בואו נתחיל מהשורה התחתונה. 9 מיליון שקל יקבל יעקב גלברד מבזק. הסכום המכובד הזה, היה ממקם את גלברד, לשעבר מנכ"ל בזק, בתוך רשימת 20 המנהלים בעלי השכר הגבוה ביותר בשוק ההון לשנת 2010, לא רחוק ממנכ"ל בזק המכהן, אבי גבאי, שעלות שכרו עמדה על 10.8 מיליון שקל.
על יכולות הניהול של גלברד ועל תפקודו כמנכ"ל בזק, לפני שעזב את החברה בעקבות פרשת האופציות, אין עוררין. גלברד הוא מנכ"ל מוערך במשק, שעשה יותר מדבר או שניים במהלך הקריירה שלו, וכך גם כמנכ"ל בזק וכמנכ"ל חברת הבת, פלאפון.
לא צריך כמובן גם לרחם על גלברד, שתמיד ידע לברור לעצמו תפקידים מתגמלים במיוחד, אך ספק אם הצ'ק השמן שיקבל כעת יכול לפצות אותו על ההפסד שהיה מנת חלקו בפרשת האופציות. אז, בשנת 2007, נאלצה בזק לבטל את תוכנית האופציות לבכיריה לאחר שהתגלה כי ההחלטה על מתן אופציות התקבלה מבלי שאושרה כדין.
מאוחר יותר באותה שנה הוגשה תוכנית חדשה בה נהנו כלל חברי ההנהלה, מהזוטר ועד לבכיר ביותר, מאופציות למניות החברה, כשהיחיד שלא השתתף בחגיגה היה גלברד. הוא כבר היה אז מחוץ לחברה בעקבות אותה פרשה, למרות שהיה אמור לקבל חבילת אופציות במסגרת הסכם ההעסקה שלו.
גלברד לא פוטר מבזק (הפרידה הייתה הדדית) ומעולם לא הואשם בעבירה כלשהי, אבל מעבר לכך שנאלץ להיפרד מאחד התפקידים היוקרתיים ורבי העוצמה במשק, ניתן לומר שהוא גם נענש בכך שלא שותף בתוכנית החדשה. בתוכנית הזאת הוענקו לקבוצה של מנהלים בכירים בבזק 65 מיליון אופציות, מתוכן 42.25 מיליון אופציות למנהלים בכירים, וחלק מהיתרה למנהלים בדרגי הביניים. מחיר המימוש עמד אז על 5.5 שקלים למניה, כשמחיר המניה עמד על כ-7.20 שקל (כלומר, האופציות היו עמוק "בתוך הכסף").
ומה קרה מאז? מחיר מניית בזק זינק בבורסה כמעט כפליים ועמו ההטבה באופציות לבכירי בזק. קחו למשל את אלן גלמן, המשנה למנכ"ל בזק ומנהל הכספים הראשי של החברה, שקיבל אופציות ששוות כיום 16 מיליון שקל.
בהנחה שמרנית במיוחד, שגלברד היה מקבל חבילת אופציות גדולה רק במעט מזו של גלמן (וסביר שהיא הייתה גדולה הרבה יותר) הוא היה נהנה מרווח "על הנייר" בסכום כפול מהסכום שאותו ניאותה בזק לשלם לו היום, על מנת לסיים את הפרשה.