גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגנבת, החמקן והעורך שגיבה אותם

השב"כ נוהג בכפפות של משי באורי בלאו ובענת קם, בעוד "הארץ" מרשה לעצמו להפר חוק

עידו דיסנצ'יק, עורך "מעריב" לשעבר ועיתונאי במיל' במאמר מיוחד על פרשת קם

קראתי שקבוצה של עיתונאים בכירים ממליצה שלא להעמיד לדין את אורי בלאו, תחקירן "הארץ" המחזיק ב-2,000 מסמכים שנגנבו ממחשב בלשכת מפקד פיקוד המרכז, בטענה - ככל שהבנתי אותה - שהוא אינו רוצה לחשוף את מקורותיו.

עיתונאי בכיר שלי

אני לא עיתונאי בכיר. אני עיתונאי (מיל'). סבא שלי היה עיתונאי, אבא שלי היה עיתונאי ואפילו היה עורך "מעריב", וגם אני עיתונאי (אפשר לומר מיום לידתי), ואף הייתי עורך "מעריב" (וזה לא היה משום שמשפחתנו היתה בעלת העיתון, כמו במקרה של "הארץ", למשל).

אבל עוד לא הגעתי למעלת עיתונאי בכיר, כזה שמקשקש מהבוקר עד הערב ברדיו או בטלוויזיה ולא נשאר לו הרבה זמן לאסוף חומר, לבדוק אותו ולפרסם אותו כפי שמכתיבים העקרונות המקצועיים והאתיקה (יש דברים כאלה גם בעיתונות) ובו-בזמן להישאר נאמן לא-פנאט לציונות מצויה, כמעט בנאלית.

גם אבא שלי - איש תם שכמותו - לא ראה בעצמו עיתונאי בכיר, אפילו שחשף את פרשת לבון ונכנס למלחמת עולם מול בן-גוריון, ההוא שהקים לנו מדינה (ולפי רם כספי, אולמרט גדול ממנו). אבל נא לא לטעות: קטונתי. אני לא משווה את הדברים למאבקו ההירואי של בלאו באלוף יאיר נוה (ואין צורך להיכנס לדקויות היסטוריות בשאלה בישבנו של מי היה עיתון "הארץ" לאורך המאבק הזה - בפרשת לבון - על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית).

לקח המחבלים הכפותים

גם אני, חס ושלום, איני בכיר, עשיתי כמה פעולות עיתונאיות. חשפתי בתקשורת את פרשת השב"כ ואוטובוס 300. זוהי אחת הפרשות הכאובות והחמורות ביותר בתולדות ישראל: ראש השב"כ הורה על דעת עצמו לחסל שני מחבלים כפותים. אחר-כך ניסו לטפול את האשמה גם על שר הביטחון וגם על תת-אלוף בצה"ל (שהועמד לדין וזוכה), עסקו בטיוח בלתי פוסק של אשמות ועובדות, העידו עדות שקר ועוד.

היו הדלפות בעניין הזה, אחרת הוא לא היה נודע. אבל לא היתה גניבה סיטונית של מידע על כל פעולות לשכת ראש השב"כ בשנתיים שקדמו לעניין. אף אחד לא התחזה לרודף צדק טהור כוונות. זה היה דבר חמור ביותר שאנשים ניסו לטפל בו בדרכים מקובלות, תוך פנייה שקטה לדרגים ממונים ולגורמי שלטון ומשפט (משהו שענת קם לא חשבה אפילו לעשות, כי היא חיפשה תהילת עולם וג'וב בברנז'ה).

רק כאשר כשלו בדרך זו פנו ברמז לעיתונאי. והעיתונאי, אחרי שאסף את החומר ובדק את העובדות שהתגלו, פנה גם הוא לגורמי משפט ושלטון וגם הוא - אני הקטן - כשל. נשיאנו הנערץ נסיך בני ברק - שמעון פרס, אז ראש הממשלה - לא רצה לשמוע לעצה לפעול בנחישות מול הדבר הנורא הזה. ואחר-כך, כפי שהובטח לו שיקרה, אכן החרא ניתז מן המאוורר.

במבט לאחור, 25 שנים אחרי כן, הוא אולי צדק: הנה הוא, מספר אחת, אהוב העם; אחד מהרוצחים נעשה חבר כנסת; כמעט אף אחד מן הפונקציונרים (אחד מהם שר המשפטים) והנבחרים שנטלו חלק בפיתרון המכוער של המשבר לא נפגע במיוחד.

וגם האנשים בצד השני של המתרס לא סבלו: האחת - נשיאת בית המשפט העליון; האחר שופט בית המשפט העליון. אני חושב שלקח אחד נלמד: לראשות השב"כ נתמנה איש חכם ומצפוני בשם יוסף הרמלין, שניקה שם את האורוות. ואני מקווה שהטיפול המפתיע בעדינותו שנתן השב"כ לגברת קם ולאדון בלאו הוא חלק מיישום הלקחים מן הפרשה ההיא.

שותפים לעבירה

אני שוב מבקש להדגיש שאני לא עיתונאי בכיר, רק עיתונאי במיל. ומרצון. אבל אני הוא זה שחשף (יחד עם אהרן פריאל ז"ל) תקשורתית את המרגל מרקוס קלינברג; אני הוא זה שחשף (יחד עם עמי דוראון) תקשורתית - והפעם גם עניינית מבחינת שירותי הביטחון - את הפושע מרדכי וענונו.

אבל ההוכחה שאני לא עיתונאי בכיר היא בכך שאם היתה באה אליי בחורה צעירה (או מבוגרת) עם כל המסמכים של מפקדת פיקוד מרכז על דיסק און-קי או על די.וי.די, הייתי אומר לה שהיא עשתה אותי עכשיו שותף לדבר עבירה חמורה, והייתי אומר לה שהשותפות הזאת לא מקובלת עליי, והייתי נותן לה 24 שעות להחזיר את המטמון לבעליו. אחרי זה, הייתי אומר לה שאני משוחרר מן השותפות הזאת שהיא כפתה עליי ומרגיש חופשי לפעול כפי שראוי בעיניי.

22

ענת קם צריכה להיות מרוצה מכך שהרבה מאוד אנשים, לרבות עיתונאים בכירים, מאמינים לה כשהיא אומרת שלא התכוונה לפגוע בביטחון המדינה. בעיניי, האמירה הזאת (וגם היפוכה) עוד טעונת הוכחה. יש אפילו כאלה שמאמינים לה שהיא ביקשה לחשוף פשעי מלחמה. אני חושב שיותר קל לי להאמין שהיא אחותה האובדת של ליידי גאגא.

מכך אפשר להסיק בזהירות מה אני חושב על התנהלותו המקצועית של אורי בלאו. כיוון שאני לא עיתונאי בכיר כל-כך כמו חותמי העצומה, אני חושב שראוי לשקול בכובד-ראש דווקא את האופציה להעמיד אותו לדין - ולא רק בגלל התנהלותו מול ענת קם, אלא בעיקר ובמיוחד בגין השקר של הסתרת רוב החומר שקיבל, וזאת תוך הפרה בוטה של סיכום להחזיר אותו.

זה לא דבר פעוט כמו הנוהג של עיתונאים בכירים רבים להפר הסכמות של אוף דה רקורד. הסיכום הושג לאחר שהרשויות התחייבו (יצאו לחלוטין מדעתם) שלא יאונה לו ולמקורותיו כל רע. אם לא עמד בסיכום כזה, אין לסלוח לו כלאחר יד.

ג'ודית מילר והפלוף בעיראק

ובזאת לא הסתיימה הסאגה הזאת. עיתון "הארץ" משתמש בשירותיה ובכתיבתה של ג'ודית מילר כדי לנסות לקעקע את עמדת השלטונות בישראל. אני מכיר את ג'ודית מילר. היא אכן עיתונאית מעולה, חרוצה ואמיצה. והיא אמנם כלת פרס פוליצר, וזה חשוב לפחות כמו פרס ישראל לעיתונות או למפעל חיים, והיא אמנם ישבה בכלא שבועות ארוכים כי לא רצתה לחשוף מקור מידע ללא הסכמתו.

אבל ג'ודית מילר היא האחראית התקשורתית העליונה - כמעט בלבדית - למלחמת עיראק הנוכחית ולכן גם לתבוסה האמריקנית. היא היתה זו שצוידה במסמכים מפוברקים ומזויפים ערב המלחמה והשתמשה בהם כדי לתת אמינות לטיעונים שיש לסדאם חוסיין נשק להשמדה המונית. ספקי המסמכים היו אינטרסנטים עיראקים גולים שנתמכו על-ידי גורמים שמרנים (הייתי אומר חתרניים) וכלכליים בתוך ארה"ב ואפילו בממשל שם.

הפרסומים שלה בבמה המכובדת ביותר, "ניו-יורק טיימס", היו האלמנט המשכנע המרכזי לתמיכה הרחבה בהכרזת המלחמה של הנשיא ג'ורג' בוש. אלמלא מילר ו"ניו-יורק טיימס" אולי לא היתה פורצת המלחמה ואולי היא היתה מתנהלת אחרת, באורח יותר מוצלח. ואולי לא. בתור פרס, אפשר לה הפנטגון לסקר את המלחמה כעיתונאית צמודה לכוחות שחיפשו את הנשק להשמדה המונית. עד היום לא נמצא כזה - כי לא היה.

לכן, לא היה פלא שדווקא בה בחר הממשל כדי לחשוף את זהותה של ואלרי פליים כעובדת בכירה של ה-CIA. ראשי ממשל בוש חשבו שכך יחבלו באמינותו של בעלה של פליים, שחשף כי לפחות טיעון אחד (לפיו סדאם חוסיין קנה אורניום בניז'ר) הוא לחלוטין תלוש מן המציאות ומן האמת.

המזימה הזאת לא עלתה בידיהם. לעומת זאת, בחושפם את תפקידה של פליים, חשפו המדליפים את זהותם של עשרות מקורות במדינות רבות שעמדו בקשרי עבודה עם פליים. אינני רוצה לחשוב מה עלה בגורל אחדים מהם, שכמו ענת קם נשפטו על בגידה בעמם - אבל שם זה היה ברצינות.

בזה הרגע מילר הפתיעה את מדליפיה. היא לא פרסמה דבר. מישהו אחר - דווקא כן. כאשר החלו לחקור את מקור הדליפה, אף שלא היא פרסמה, הגיעו גם אליה. היא לא חשפה את המקור ונשלחה לכלא עד שתיאות לגלות. כאשר המקור התיר לה לגלות - גילתה. הוא - ראש המטה של סגן הנשיא - הועמד לדין, הורשע ומיד לאחר מכן זכה לחנינה (כמו בפרשת השב"כ לעיל).

מיד בשוך הפרשה המסעירה ועם צאתה מבית הכלא פוטרה הגברת מילר מ"ניו-יורק טיימס" בגין התנהלותה העיתונאית הרשלנית בתקופה שקדמה לפרוץ המלחמה. לפיכך, בענייני מסמכים מודלפים דווקא היא איננה סמכות עליונה. אורי בלאו הוא לא ג'ודית מילר. אפילו לא מתקרב. ועיתון "הארץ" הוא לא "ניו-יורק טיימס". אוטוטו.

רשת שוקן מעל החוק

אם אני - שאינני עיתונאי בכיר - הייתי מסייע למישהו המבוקש בחקירה להימלט מן הארץ והייתי מפרנס אותו בחו"ל והייתי עוזר לו בעוד דרכים, הייתי מואשם - לפחות נחקר - בשיבוש הליכי חקירה. אבל עורך "הארץ" והמו"ל שלו מרגישים שמותר להם להפר את החוק, אולי משום שהם בכירים כל-כך.

ואסור להם. הפרקליט שלהם הוא שהגיע להסכם עם השב"כ, והם היו צריכים לוודא שההסכם הזה מקוים. הם היו צריכים להביא את בלאו לכאן ולדאוג לסיום הפרשה. ועד עכשיו גם אפשר היה כנראה לעשות זאת ללא עונש. ואולי עדיין אפשר.

אבל במקום זאת, "הארץ" תוקף.

ג'ודית מילר כותבת ואחר כך חוזרת בה, כי לא קיבלה מ"הארץ" את כל המידע כדרוש. תום שגב, שכבר מזמן פרש מן התנועה הציונית, משבח במרומז את התנהגותה של ענת קם, תוך השוואתה לנאצים האמיצים שהדליפו לעולם את דבר ההשמדה.

הכתבים הצבאיים והדמוקרטיה הישראלית

עו"ד יובל אלבשן מודיע שהכתבים הצבאיים מועלים בתפקידם כי אינם יוצאים להגנת בלאו, וזו סכנה איומה לדמוקרטיה.

אחרים נזקקים למקרה של דניאל אלסברג, איש הפנטגון שהדליף ל"ניו-יורק טיימס" ואחרים מחקר שעשה הפנטגון עצמו כדי לבדוק את התנהלותו והתנהלות הצבא במלחמת וייטנאם. מהמחקר עלו ראיות להטעיית הציבור והקונגרס ועוד כהנה וכהנה עבירות פליליות ואנטי-דמוקרטיות שממשלים כושלים נוטים להרבות בהן.

ענת קם אינה אלסברג. אלסברג לקח ומסר רק את העניין הזה. עניין חמור מאוד: אפילו ניסיון פנימי של הפנטגון עצמו לחשוף את המחדלים הוכשל על-ידי גורמי ממשל וצבא. רק אז ורק בעניין הזה פעל אלסברג. הוא לא גנב את תוכניות ההתגוננות של ארה"ב מול ברית-המועצות בהזדמנות חגיגית זו. הוא היה אדם נרעש עם שליחות ציבורית ולא גנב עלוב עם מטרה אישית. הוא הועמד לדין, אבל משפטו בוטל לאחר שהוברר שחוליית השרברבים של הבית הלבן (שאחר-כך חוללה את פרשת ווטרגייט) יזמה פריצה למשרדי הפסיכיאטר שלו, שהבולשת הפדרלית צותתה לו ללא היתר משפטי ושנעשו לו עוד עוולות משפטיות. השופט ביטל את המשפט וכמעט שלח את השלטונות לבית-הסוהר.

אצלנו, לעומת זאת, השב"כ לא רק שלא רדף את בלאו אלא הסכים להימנע מלטפל בו ובמקורותיו - אם רק יחזיר את החומר. ערימה של חכמים מסבירה כי כתבותיו של אורי בלאו עברו צנזורה, ולכן כנראה לא היתה פגיעה בביטחון המדינה.

הצנזורה לא אחראית למעשיה

בתור מי שנלחם עם הצנזורה עשרות שנים, זכה והפסיד במשפטים נגדה, אני מודיע כאן באחריות כי במקרים הגבוליים הצנזורה בדרך-כלל לא אחראית למעשיה. עיתונאים רציניים לא צריכים צנזורה כדי לדעת מה פוגע בביטחון המדינה.

בפרשת השב"כ-אוטובוס 300 לא היה דבר שיכול היה לפגוע בביטחון המדינה, והם עצרו את הפרסום. בדיווח המפורט על נפילת הטילים והפצצות במלחמת לבנון השנייה היתה פגיעה בלתי פוסקת בביטחון, והצנזורה ברוב המקרים לא מנעה את הפרסומים. אבל זה לא העניין. הצנזורה לא אישרה גניבת מסמכים, היא לא אישרה בריחת כתב לחו"ל, היא לא אישרה הפרת הסכמים בין השב"כ לבין העיתונאי. הצנזורה איננה בכלל חלק מן העניין.

ונכון שהיה ברדק אחד גדול בלשכת מפקד פיקוד מרכז, ואיש ביטחון שדה שם צריך היה מזמן להיות תלוי בכיכר העיר. ואם את זה היתה ענת קם מדליפה, היא באמת היתה עושה שירות גדול לעם ישראל. אבל גם זה לא העניין כאן.

כל החגיגה הזאת מתרחשת ב"הארץ". גם העיתון הזה פרש זה כבר מהקונצנזוס הציוני. זה לא המקום ולא הזמן להתעכב על מקורות ודרכי המימון שלו (משפחה עם רקע נאצי, למשל) ולא על תפיסת-עולמו (ישראל כמדינת כל אזרחיה) ולא על אוסף עוכרי ישראל שהתקבץ בין כותביו.

אבל זה בהחלט המקום והזמן לחורר את מעטה הצביעות והצדקנות שאופף אותם.

עוד כתבות

מתוך אלבום האינסטגרם של מיכל נגרין

סופו של מותג: על נפילתה של מיכל נגרין

הגורמים שתרמו להצלחה השיווקית של מיכל נגרין, יוצרת התכשיטים שהפכה את האופנה לאומנות, הם גם אלה שנעלו וגידרו את ההצלחה והביאו לדעיכה של מפעל חייה ● דעה

 עו"ד מיכאל דבורין /צילום: יונתן בלום

"במשרד עורכי דין תל אביבי ממוצע יש 80% שמאלנים ו-20% ימנים וגם הם 'בארון'"

עו"ד מיכאל דבורין, היועץ האסטרטגי-פוליטי לקמפיין של הליכוד, בראיון אישי ● על הילדות בירושלים, על הסכמי אוסלו, על הבחירה במשפטים, על ההתמודדות בבחירות ללשכה, ועל התיקים הפליליים נגד ראש הממשלה

סוחרים בוול סטריט / צילום: רויטרס

ירידות בארה"ב; בסין מעוניינים בשיחות מו"מ נוספות לפני חתימה על הסכם הסחר

המסחר באירופה מתנהל בירידות ● הליש"ט יורדת ב-0.9% מול דולר לאחר נאום המלכה ● מזכיר האוצר האמריקאי סטיבן מנוצ'ין ציין כי הייתה התקדמות משמעותית במשא ומתן בשבוע האחרון ● בורסת יפן בחופש

מטבע של 5 שקל /צילום: תמר מצפי

מדוע השקל הוא המנצח הבלתי מעורער של שוק המטבעות?

השאלה היא לא מדוע השקל חזק, אלא מדוע הוא הכי חזק בעולם ● דעה

סופת הטייפון הגיביס ביפן / צילום: רויטרס

הרשויות ביפן: על 8 מיליון איש לעזוב את בתיהם בעקבות סופת טייפון

רוחות חזקות וגשמים בהיקף חסר תקדים מכים היום את טוקיו ואזורים נרחבים במרכז יפן ● מזג האוויר החריג, שהגיע במסגרת סופת הטייפון הגיביס, הוביל את ממשלת יפן להצהיר על מצב חירום בכוננות הגבוהה ביותר

נאום מלכת בריטניה אליזבת השנייה בפרלמנט / צילום: REUTERS/Toby Melville

"להבטיח את היציאה מהאיחוד האירופי ב-31 באוקטובר": שבוע ה"ברקזיט" המכריע של ג'ונסון נפתח בנאום המלכה בפרלמנט

מלכת בריטניה אליזבת השנייה הציגה היום את עיקרי המדיניות של הממשלה הבריטית ● "העדיפות העליונה של ממשלתי הייתה תמיד להבטיח את היציאה מהאיחוד האירופי ב-31 באוקטובר"

שינויי מזג אויר/ צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

הירוק היום אפור מאוד: 30 סיבות ללכת על ירוק

כבר 20 שנה שבכל שנה נרשמה עלייה בטמפרטורה הממוצעת, 2,240 אנשים בישראל מתים מוות מוקדם בכל שנה בגלל זיהום האוויר, ובירת אינדונזיה שוקעת בקצב של 25 ס"מ בשנה ● 30 סיבות למה צריך להיות לכם אכפת ממה שקורה סביבכם

מדוזה אורליה במפרץ אילת/ צילום:  גולן רידר רשות הטבע והגנים

מזל דגים: מה הקשר בין לוקוס לסביבה ומה נסראללה עושה פה?

אי ירוק בים - זה נשמע פסטורלי, אבל כשצוללים במים העמוקים רואים שזה לא תמיד ככה ● ביקור בשמורה הימית החדשה באכזיב-ראש הנקרה

אמבולנס של מגן דוד אדום / צילום: תמר מצפי

חשד לחיסול באור יהודה: גבר בן 37 נהרג מפיצוץ רכב

התקרית אירעה סמוך לכניסה לעיר בכביש 412 ● צוותי מד"א שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותו של נהג הרכב, תושב העיר המוכר למשטרה וככל הנראה השתייך לארגון הפשיעה של מיכאל מור

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

למה יושבים בסוכה, והקשר בין נייר העיתון לעיתונות חזקה

אנחנו יושבים בסוכה לא כדי להיזכר כמה כיף היה להיות במדבר, אלא כמה גרוע זה היה ● לא כדי להעלות על נס את הארעי והטבעי, אלא לחגוג את הבטון והמזגן

גלנורקי קמפ בניו זילנד / צילום: שאטרסטוק

תיירות ומשבר האקלים: ניו זילנד מדגימה איך הקפדה על תקן סביבתי מחמיר לא חייב לבוא על חשבון נוחות ופינוק

קמפ גלנורקי: הקמפגראונד האקולוגי הראשון בניו זילנד ● אפס בזבוז אנרגיה, מינימום התפשרות על נוחות ומקסימום מותרות ופינוק

ההפצצות הטורקיות בסוריה./ צילום: רויטרס

גרמניה וצרפת משעות מכירת נשק לטורקיה בשל המתקפה בסוריה

עם זאת, ההודעות מתייחסות רק ל"נשק שעלול להיות בשימוש בסוריה", מה שמאפשר את המשך עסקאות הצוללות וכלי השיט בין גרמניה לטורקיה ● מחר יתכנסו בבריסל שרי החוץ של האיחוד לדון בתגובה למתקפה

צב ים עם קשית תקועה בפיו/ צילום:  Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

הגיליון הירוק: פרויקט מיוחד על משבר האקלים

הגיע הזמן להודות בכך: למשבר האקלים יש השלכות כלכליות מובהקות והאחריות מוטלת על כולנו ● למה לא באמת מדובר בסוגייה פוליטית, מה ההשלכות של עוד כמה מעלות ואיך עסקים בעולם כבר נערכים עם פתרונות ● מגזין G של "גלובס" הוקדש השבוע כולו לסיקור משבר האקלים. קבלו הצצה

אדם נוימן, מייסד ומנכ"ל WeWork ומסיושי סאן, מייסד ומנכ"ל סופטבנק / צילומים: Noam Galai, flicker, shutterstock

דיווח: סופטבנק מכינה חבילת מימון להשתלטות על WeWork

על פי דיווחים, הענקית היפנית הכינה חבילת מימון במטרה להשתלט על החברה להשכרת חללים משותפים ● בתחילת החודש ביטלה החברה את ההנפקה הצפויה

נפתלי בנט, איילת שקד / צילום: שלומי יוסף, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

מהמעטפות לוועדות - כמה אתם שולטים בחדשות הפוליטיות?

בכמה גדל שיעור ההצבעה במעטפות הכפולות, מי עומד בראש ועדת החוץ והביטחון ומי עוד חבר בסיעה של שקד ובנט?

הדור שמגיע לו הכול פוגש בשוק פיננסי שאין לו לתת / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

מה קורה כשהדור שמגיע לו הכל פוגש עולם פיננסי שאין לו מה לתת

ילידי שנות ה-70 המאוחרות ואילך נולדו לתקופה של צמיחה כלכלית ושינויים תעשייתיים וטכנולוגיים מרחיקי לכת ●  קל לזנוח את ההתייחסות למה עלול לקרות אם הצמיחה הזו תיעצר או אפילו רק תואט באופן משמעותי

חולות סמר בערבה./ צילום: Ariel Immerman - מתוך ויקיפדיה

עשה זאת בעצמך: האנשים שהחליטו לשמור על הסביבה במקום הממסד האדיש

במקום לחכות שגופי המדינה שאמונים על כך יתחילו לטפל בענייני הסביבה, יותר ויותר אזרחים מהשורה מתארגנים בעצמם כדי לשמור על קרקעות, לנטוע עצים ולהגן על הטבע ● רן סנדרס, איש הייטק מכוכב יאיר: "זה מכאיב שהרשויות בישראל לא דואגות לכך בעצמן. אנחנו עושים בחינם מה שהיה עולה למועצה עשרות אלפי שקלים"

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

תביעות ענק ומוניטין בצניחה: דורי בנייה הרימה ידיים. כך זה נראה מאחורי הקלעים

הליך משפטי של חברת אינסטלציה לגביית חוב הוביל את החברה להגשת בקשה להקפאת הליכים ● בדיקת "גלובס" מגלה שהחברה איננה מעורבת בשום פרויקט נדל"ני, וכי לקריסתה "אחראים" פרויקטים שבנתה בעבר ושבגינם היא נתבעת על ליקויים רבים

Libra המטבע הדיגיטלי של פייסבוק / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

פרוייקט הקריפטו של פייסבוק קורס? ויזה, מאסטרקארד ואיביי עוזבות

בין החברות שפרשו מן הפרויקט הן ויזה, מאסטרקארד, סטריפ, ואיביי ●  הרקע לעזיבת החברות הן בשל חששות רגולטוריות ● נזכיר כי בשבוע שעבר חברת פייפאל הודיעה כי תפרוש מן הפרויקט

ניצול מרבי של חומרי גלם / צילום: סן פלגרינו - יח"צ חו"ל

עד הפירור האחרון: קולניריה ירוקה שבה אוכלים הכל, כולל הכל

אחד הביטויים הקולינריים של המגמה הסביבתית "אפס פסולת" הוא "אפס פחת", שימוש בכל החלקים של חומר הגלם, שלרוב היו נזרקים מיד לאשפה ● כך מוצאים חלקים לא פוטוגניים כמו אשכי עגל, עיני דגים או קליפות וגבעולים את דרכם אל הצלחות במיטב מסעדות תבל