שר האוצר יובל שטייניץ ושר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו חתמו על צו המחייב את חברות הגז הגדולות להעביר למשרד התשתיות נתונים על רווחיותן, כפי שדווח לראשונה ב"גלובס". החתימה על הצו היא צעד ראשון לקראת החזרת הפיקוח על מחירי הגז לשימוש ביתי (גפ"מ), על רקע כישלון הניסיון ליצור תחרות אמיתית בשוק.
על פי הצו, נדרשות החברות למסור בתוך שלושה חודשים דו"חות כספיים מלאים, דיווח על סוגי הצרכנים השונים ושיטות התמחור לשנים 2007-2009, ומעתה ימשיכו לדווח למפקח על המחירים בכל שנה. הנתונים יאפשרו למפקח לקבוע את רמת הרווחיות של החברות ואם יש מקום לצמצם את המרווחים על עלויות המכר של הגפ"מ.
הפיקוח על מחיר הגז לצרכן הוסר ב-1995 והפיקוח על מחיר הגז שרוכשות החברות מבתי הזיקוק הוסר באוקטובר 2007, במסגרת החלטת הממשלה על פיצול בתי הזיקוק והפרטתם. ואולם, לטענת ארגוני הצרכנים שלוש חברות הגז הגדולות פזגז, אמישראגז וסופרגז גובות מחירים שאינם משקפים את עלותו האמיתית של הגפ"מ. למרות שבשנים האחרונות הוענקו רישיונות לעשרות ספקי גז, ממשיכות שלוש חברות הגז לשלוט ביותר מ-90% משוק הגפ"מ בישראל.
לפני כשבועיים דיווח "גלובס" כי לנדאו בודק דרכים משפטיות לחייב את שלוש חברות הגז הגדולות למסור לידיו נתונים כלכליים מפורטים על רווחיותן ועל המחירים שגבו מהצרכנים. לנדאו פנה תחילה למנכ"לי החברות וביקש כי יעבירו אליו את הנתונים באופן וולנטרי, אולם המנכ"לים דחו את הפנייה בנימוק שחשיפת הנתונים תגרום לגילוי סודות מסחריים.
תלונות צרכנים
משרד התשתיות החל לטפל בבעיית התחרות בשוק גז הבישול לפני כשנתיים לאחר בדיקת תלונות מארגוני צרכנים על התייקרויות חדות במחירי גז הבישול. ארגוני הצרכנים התלוננו פעמיים על מחירי הגז: בפעם הראשונה ב-2007, על כך שלאחר ההפרטה זינקו המחירים בעשרות אחוזים, ובפעם השנייה ב-2009, לאחר שמחירי הגז נותרו יציבים למרות שהמחירים שהחברות שילמו לבתי הזיקוק צנחו ב-50%. שוק הגפ"מ מהווה 5% משוק התזקיקים ומגלגל כ-2.5 מיליארד שקל בשנה.