בקמפיינים הפרסומיים שלהן אין רמז קל לתחרות בין החברות הדלק, בניגוד למשל לתחרות הישירה אליה נחשפים הצרכנים בענף הקמעונאות. אבל מאחורי הקלעים שנת 2009 הייתה שנה בה התחרות בין ארבע חברות הדלק המקומיות עלתה מדרגה, ובמיוחד בין שתי החברות המובילות בענף, פז ודלק .
אחרי שבשנת 2008 חוו חברות הדלק זעזועים חיצוניים כתוצאה מתנודתיות רבה של מחירי הנפט, שגרמו להפסדי מלאי של עשרות מיליוני שקלים לכל אחת מהן, שנת 2009 הייתה יציבה יחסית, ואפשרה לחברות להתרכז בפעילות בארץ.
מבט על שוק הדלק המקומי מגלה שוק רווי עם אפשרויות צמיחה מוגבלות, וכן עלייה בפרויקטים העושים שימוש במקורות אנרגיה חלופיים, כגון המכונית החשמלית של בטר פלייס - מה שעשוי להקטין בעתיד את הצמיחה בענף, שגם כך עומדת כעת על אחוזים בודדים בשנה.
על-אף שלכל אחת מארבע חברות הדלק יש עשרות רבות של תחנות הנמצאות בשלבים שונים של תכנון ובנייה, קצב גידול התחנות הינו איטי למדי, וב-2009 הסתכם מספר התחנות החדשות בכ-20, תוספת של כ-2% בלבד למספר התחנות הקיימות. במצב עניינים זה, בו אפשרויות הצמיחה האורגניות מוגבלות, עברו חברות הדלקים להילחם האחת בשנייה.
יריית הפתיחה במאבק נורתה בדיוק לפני שנה. בחברת דלק ניהלו משא ומתן על חידוש הסכם ההפעלה עם בעליה של תחנת "אורלי", אחת התחנות הגדולות בארץ, הממוקמת על כביש 4. תוך כדי ניהול המו"מ בין הצדדים, חתמה פז עם על הסכם המעביר את התחנה להפעלתה, כאשר לפי ההערכות בשוק, מחיר השכירות שיקבל בעל התחנה גבוה בכ-50% מדמי השכירות שקיבל מדלק בהסכם הקודם. בדלק לא נשארו חייבים וחתמו בהמשך השנה על הסכמים עם שתי תחנות תדלוק של פז, כאשר במקביל גם סונול ודור-אלון מצטרפות לקלחת.
מכאן ואילך נכנסו חברות הדלק לקרב על כל תחנה, שבה הסכם השכירות קרוב לידי סיום, כאשר המרוויחים הגדולים מכך היו בעלי התחנות, שזכו להעלאה של עשרות אחוזים בדמי השכירות שהם מקבלים מהחברות.
במלחמה הזו, לפז יש יתרון - היא החברה בעלת השיעור הגבוה ביותר של תחנות הנמצאות בבעלותה, וככזו היא פחות חשופה ופגיעה לעליית מחירי השכירות. בדלק חיפשו היכן ניתן לתקוף, ומצאו את הנקודה בה יש חיסרון לגודל - תחום התקני התדלוק. היקף ציי הרכב המשתמשים ב"פזומט" הינו הגדול ביותר ביחס ליתר החברות בענף, ובדלק העבירו את המלחמה גם לתחום הזה.
דלק הציעה לחברות בעלי ציי רכב גדולים הנחה גדולה יותר תוך שחיקת המרווח שלה, ובדרך זו הצליחה להעביר מפז ציים של חברות תעשייה ובנקאות לחיקה. החברות מצידן, שהרגישו את עליית המדרגה בתחרות, דרשו אף הנחות גדולות יותר תוך ניצול אפשרויות המעבר לחברת דלק אחרת, וכך הביאה התחרות לשחיקה ברווחיות של כל חברות הדלק בתחום זה.
רווחיות חברות הדלק אמנם נשחקה, אולם לקיחת ציי רכב גדולים מחברה אחרת עדיין כדאית עבורן. על הצרכנים החדשים, שמעתה יתדלקו רק בתחנות שלהן, הן עדיין מרוויחות מהליטר הראשון. זאת מבלי להשקיע כספים כמו בבניית תחנה חדשה, כאשר בנוסף הם רושמים גם גידול במכירות חנויות הנוחות.
חנויות הנוחות סומנו זה מכבר כמנוע הצמיחה העיקרי של חברות הדלק המקומיות, וככזה - החברות השקיעו בו גם בשנה החולפת משאבים רבים בפרסום ומיתוג. כך, הקונים בחנויות "מנטה" של דלק ישראל הפכו ל"גיבורים", ב-"Yellow" של פז אפשר להיפטר מ"עיזים", ולאחר ביקור בחנות "So Good" של סונול אתה "יוצא חדש".
20.1 מיליארד שקל היה מחזור מכירות הדלקים המצרפיות של ארבע חברות הדלק הגדולות ב-2009. מדובר בקיטון של 24.4% - פועל יוצא של ירידת מחירי הנפט בשנה זו לעומת 2008, המשפיעה בצורה ישירה על המחיר בו נמכרים הדלקים; ושל קיטון של 1.6% שנרשם בהיקף מכירות הדלקים בישראל.
ברווח התפעולי המצרפי, לעומת זאת, נרשמה עלייה של 13.2% ל-1.05 מיליארד שקל, הנובעת משתי סיבות עיקריות - בשנה זו המשיכו לצמוח ההכנסות מחנויות הנוחות והמתחמים הקמעונאים של החברות, אשר שיעור הרווחיות בהם גבוה יותר ביחס למכירות הדלקים, ואלו הגיעו ב-2009 ל-1.41 מיליארד שקל, עלייה של 20.1% לעומת 2008. בנוסף, ב-2009 לא רשמו החברות הפסדי מלאי, אשר בשנה הקודמת גרעו 183 מיליון שקל מרווחיהן.
כשבאים להשוות בין חברות הדלק כדי לבדוק את תמונת המצב עם תום השנה הסוערת, חשוב לזכור שלא מדובר בהשוואה בין תפוחים לתפוחים. מבנה ההכנסות של ארבע החברות שונה, ורמת הפירוט ושקיפות הדיווחים הכספיים שלהן אינה אחידה.
כך למשל, פעילות שיווק הגז הביתי נכללת בתוצאות דור אלון וסונול, לעומת דלק, לה אין פעילות גז לאחר שמכרה לפני כשנתיים את אמישראגז. פז לעומתה היא עדיין הבעלים של פזגז, אבל תוצאות החברה מדווחות במסגרת מגזר התעשיות והשירותים, הנפרד מחטיבת הקמעונאות והמסחר, בה מרוכזת פעילות תחנות הדלק.
7.76 מיליארד שקל היה מחזור ההכנסות של פז מתחום הקמעונאות והדלק ב-2009. הרווח התפעולי מפעילות זו עלה ב-3.2% לעומת שנת 2008, והסתכם ב-449 מיליון שקל. פז היא חברת הדלק הגדולה בישראל. היא מנוהלת על-ידי יונה פוגל, ובעל השליטה בה הוא צדיק בינו. היתרון הגדול של פז טמון בהיותה בעלת בית הזיקוק באשדוד. מלבד פעילות הפקת נפט, יש לפז שליטה על כל שרשרת הייצור והאספקה, מה שמגדיל את הגמישות שלה בהתאם לשינויים בשוק.
הסינרגיה בין בית הזיקוק ובין שיווק הדלקים מקנה לפז יתרון משמעותי על פני חברות הדלק האחרות העוסקות בשיווק בלבד. יתרון זה בולט במיוחד בתחום תזקיקי הנפט והמזוט הנמכרים במגזר השיווק ישיר ללקוחות מסחריים, מפעלים ועוד.
יתרון נוסף לפז טמון במיקום המרכזי של תחנות התדלוק שלה, הנובע בעיקר מפעילות החברה בראשית דרכה, עוד שהייתה בבעלות SHELL בימי המנדט הבריטי. המיקום המרכזי בא לידי ביטוי בממוצע מכירות הדלקים שלה לתחנה, שהוא הגבוה ביותר מבין חברות הדלק, והסתכם בשנה החולפת ב-4,881 קילוליטר (אלף ליטרים), ירידה של 1.5% לעומת 2008.
בשנה החולפת פתחה פז 5 תחנות תדלוק חדשות, אולם מספר התחנות הכולל שלה עלה בתחנה בודדת, הנתון הנמוך ביותר ביחס לשאר חברות הדלק, וכעת היא מפעילה 270 תחנות תדלוק. יחד עם זאת בפז ערים בצורך בגידול במספר התחנות, ובשלוש השנים הקרובות בכוונתם להקים 36 תחנות תדלוק חדשות.
היקף מכירות הדלקים של פז לא השתנה לעומת 2008, והסתכם ב-1.313 מיליון קילוליטר, דבר הממחיש את הקושי בצמיחה בענף הדלק. אולם היקף מכירות זה הוא עדיין הגבוה מבין חברות הדלק, ונובע בין השאר מזכייה בעבר בשני מכרזים גדולים - של מנהל הרכב הממשלתי הכולל את צה"ל ומשרד הביטחון, וכן מכירת מוצרי נפט לרשות הפלסטינית בגדה המערבית. זו הניבה לפז הכנסות של 1.3 מיליארד שקל ב-2009, המהוות כ-10% מסך הכנסות כלל הקבוצה, ובשיעור רווחיות גבוה יותר ביחס לרווחיות בישראל.
פז המשיכה בשנה זו להתמקד בפיתוח הרשת הקמעונאית, ופתחה בשנה זו 8 מתחמים קמעונאיים חדשים ו-15 חנויות נוחות, כך שכעת היא מפעילה 41 מתחמים ו-222 חנויות נוחות. אלו הכניסו לה ב-2009 סכום של 516 מיליון שקל, עלייה של 14.7% לעומת שנת 2008. בפז לא מתכוונים לעצור כאן, ועד סוף 2012 בכוונתם להקים 19 מתחמים קמעונאיים חדשים ו-52 חנויות נוחות.
פז מנצלת את העובדה שהיא משתייכת לקבוצת בינו אחזקות, בעלת השליטה בבנק הבינלאומי. בפברואר האחרון אישרו בעלי המניות בעסקת בעלי עניין מתן קו אשראי לחברת פז עד סכום כולל של 750 מיליון שקל. על-פי הדיווח האחרון, בחודש ינואר 2010 ניצלה פז כ-338 מיליון שקל מקו אשראי זה. רכבי הליסינג של עובדי הבנק, מיותר לציין, משתמשים בהתקני התדלוק של פז, ותרמו לה הכנסות של 7 מיליון שקל ב-2009.
4 תחנות בלבד נוספו לחברת דלק ב-2009 והיא מחזיקה כיום 237 תחנות. המספר הזה איננו מספר את הסיפור המלא, מכיוון שבסוף השנה עזבו את החברה 8 תחנות, שעברו ברובן לסונול, במסגרת מלחמת התחנות. אל דלק, החברה השנייה בגודלה הנמצאת בשליטת יצחק תשובה, הצטרף במהלך השנה דוד קמיניץ, שהחליף את המנכ"ל הקודם אייל לפידות. ב-2009 רשמה החברה הכנסות של 4.29 מיליארד שקל, כאשר הרווח הנקי הגיע לכ-88 מיליון שקל.
בתחום חנויות הנוחות והמתחמים הקמעונאיים המשיכה החברה לגדול ופתחה כ-32 חנויות נוחות. הכנסות "מנטה" גדלו ב-2009 ב-37.5% ל-165 מיליון שקל, ואילו ברווח נרשם זינוק של 129% ל-24.3 מיליון שקל. מלבד חנויות הנוחות שבתוך התחנות, דלק מפעילה היום גם עשר חנויות "מנטה" בתחנות רכבת, בבתי חולים ובמכללה אקדמית.
בדו"חות דלק ישראל כתבה החברה כי היא מעריכה שב-2010 היא תגיע לפריסה של למעלה מ-170 חנויות נוחות, גידול לעומת 147 חנויות היום. בנוסף לדלק יש היום כ-60 התקשרויות לייזום, תכנון והקמה של תחנות תדלוק. מבין הבולטות שבהן נציין תחנת תדלוק גדולה שאמורה להיפתח בתחילת 2011, בכביש מספר 1 סמוך לקריית ענבים.
מעבר לפעילות זו דלק היא הבעלים של מסופי הניפוק "פי גלילות", אותם רכשה בקיץ 2007 תמורת 806 מיליון שקל, לאחר שסונול ודור אלון פרשו מהמכרז בשל המחיר הגבוה. רכישה זו מאפשרת לדלק ישראל לאחסן ולייבא דלקים, וכן היא מגדילה את כוח המיקוח שלה מול בז"ן, וההערכות בענף הן שדלק מקבלת מבז"ן מחירים טובים יותר ממתחרותיה.
"פי גלילות" מפעילה שלושה מסופי ניפוק, בבאר-שבע, אשדוד וירושלים. לזה האחרון, שהוקם בשנות השבעים במורדותיה הדרומיים של שכונת הר-נוף בשטח של 55 דונם, קיימת תוכנית לשינוי ייעוד המתחם למגורים. עם רכישת פי גלילות, רשמה החברה את המתקן לפי שווי קרקע של 110 מיליון שקל. ההערכות בשוק היום הן כי שווי הקרקע עומד על כ-200 מיליון שקל, כאשר החל מהקיץ הקרוב תוכל דלק למכור את הקרקע לצדדים שלישיים. בשנה החולפת גדל הרווח התפעולי של מגזר האחסון והניפוק בכ-25% והסתכם בכ-44 מיליון שקל.
77 מיליון שקל היה הרווח התפעולי של חברת סונול, לעומת הפסד של 31 מיליון שקל ב-2008. המעבר לרווח מסמל גם את השינוי שהחברה עברה. עד לפני שנים אחדות סבלה החברה מתחנות מוזנחות במיקומים פחות טובים מאשר פז ודלק, אולם בשנתיים האחרונות עברה החברה תהליך מואץ של פיתוח והתמקדות בפעילות הקמעונאית, שנועד לסגור את הפער הגדול שנפתח מפז ודלק.
בשנה החולפת גדלה סונול ב-10 תחנות, הנתון הגבוה ביותר מבין חברות הדלק, כשבין השאר היא לוקחת תחנות מדלק ומדור-אלון, וכעת מספר התחנות שברשותה עומד על 225 תחנות. מלבד זאת העבירה סונול גם 30 תחנות להפעלה עצמית, וכעת שיעור התחנות בהפעלה עצמית שלה עומד על 87%, קרוב מאוד לשיעור שמציגה פז. יחד עם זאת, נזכיר כי התלות של סונול בבז"ן כספק עיקרי עדיין קיימת, מה שכפי הנראה משפיע גם על המחיר בו היא רוכשת את הדלקים.
בתחום הקמעונאות הצליחה סונול להדביק את הפער ממתחרותיה באופן מרשים: אם לפני שנתיים הפעילה החברה רק 62 חנויות נוחות, הרי שבסוף 2009 פרוסות ברחבי הארץ 140 חנויות So Good, כשבכוונת החברה לפתוח בשנה הקרובה כ-40 חנויות נוספות. את התוצאות של פעילות זו כבר מתחילים לראות בסונול, ובשנת 2009 נרשם זינוק של 59% מהכנסות So Good, ואלו הגיעו לסכום של 165 מיליון שקל.
58 מיליון שקל היה הרווח הנקי של דור אלון אשתקד, עלייה של 67% לעומת 2008. דור אלון, הנמצאת בבעלות קבוצת אלון של דודי ויסמן ושרגא בירן, לא ביצעה בשנה החולפת מהלכים נרחבים, וגדלה במספרים קטנים במספר התחנות וחנויות הנוחות.
דור אלון הינה ספקית הדלקים לרצועת עזה, אותם היא רוכשת מבית הזיקוק באשדוד. המצב הפוליטי השפיע על פעילות זו, ובעקבות מבצע עופרת יצוקה צומצמה אספקת הדלקים לרצועה בשל הגבלות של משרד הביטחון על מכירת הדלקים לרצועת עזה. החל מיולי 2009 הותר לחברה לחדש את אספקת הבנזין והסולר לרצועה, בכפוף להגבלת כמויות.
מכירות דור אלון לרשות הפלסטינית הסתכמו בשנת 2009 ב-295 מיליוני שקלים, כ-8% מסך המכירות נטו, וזאת לעומת מכירות בהיקף של 627 מיליון שקל, שהיוו כ-12% מסך המכירות בשנת 2008.
בשנה זו הפעילות הקמעונאית המשיכה לצמוח, ובהכנסות חנויות "אלונית" ורשת המרכולים AM:PM נרשם גידול של 12.8%, ל-565 מיליון שקל. לדור אלון הסכם עם רשת בתי הקפה "סגה פרדו", ונכון להיום פועלים 16 בתי קפה של הרשת במתחמי התדלוק של החברה, בנוסף למכירת הקפה בתוך חנויות הנוחות "אלונית". נכון להיום בבעלות החברה 44 חנויות AM:PM, וכן 11 "אלוניות" שאינן ממוקמות בתחנות הדלק.
