות למטה הארגון בניגוד לתוכניות המטרו

מרכז נתניה / צילום: איל יצהר

מעל 3.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים: העיר הגדולה שמתברגת בצמרת המחירים, מיד אחרי תל אביב

מחיר ממוצע של דירה שנרכשה ברבעון הראשון היה גבוה בכ–130 אלף שקל מהמחיר ברבעון השלישי אשתקד לפני המלחמה, כשהעליות נרשמו גם בצפון ובדרום ● תל אביב נשארת הכי יקרה, אם כי שם מחיר דירת 4 חדרים דווקא ירד בחצי השנה האחרונה ● הרצליה היא העיר הגדולה הבאה בתור, עם 3.65 מיליון שקל לדירה. ומי העיר היחידה שבה נרשמו ירידות?

מיינה הודית בפארק הירקון בתל אביב / צילום: י.ש

פחות פרפרים, יותר מינים פולשים: המצב המדאיג של הטבע בישראל

מיני הטבע בישראל נמצאים תחת מתקפה רב חזיתית: פולשים, זיהום, צמצום שטח, אקלים ועוד. גם המלחמה כנראה לא עוזרת ● תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע: "מספר קטן של ממצאים חיוביים מראה שכשמתאמצים אז יש תוצאות"

צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

היורש, הכלכלה המקומית וההשלכות על הנפט: איראן נערכת ליום שאחרי ראיסי

התרסקות המסוק שהובילה למותו של נשיא איראן אברהים ראיסי הכניסה את המדינה לטלטלה ● מי שיתפוס את מקומו עד לקיום בחירות חדשות הוא סגנו, מוחמד מוחבר, שנהנה מקרבה למנהיג העליון חמינאי ● כיצד תושפע הפקת הנפט ומה הסיכויים של הנשיא הבא לחלץ את איראן מהמשבר הכלכלי הגדול שלה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בממשלה מפקפקים בסיכוי של סמוטריץ' להטיל מכס של 100% על טורקיה

הצעד שמבקש לקדם סמוטריץ' דורש אישור של הממשלה כולה, וההערכות הן ששני מוקדי ההתנגדות המרכזיים עשויים להיות בלשכת ראש הממשלה ואצל שר הכלכלה ● גורמים במגזר העסקי מפעילים על הממשלה לחץ לסגת מהרעיון, שעלול לגרור עליות מחירים שיתגלגלו לכיס של הצרכן הישראלי

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

חשד לשחיתות בהיקף מאות מיליוני שקלים, במעורבות משפחות פשע: עובדים בעיריית ת"א נעצרו

13 חשודים, בהם עובדי אגף התברואה בעיריית ת"א, נעצרו בחשד לעבירות שחיתות ציבורית, הלבנת הון וקיזוז חשבוניות פיקטיביות ● מהחקירה עולה כי עובדים בחברות ניקיון המספקות שירותים לעירייה פעלו להטיית מכרזים, תוך מתן שוחד וטובות הנאה לעובדי אגף התברואה ולמקורביהם

בענף הבנייה נרשמת מצוקת עובדים ניכרת / צילום: Shutterstock

הביקוש לעובדים ממשיך לעלות, אך רק למשרות במיומנות נמוכה

שיעור התעסוקה על פי נתוני הלמ"ס המשיך לעלות בחודש החולף ● על פי הנתונים בניכוי העונתיות לחודש אפריל, ישנם 137 אלף משרות פנויות - לעומת 134 אלף בחודש מרץ ● יחד עם זאת, בענף הבנייה נרשמת מצוקת עובדים ניכרת

מוחמד מג'אדלה, אורי יוגב וד''ר סמיר מחאמיד בפאנל על תוכנית ''החומש־תקאדום'' / צילום: תמר מצפי

ראש עיריית אום אל־פחם: "כבר שנה וחצי שאני לא מקבל כסף לפרויקטים"

ראש עיריית אום אל־פחם סמיר מחאמיד, ויו"ר קרן אלומה ומנהל אגף התקציבים לשעבר אורי יוגב, שוחחו בכנס גלובס על תוכנית החומש לחברה הערבית ● "הממשלה לא מנהלת נכון סדרי עדיפויות"

אמיר ירון. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ניצחון לחברות התשלומים מול בנק ישראל: יוכלו להתחייב לריבית קבועה

למרות התנגדותו של בנק ישראל, רשות לניירות ערך אישרה את ההוראה שצפויה להכנס לתוקף ביוני ● חברות תשלומים יוכלו להציע ללקוחות שיפקידו אצלן כספים ריבית מובטחת ● הרשות: "חברות התשלומים נועדו לקדם תחרות מול מערכת הבנקאית ולכן נדרש לאפשר להן להציע ללקוחותיהן ריבית, בדומה לזו שהמערכת הבנקאית"

מירן פחמן, יוזם תחרות גרנות / צילום: טרלן בן אבי

בצל המלחמה: תחרות הפרסום העצמאית גרנות תתקיים השבוע

בעקבות המלחמה ייערכו כמה שינויים באירוע, אך לא כל משרדי הפרסום הגדולים בטוחים בנחיצותו ● איש הפרסום מירן פחמן, מיוזמי התחרות: "האירוע יתייחס ברגישות למצב"

דרור מרמור, גורי נדלר, רות שוורץ, ארז קמיניץ וענאיה בנא, בפאנל בנייה, דיור והתחדשות עירונית כמנוע צמיחה / צילום: תמר מצפי

בנייה עירונית במרכזי יישובים ערביים גדולים כמפתח לצמיחה

בכנס גלובס שוחחו בכירים בפאנל על האתגרים בתכנון ובנייה בחברה הערבית ● עוד נידונה השאלה: האם נכון להמשיך לבנות יישובים מגזריים? המשתתפים הסכימו כי הגיע הזמן לשינוי

בחינות הסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: רוני שיצר

בצל המלחמה: רק 16% מעבר בבחינות לשכת עורכי הדין

מספר הניגשים לבחינות עמד על 770 בלבד, מאחר שמדובר במועד משלים שנערך בשל המלחמה ● האוניברסיטאות מובילות את טבלאות העוברים, כאשר מבין כלל הניגשים, המוסד האקדמי המוביל הוא האוניברסיטה העברית

אילוסטרציה: shutterstock

רוב שוקי המניות בשיא כל הזמנים. זה מה שחושבים האנליסטים

שוקי המניות ב-14 מתוך 20 הכלכלות המובילות בעולם נמצאים כעת בשיא כל הזמנים או קרובים אליו ● רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של הפניקס בית השקעות: הראלי התרחש לא רק בשוק המניות השנה, אלא כמעט בכל אפיקי ההשקעה