"הישראלים שבויים עדיין בעקרונות סוציאליסטיים, לפיהם אם אנחנו משלמים הרבה מסים אז אנחנו לא צריכים לתרום" - כך הסביר אמש (א') יזם ההיי-טק והפעיל החברתי אורני פטרושקה, את העובדה כי היקף התרומות מצד הישראלים ביחס לתוצר, מהווה עשירית בלבד מההיקף בארה"ב. פטרושקה אמר את הדברים בכנס "מנהלי המאה", בו השתתפו מאה מנהלים מארגונים עסקיים וציבוריים שמתנדבים בבתי ספר, ביוזמת עמותת "שיעור אחר".
"האמריקנים הרי לא פחות קפיטליסטים מאתנו, אבל הם תורמים פי עשר יותר. מדוע 90% מהתרומות לארגונים בארץ מגיעים מחו"ל? ישראל צריכה להתבגר. זה האינטרס שלנו במדינה חופשית שתקציב המדינה יהיה קטן עם שיעור מס נמוך, ולשם כך המגזר הפרטי צריך להיכנס למקום שממנו יוצאת המדינה", הוסיף פטרושקה. לדבריו, הארגונים העסקיים צריכים להפנים כי התנדבות איננה מספיקה, וכי העמותות בישראל זקוקות לכסף של ממש כדי להתנהל במקצועיות.
סבר פלוצקר, הפרשן הכלכלי הבכיר של ידיעות אחרונות שהנחה את הכנס, שאל מדוע טייקונים אמריקנים כמו וורן באפט ובגיל גייטס תרמו כמעט את כל הונם לקרנות פילנתרופיה, ואילו בישראל לא ניתן לראות משפחה עשירה אחת שעשתה זאת. "זה תהליך של דורות להבין שהרווחה הכלכלית כבר כאן והיא צפויה להישאר", טען פטרושקה, והוסיף כי בישראל פשוט אין נורמה של נתינה. פלוצקר, לעומתו, ענה בפחות פילוסופיה: "אני נותן להם פחות קרדיט - לדעתי זה נובע יותר מאנוכיות".
סלי מרידור, לשעבר שגריר ישראל בארה"ב ויו"ר הסוכנות היהודית, הסביר כי בארה"ב התרומה היא חלק מההוויה היומיומית. "ילד שחוגג שם בר מצווה צריך לבחור לאן לתרום חלק מהמתנות שהוא מקבל. החובה לתת לקהילה שגורה בחיים שלהם, ואם אדם או ארגון תרם השנה 80 אלף דולר למקום מסוים במקום 100 אלף דולר, אז כולם יידעו על זה", הוא סיפר. "קרנות כמו של באפט וביל גייטס נובעות מהתפיסה שלפיה הילדים צריכים לחיות בזכות עצמם", הוא הוסיף.
סיבה לדאגה
מרידור סיפר כי היהודים בארה"ב הרבה יותר עשירים היום ביחס לתקופה שלפני 30-40 שנה, אולם הם גם הרבה יותר אמריקניים מבעבר. לדבריו, יש לכך השלכות ברורות על ישראל: רוב התרומות של היהודים מופנות למוסדות אמריקניים כלליים ולא יהודיים, וכי אף על פי שהיקף התרומות לישראל גדל - ישנה ירידה במספר התורמים. היהודים הצעירים בארה"ב מחוברים פחות לקהילה היהודית, ולדברי מרידור המשפחות שלהם מנהלות מאבק יומיומי כדי לחבר אותם יותר אל הקהילה ואל ישראל. במקביל, ישנה ירידה מתונה בתרומות למוסדות ציוניים וישראליים מרכזיים כמו הסוכנות היהודית והג'וינט - ואילו עלייה בתרומות לפרויקטים ספציפיים הקשורים בישראל. לדברי מרידור, הדבר מצביע על רצונם של היהודים בארה"ב להיות מעורבים יותר, והם לא מסתפקים רק בחתימה על הצ'ק. בנוסף, הם כבר "לא רוצים להיות פראיירים" כדבריו, ומבקשים לדעת האם גם ישראלים תורמים כסף לאותם פרויקטים.
מרידור הדגיש כי המונופול שיש לרבנות האורתודוקסית על שירותי הדת בישראל, משפיע מאוד לרעה על יהודי ארה"ב: "90% מהיהודים האמריקנים אינם אורתודוקסים, אבל הם יהודים מאמינים. אני מכיר משפחות שתורמות 5 מיליון דולר בשנה לישראל, ואז אותה ישראל אומרת להם 'אתם לא קשורים אלינו'. עבורנו בישראל המציאות הזו היא הסכם קואליציוני, אבל עבורם זו הוויית חיים. לא הייתי אומר שהייתה לכך עד היום השפעה הרסנית, אבל זה בהחלט לא הכיוון הרצוי".
מנכ"ל אל על, אליעזר שקדי, טען כי חיזוק הקשר עם העם היהודי עובר בין היתר בשילוב החרדים בישראל בשוק העבודה. "אדם חרדי זה בעצם הסבא שלי והסבא של כולכם. האנשים האלה לא נפלו מהירח. השילוב שלהם במעגל העבודה הוא אפשרי בלי שום בעיה לדעתי, למרות כל הטענות. אני לא מכיר כמעט אנשים שלא היו רוצים לפרנס את משפחתם", הוא אמר. שקדי סיפר כי כשפיקד על חיל האוויר, הוא גייס לשורות החיל עשרות חרדים צעירים ושילב אותם במערך הטכנולוגי. "למרות שהם לא למדו אנגלית ומתמטיקה, ולמרות שכולם חשבו שזה לא יצליח, החבר'ה האלה סיימו בהצטיינות", הוא סיפר.