הנתונים בישראל לכאורה מעודדים. הנשים, כך על פי הלמ"ס, משכילות יותר מהגברים: 60% מבוגרי תואר ראשון הן בעצם בוגרות, ולמעלה מ-50% מבוגרי תואר שני ושלישי הן נשים. אך בדיקת הנתונים בחתך תחומי הלימוד מראה כי 80% מהסטודנטים למדעי הרוח והחברה הן נשים ואילו במקצועות הנחשבים גבריים, כמו הנדסה ואדריכלות, שיעורן של הנשים קטן ומגיע ל-25.9%, ואילו במקצועות יוקרתיים כמו הנדסת חשמל, הנדסת מכונות והנדסת מחשבים הן מהוות פחות מ-10%.
המיעוט המגדרי הבולט במקצועות אלו מחדד את העובדה כי בישראל של 2010 עדיין קיימת חלוקה מובהקת בין המינים במקצועות הלימוד. רתיעתן של נשים בתחילת דרכן מללמוד בפקולטות ההנדסיות אינו מבשר טובות ואינו יכול להוות מקור גאווה למדינה שמקדמת ומפארת את תעשיית הידע והחדשנות המקומית. בבחירתן המקצועית, אם במודע ואם מתוקף נורמות חברתיות אשר אבד עליהן הכלח, הן מנציחות את פערי השכר שבין גברים לנשים. תקרת הזכוכית בעניין זה אינה משתנה. השכר החודשי הממוצע של גברים בארץ גבוה מזה של נשים בכל המגזרים במשק, ובממוצע, נשים משתכרות 64% משכרם של גברים.
לא ניתן להתעלם מהעובדה המצערת כי היסטורית מקצועות ההנדסה והמדע נוהלו בידי גברים ולכן הם בנויים בצורה גברית, ונשים מוצאות עצמם מחוץ למגרש. גם הדעות הקדומות שמדובר במקצוע גברי הן בעוכרינו מכיוון שדעות אלו משתרשות ומעצבות את הדור הבא. עלינו לייצר מנגנוני העדפה מתקנים בתחום המדע, הטכנולוגיה וההנדסה, כפי שהוכיח את עצמו מנגנון ההעדפה בתחום הייצוג הנשי בחברות ממשלתיות. ההעדפה מתקנת וברורה בתקנים צה"ליים, עמדות מפתח באקדמיה ובתפקידים ניהוליים במגזר הציבורי תוכל לתת את הדחיפה הרצויה לצמצום הפער ולייצוג הולם של נשים.
נסו לדמיין מצב אופטימלי שבו ההגמוניה נשברת ואת שלל התפקידים הגבריים כמו המדען הראשי במשרד התמ"ת, ראש הקריה למחקר גרעיני, מפקד יחידת 8200 ונשיא האקדמיה הלאומית למדעים, ממלאות נשים. מיקומן בתפקידי מפתח שכאלו הוא שיביא את הזינוק הרצוי.
הירתמותו של המגזר הפרטי דרושה גם כן. הנדסה ומדעים נחשבים "לקטר" המושך אחריו את המשק כולו. על הסביבה העסקית של התעשייה עתירת הידע להירתם ולתמוך בנשים צעירות שבחרו בדרך זו. מלגות לימוד לסטודנטיות, הכנת עבודות מחקר משותפות תוך שימת דגש על חלקן של הנשים העוסקות במקצועות ההנדסיים והמדעיים, הן בדרגים ביצועיים הן בדרגי הניהול, יכולים לצמצם את הפער ולמשוך יותר בנות למקצועות המדע.
ככל שיותר נשים תצטרפנה לתחום, לנשים אחרות יהיה קל יותר ומעניין יותר למצוא שם את עצמן. נשים מצטיינות בחשיבה רוחבית, בעומק ופרספקטיבה רעננה. הן יודעות לעשות קישורים לא טריוויאליים בין תחומים שונים וכאן טמון היתרון המובהק שלנו בכלל וכמדעניות בפרט. מדע טוב מתאפיין בקולות מגוונים וברב תחומיות- מיעוטן של נשים חוקרות ומדעניות יפגע באיכות המחקר והתעשייה בישראל.
הכותבת היא מנכ"לית קבוצת כצט