מי שישב בביתו ביום כדור הארץ, שצוין בשבוע שעבר, וחשב לעצמו "אולי כדאי לי להתנדב למען איכות הסביבה", יכול למצוא עכשיו סיבה נוספת לעשות מעשה. לא מדובר רק בשלומו ואיכותו של כדור הארץ (ואין ספק שאלו סיבות חשובות), אלא דווקא בסיבה אנוכית לגמרי, והיא הבריאות האישית של המתנדב.
מחקר שנערך באוניברסיטת קורנל האמריקנית מצא שמי שהתנדב בשנות השלושים, הארבעים והחמישים לחייו בתחום איכות הסביבה, נהנה בגיל מבוגר יותר מבריאות פיזית ונפשית משופרת. החוקרים, בראשות פרופסור קרל פילמר, ניתחו מידע שנאסף בקליפורניה בין השנים 1974 ל-1994 על בריאותם של קרוב ל-7,000 מבוגרים ועל שיעורי התמותה בקרב הנבדקים.
ההנחה שעמדה מאחורי המחקר הייתה שהתנדבות בתחום איכות הסביבה קשורה לפעילות גופנית בטבע, ולפיכך עשויה לתרום לשיפור הבריאות לאורך זמן. החוקרים בחנו את הקשר האפשרי בין התנדבות סביבתית לבין שלוש תוצאות אפשריות בגיל מבוגר יותר - פעילות גופנית, הבריאות כפי שהיא מדווחת על-ידי המתנדב ודיכאון. הם גילו שהסיכוי של מי שהתנדב בשנת 1974 להראות סימפטומים של דיכאון ב-1994, היה נמוך ב-50% לעומת מי שלא התנדב כלל.
ומה לגבי התנדבות, אבל לא בתחום איכות הסביבה? מהנתונים עלה שמי שהתנדב לא בתחום סביבתי הפחית את הסיכוי לדיכאון ב-10% לעומת מי שלא התנדב. לטענת החוקרים, גם התועלת הבריאותית של מתנדבי הסביבה הייתה משמעותית יותר מהתועלת שחוו מתנדבים אחרים, והם הציגו רמות תפקוד קוגניטיבי ורווחה פסיכולוגית גבוהה יותר. התועלת, לפי ההערכות, מגיעה בין היתר מהשהייה בחוץ כחלק מההתנדבות.
החוקרים ממליצים להמשיך במחקר כדי להבין טוב יותר את הקשר בין התנדבות סביבתית לתוצאות הבריאותיות, וכדי לבדוק האם התנדבות כזו מסייעת גם לחולים במחלות כרוניות.
השוקולד הטוב
שוקולד פוגע בשיניים וגורם להשמנה, אבל מדי פעם מתפרסם מחקר שמגלה שיש לו גם תכונות חיוביות - מעבר לטעם. מחקר חדש שנערך בספרד גילה שלשוקולד מריר יש השפעה חיובית על חולים בשחמת הכבד.
החוקרים גילו שאכילת שוקולד מריר מפחיתה את הנזק לכלי הדם של חולים בשחמת הכבד, ומורידה את לחץ הדם בתוך הכבד. החוקרים מסבירים שהשוקולד המריר כולל חומרים נוגדי חמצון חזקים, המפחיתים את לחץ הדם בכבד לאחר אכילת ארוחה. שוקולד מסוג אחר לא הציג תוצאות דומות.
שחמת הכבד היא מחלה כרונית, שפגיעתה מתבטאת בצלקות על הכבד ובפגיעה מתמשכת, לעיתים עד כדי נזק בלתי הפיך, לתפקודו. המחלה פוגעת בזרימת הדם בכבד בשל פגיעה במערכות נוגדות חמצון. חולה בשחמת הכבד סובל בדרך כלל מעלייה של לחץ הדם בכלי הדם בבטן מיד לאחר האכילה, על רקע זרימת דם מוגברת לכבד עצמו. במקרים מסוימים הדבר עלול לגרום לקרע בכלי הדם ובכך לסכן את החולה.
במחקר נבדקו 21 חולים בשחמת הכבד, שחולקו לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה קיבלה ארוחת-נוזלים שכללה גם שוקולד מריר (עם 85% רכיבי קקאו), כאשר כל מתנדב קיבל 55 גרם של שוקולד עבור כל קילוגרם של משקל גופו. הקבוצה השנייה קיבלה ארוחה דומה אלא שהיא קיבלה שוקולד שאין בו רכיבי קקאו - כלומר, ללא הרכיב בעל התכונות נוגדות החמצון.
לאחר שסעדו את ליבם, החולים נבדקו ובשתי הקבוצות התגלתה עלייה בזרימת הדם בכבד, כשהקבוצה הראשונה חוותה עלייה של 34% והשנייה של 24%. כאשר בדקו יתר לחץ דם מקומי בעקבות אכילה (hyperaemia), ולחץ הדם בכבד, נמצא שבקרב החולים שאכלו שוקולד מריר, לחץ הדם בכבד היה נמוך משמעותית מהחולים בקבוצה השנייה.
פרופסור מארק ת'ורז מאימפריאל קולג' בלונדון אמר כי לצד הטכנולוגיות המתקדמות וחידושי המדע, חשוב לחקור את הפוטנציאל של גורמים אלטרנטיביים - ובהם שוקולד - שיכולים לתרום לרווחת החולים.