גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקרוא את העתיד בחבית נפט

רק כשכלכלת המערב תתרומם מריבית אפס ותיגמל מתקציבי הסיוע, נוכל להכריז שניצלנו

השבוע נתמקד במושג Peak OIL הלא היא נקודת שיא התפוקה של הנפט הנוזלי הקל להשגה. הנפט הלא נוזלי הוא הנפט המופק מאבנים הספוגות בו (למשל Canadian OIL Sands), או מכל דבר אחר אשר איננו זורם מעצמו.

מקורות נפט נוזלי נוספים קיימים לכאורה, אלא שהם נמצאים במקומות כמו מעמקי אוקיינוסים, אזורים קרים וחמים במיוחד על פני כדור הארץ ואזורים לא יציבים מבחינה פוליטית, והפקת נפט בהם יקרה עד כדי אי כדאיות כלכלית.

לפני שאתייחס לנושא בהיבט מסויים הנה כמה עובדות שכדאי לדעת לגביו:

1. לא נמצאו שדות גדולים, כמו בסעודיה או בים הצפוני, זה עשרות שנים.

2. דלדול השדות הקיימים מחריף (לדוגמא שדה Cantarell במקסיקו).

3. על פי מאזני חברות הנפט הגדולות בעולם (הלא ממשלתיות), הן מתקשות יותר ויותר לחדש מלאיהן (Reserves).

4. למרות העלייה במחיר, אין גידול בקצב התפוקה. זה נשאר סביב 75 מיליון החביות ביום. ניתן לראות זאת בגרף הבא המתאר את התפוקה:

משה שלום תפוקה

5. למרות המאמצים האדירים לפתח מקורות אנרגיה תחליפיים - רוח, שמש וכדומה תרומתם לצריכת האנרגיה העולמית הכללית, עדיין נמוכה ביותר, ותהיה כזו עוד הרבה שנים.

6. כמעט כל מקורות האנרגיה החלופית טובים לייצור חשמל, אך אינם מתאימים להנעת המנועים המזיזים את הכלכלה: תעבורה ותעופה. בקשר לכך אזכיר שתעשיית כלי הרכב המונעים בסוללות, עושה עדיין בחיתוליה.

7. תוצר הלוואי של תעשיית הנפט הנוזלי - פלסטיק לסוגיו, מהווה חומר מרכזי במוצרים בני הקיימא שמקיפים אותנו.

על רקע עובדות מוסכמות אלה, אנתח השבוע את הביקוש וההיצע בנפט. כידוע לכם, אני עדיין סקפטי לגבי היציאה מהמשבר הכלכלי, וצופה לשידור חוזר של מה שקרה בשנים 2008-2007, כשאשליית השגשוג המחודש תתפוגג.

אחזור ואומר שאני לא אשתכנע שהכלכלה המערבית (המהווה את צד הביקוש של המערכת העולמית) החלימה מחולייה והבריאה ממש, עד שלא יופיעו סימנים ברורים לחידוש צמיחה נורמלית, לצד תנאי אשראי ותקציבים נורמליים. כלומר, עד אשר הריביות יעלו מעל 0 והממשלות יפסיקו לייצר תוכניות "עידוד" ו"הצלה". זה לא אומר כמובן מאומה על עליות בשווקים הפיננסיים, המונעות עתה בעיקר מהעדר אלטרנטיבה, ובכוח העצום של קובעי המדיניות לנסות ולהניע את הצרכנים, באמצעות שיאי הבורסה, לחזור ולהזרים ביקושים.

אחד המדדים המהימנים של כלכלה בריאה, הוא צריכת האנרגיה שלה ובמקרה זה בחרתי להציג זאת על ידי הגרף המצביע על כמות הנפט המיובא לארה"ב:

משה שלום ייבוא

הייצור בארה"ב נמצא בירידה מאז שנות ה-70 ולכן הייבוא כשלעצמו מהווה את המדד לצמיחה האמיתית. ואכן, מאז תחילת שנות ה-80 הייבוא גדל ללא הפסקה עד שב-2006 נעצר, ומאז הוא יורד בהתמדה. האם זה תמונה של משק גדל? לדעתי לא.

והנה, בכל זאת, מחיר הנפט נמצא כבר באזור 85 דולר. ההסבר לכך הוא שהצריכה שמגביהה את מחירו אינה במערב אלא במדינות המתפתחות ובמיוחד בסין - צריכה זו מואצת והולכת ככל שמתרחב מעמד הביניים בארצות אלה. הודי וסיני ממוצע צורכים כיום מוצרים ושירותים, בהיקף ובסוג שלא חלמו עליהם לפני עשור.

הציצו למשל בקצב גידול מספר כלי הרכב בסין הבא לידי ביטוי בקרב שלהלן:

משה שלום סין רכב

שינויים קיצוניים מסוג זה משבשים לחלוטין את תחזיות הכלכלנים המסורתיים. המערב היה רגיל לראות בעצמו, את מקור ההתחלה והסוף של כל צמיחה או מיתון ועל פי קריטריון זה לתמחר את המשאבים. כעת, בעיקר מאז המשבר האחרון, המערב שרוי במיתון ונתון למחירי משאבים המתומחרים לפי ביקושים שאינם נשלטים על ידו.

הוסיפו לכך את השאננות הכללית והאופטימיות בדבר היכולת לייצר אנרגיה חילופית להשלמת הנפט והגז, וקבלו את אחד הגורמים לבעיה הלא רחקוה כל כך הנקראת Peak OIL. המשאבים האדירים הנדרשים כדי למצוא ולהכניס לרשת תפוקה בסך מיליוני חביות נוספות ביום, פשוט אינם מוקצים למטרה זו.

לממשלות יש כעת הרבה עניינים לטפל בהם: רפורמות במערכת הפיננסית, במערכות הבריאות והחינוך ובמיוחד הצורך ביצירת תוכנית לצמצום הגרעונות העצומים, לפני שחברות הדרוג יבואו וישנו להם אל עלות המימון.

על כן, בעיית מציאת פיתרון למחסור קרוב בנפט נוזלי וזמין, נדחה לזמן מאוחר יותר. זאת למרות, שכאמור, משאב זה מהווה את הבסיס לתעבורה, לכימיה ומהרבה בחינות גם לחקלאות ולנושאים חיוניים ממש של חיינו.

הבה נעיף מבט טכני על תעודת הסל USO העוקבת אחר תנועת נכסי הנפט בבורסה האמריקאית:

משה שלום תעודה

בטווח הבינוני-ארוך, התעודה מבטאת דשדוש רחב אשר החל באמצע השנה שעברה, וזה קצת שונה ממחיר הסחורה עצמה, אשר עלתה בצורה הדרגתית ואיטית. התעודה משקפת את העלויות האמיתיות של הצד הפיננסי בהחזקת המשאב, וזאת דרך חוזים עתידיים. מעבר מעל 42 דולר יאותת על חידוש המגמה העולה, אשר החלה מהתחתיות של תחילת 2009.

בטווח הקצר, המחיר מייצר מניפה, אשר אינה תבנית יציבה בדרך כלל ואשר יכולה לגרום לירידה בטווח הקצר. במקרה כזה, רמת 34 דולר המצוינת בגרף השבועי כתמיכה חזקה, תהיה המבחן הרציני הבא. שימו לב לגבולות הגזרה של מניפה זו, כדי להחליט על מהלכים בטווח המיידי.

לסיכום

המצאות חצי העולם המפותח במיתון מונע עדיין מהבעיה הקשה של Peak OIL להגיע למודעות כללית. החלק הגדל בעולם עושה זאת בקצב מסחרר, וחוסר מציאת מקורות חדשים זולים וקלים להפקה רק מחמירים את המצב העתידי.

בנוסף, שילוב אפשרי של איבוד ערך המטבעות עקב הבעיות הפיננסיות המתחילות לצוץ מחדש (דובאי, יוון ובקרוב פורטוגל, ספרד, וכו') יכולות לעורר "דברים ממשיים" ולגרום למחירים במגזר האנרגיה שקשה לנו לדמיין אותם עכשיו.

רוב הגרפים לסקירה זו נלקחו מכתבה מאוד מעניינת בנושא, אשר אני ממליץ עליה בחום:

להלן כמה אתרים ולינקים למעוניינים להרחיב בנושא:

רשימת ספרים מומלצת:

http://www.financialsense.com/resources/peakoil.html

מאמר מיוחד:

http://www.energyandcapital.com/articles/the-end-of-peak-oil-denial/1111

הפרסומים הרשמיים החשובים לנושא peak oil החל משנת 2007 ועד עכשיו:

http://www.energybulletin.net/node/52460

וכדאי לצפות בראיון עם הכלכלן הראשי של IEA.

http://www.independent.co.uk/news/science/warning-oil-supplies-are-running-out-fast-1766585.html

תודה לידידי אמיר כרמל על העזרה שהוא נתן לי בהכנת סקירה זו.

  • משה שלום הינו מנתח שווקים פיננסיים בכיר, וחבר בצוות אתר "הכול בגרפים" (http://www.grafim-online.com) המספק שירותים למשקיעים וסוחרים.
  • ניתן ליצור קשר במייל Moshe.Shalom@gmail.com.
  • משה שלום עשוי להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המעוניינים להיכנס לרשימת תפוצה לקבלת אתראות על סקירותיו, וחומרים נוספים, יכולים לשלוח אימייל ל- Moshe.Shalom@gmail.com עם "אני מעוניין להצטרף" בנושא או בתוכן.

עוד כתבות

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן