1. מה ראו חובבי הספורט בארה"ב בסוף השבוע. פלייאוף NBA? קצת; בייסבול מהעונה הסדירה? עוד פחות. בסוף השבוע האחרון נשבר כנראה עוד שיא בתרבות הספורט האמריקנית: הרוב המוחלט של "חולי הספורט" בארה"ב ישב וראה פוטבול, למרות שאפילו כדור אחד לא נזרק ותאקל אחד לא התרחש. כי לראשונה בתולדות הטלוויזיה בארה"ב הועבר בשידור ישיר בפריים-טיים הדראפט של ה-NFL.
הסיפור לא היה כזה יוצא דופן, אלמלא משך הזמן שהאירוע מתקיים. להבדיל מדראפט ה-NBA שנמשך כשלוש שעות, הדראפט ל-NFL הוארך השנה לשלושה ימים. כן, ימים. הוא החל ביום חמישי שבו 32 הקבוצות בליגה עשו את הבחירה הראשונה שלהן. ביום שישי שודרו סיבובים 2-3, ובשבת שודרו סיבובים 4-7. בסך הכל 28 שעות טלוויזיוניות מהאירוע שהתקיים ב"רדיו סיטי מיוזיק הול" בניו יורק.
למה צריך לשדר 28 שעות של דיונים, שמדי פעם מופרעים על ידי הקומישינר שמבשר על שחקן כזה או אחר? רשתות הטלוויזיה מצאו שאירועי הדראפט מושכים הרבה יותר צופים מאשר משחקי ספורט מכריעים. בעשור האחרון כמות הצופים בדראפט עלתה ב-66%, וברשתות ESPN ובערוץ הטלוויזיה של ה-NFL (NFL TV) הבינו שאין סיבה שלא לחלוב גם מהאירוע הזה כמה טיפות של רייטינג ואפשרות למכור פרסומות.
ביום חמישי צפו 23 מיליון אמריקנים בחלקים מהשידור. הרייטינג הממוצע עמד 6.47% המהווים 8.3 מיליון צופים בממוצע - עלייה של 26% לעומת הדראפט ב-2009 ו-55% לעומת 2008. כהשוואה, משחקים מהסיבוב הראשון בפלייאוף ה-NBA שנערכים בימים אלו מצליחים למשוך במקרה הטוב 5 מיליון צופי טלוויזיה, וזה כשמדובר במשחק אטרקטיבי. בשני המשחקים ששודרו במקביל באותו ערב - לייקרס-אוקלהומה, קליבלנד-שיקגו (משחקי "הדגל" של הליגה עם לברון וקובי) - צפו ביחד 25% פחות ממה שצפו בסיבוב הראשון בדראפט.
מלבד העובדה שהדראפט הוארך לשלושה ימים, כדי לייצר עניין נוסף הוחלט להפוך את האירוע לתוכנית ריאליטי קצרה: מצלמות הובאו לסוויטות שבהן שהו השחקנים העצבניים, הושכרו חדרים מיוחדים במלונות שמיועדים לשחקנים, סוכנים ובני משפחה. אלו שצפו באירוע התקשו למצוא הבדלים בין הדראפט לבין טקס האוסקר.
אגב, כשהחלה הפקת ה"דראפט ריאלטי", נזכרו השבוע בארה"ב כמה שונה הכל היה עד לא מזמן. עד הדראפט הראשון ששודר ב-1980 שחקנים היו ישובים בבית ליד הטלפון ומחכים לצלצול שיבשר להם אם נבחרו ובאיזה מקום. לא היה שום קומישינר שצעד על שטיח אדום עם מעטפה ביד, או שחקנים שישבו ב"גרין רום" עם חליפות, מחכים לצאת החוצה עם חיוך ענק למצלמות ולהגיד שיעשו הכל כדי לעזור להביא את הקבוצה שלהם לסופרבול.
2. הנה עוד דוגמה למשמעות של אירועי ספורט בארה"ב עבור חברות התקשורת: בסוף השבוע נרשם עוד שיא, כאשר רשתות CBS ו-Turner Sports האריכו ב-14 שנים את ההסכם עם ארגון המכללות הארצי (NCAA) לשידור טורניר המכללות בכדורסל, עבור סכום עתק של 10.8 מיליארד דולר. מדובר בממוצע של 771 מיליון דולר לעונה - עלייה של 41% לעומת הסכום ששילמה CBS בהסכם הנוכחי (545 מיליון דולר בממוצע לעונה). ההסכם החדש יהיה בתוקף עד שנת 2024.
החלק המעניין בהסכם הוא העובדה שהגופים המחזיקים בזכויות - במקרה הזה ארגון ה-NCAA - יכול לבקש כמעט כל סכום דמיוני שעולה לו לראש ללא שום קשר למצב הכלכלי העכשווי. במקרה הזה החליט ארגון המכללות הארצי לנצל את האופציה ליציאה מהחוזה הנוכחי עם CBS אחרי 10 עונות (ההסכם הוא ל-13 שנים), מתוך הנחה שיוכל להשיג יותר כסף מרשתות מתחרות. לא עזרה ל-CBS הנאמנות והעובדה שהוא משדר כבר 29 שנים ברציפות את גמר המכללות ומשדר את הטורניר משנת 1982.
אלא שהפעם, התברר שגם לגופי השידור יש גבול למה שהם מסוגלים לשלם. כדי להמשיך ולהחזיק בזכויות נאלצה CBS לאחד כוחות עם תאגיד התקשורת Turner Sports, שנכנס כשותף בהסכם החדש ויישא בעלויות של חלק ניכר מהסכום.
אז CBS הסכימה למהלך משותף כדי לצמצם עלויות. אבל מדוע נכנסה Turner Sports? כאן בגלל שהספורט מתברר כפלטפורמה נוחה מאוד לקיצורי דרך: Turner Sports מתכוונת לשדר את טורניר המכללות בשלושת הערוצים הארציים שלה - TNT, TBS ו-truTV, כחלק מהאסטרטגיה שלה להגדיל את כמות המתחברים לערוצים האלו באמצעות הרחבת שידורי הספורט. אבל לא רק זה, הרחבת התכנים תאפשר ל-Turner לדרוש (וגם לקבל) יותר כסף מכל מנוי שמחובר לערוצים שלה (נכון לעכשיו היא מקבלת דולר אחד מכל מנוי שמחובר ל-TNT, 50 סנט מי שמחובר ל-TBS ו-10 סנט מי שמחובר ל-truTV).
מכאן החשבון הוא די פשוט: ל-Turner Sports יש 92 מיליון אנשים שמחוברים לשלושת הערוצים שלה (ועוד מיליונים נוספים שמחוברים לחלק מהם). אם בזכות הוספת התכנים של ה"מארץ' מדנס" היא תצליח להעלות את המחיר החודשי הכולל ב-30 סנט בחודש בלבד למנוי (מ-1.60 דולר ל-1.90 דולר) - היא תגדיל את ההכנסה השנתית שלה בקרוב ל-300 מיליון דולר.