יממה אחרי פטירתו הפתאומית של נשיא לשכת רואי החשבון יגאל גוזמן, תומכיו נערכים ליום שאחרי, וחוזרים לדבר על תוכנית שהועלתה בעבר בהובלת אנשי גוזמן, מאיר וידל וקובי נבון - של הקמת לשכת רואי חשבון אלטרנטיבית.
לדברי נבון, מתומכיו הבולטים של גוזמן ואחד הקרובים לו ביותר, "כל עוד הקבוצה של עופר מנירב לא תתפטר מהלשכה, אין לנו מה לעשות שם".
לדבריו, לאחר השבעה בכוונתו להודיע ללשכה כי הוא פורש ממנה ולבקש את דמי החבר היחסיים, תוך קריאה לכל ציבור תומכי גוזמן לפעול כמוהו".
"אני קורא להעמיד קבוצה של אנשים שתקים לשכה מקצועית לרואי החשבון, שיכהנו בה חברים שטובת הלשכה בראש מעייניהם, לתקופה קצובה, כך שכמה שיותר חברי לשכה ישרתו את החברים בחלוקה הוגנת ושווה - ולא כפי שקורה היום, שיש 'חונטה' שלא מוכנה להיפרד מתפקידים ולהשלים עם תוצאה של בחירות", אמר נבון.
בקרב תומכי גוזמן יש תחושות קשות על הקושי שיצר לגוזמן יריבו בלשכה, עופר מנירב, להוביל מהלכים. לדברי נבון, מנירב התבטא באוזני רבים על כוונתו להערים קשיים על גוזמן במקרה שייבחר לנשיא הלשכה.
גורמים בסביבת גוזמן מתארים את ישיבת ועד הלשכה האחרונה - שהיתה דרמטית במיוחד, ובסופה הצביעו רוב חברי הוועד לנטרל את גוזמן ממרבית סמכויותיו כנשיא ולחלק את הסמכויות בין אחרים - כקשה במיוחד. לדברי אחד החברים, "אני בעצמי כמעט חטפתי התקף לב באותה ישיבה".
בהמשך לכך היה כעס רב על התנהלותם של חלק מאנשי הלשכה, המזוהים דווקא עם גוזמן, בכל הנוגע למאבק המשפטי שהתנהל סביב החלטת הוועדה בדבר ניטרולו של גוזמן. אחד החברים אמר לגוזמן כי "מקיזים את דמו" (של גוזמן).
חבריו של גוזמן ז"ל אמרו היום (שבת) כי למרות הקשיים, גוזמן היה נחוש בדעתו להמשיך ולהחזיק את המושכות. "הוא אמר שהוא הבטיח לבוחרים להביא שינוי והוא לא מתכוון לעזוב באמצע", לדברי אחד מהם.
נכון לעכשיו, לא ברור עדיין כיצד ייקבע נשיא הלשכה הבא. לדברי גורמים בלשכה, בישיבה האחרונה, שבה נוטרלו סמכויות הנשיא, נקבע בין היתר כי מנירב משמש כממלא-מקומו של גוזמן. על רקע בקשת משפחת גוזמן כי מנירב לא יגיע ללווייה ול"שבעה", סביר להניח כי יישום החלטה שכזו יהיה בלתי אפשרי מבחינת תומכי גוזמן ז"ל.
על-פי הערכות, מי שייכנס לנעליו של גוזמן הוא רו"ח יזהר קנה, חבר הוועד המרכזי של לשכת רואי החשבון ובנו של נשיא הלשכה לשעבר, מוריס קנה. קנה משתייך אמנם למחנה יריבו של גוזמן, עופר מנירב, אך הוא מקובל על שני המחנות.