נוהגים להציג את אהוד אולמרט כאלוף בעסקות נדל"ן, אך לאמיתו של דבר, את עסקת הנדל"ן הייחודית הראשונה של משפחת אולמרט עשתה דווקא אשתו עליזה, עוד בשנת 1984, עסקה שנחשפה בסוף 1990 ב"גלובס".
מדובר באחד הבתים היפים בשכונת נחלאות בירושלים. חלקים מן הבניין נחשבו ל"נכס עזוב" ונוהלו על-ידי משרד האפוטרופוס הכללי, עמרם בלום. בשלב הראשון רכשה אולמרט בעסקה פרטית חלק מהנכס, והשתמשה בו כסטודיו לציור. בחלק אחר של הנכס נוהל מפעל שבו הועסקו שישה אמנים שייצרו מוצרי עור, תמורת דמי שכירות לאפוטרופוס הכללי.
הסטודיו היה כנראה קטן על עליזה אולמרט, והיא ביקשה לרכוש גם את יתרת השטח. בלום החליט שניתן למכור לה את הנכס ללא מכרז, בניגוד לנוהל שלפיו נכס עזוב נמכר במכירה פומבית. הוא אמר אז שקיימת אפשרות לחריגה במקרה של עליזה אולמרט, כיוון שכבר הייתה לה בעלות בחלק אחר של הנכס. אנשי מפעל מוצרי העור סולקו, אולמרט שילמה את המחיר שקבע השמאי הממשלתי, והעסקה אושרה אחר כבוד בבית המשפט המחוזי בירושלים. המחיר ששולם עבור הנכס נשמר כאילו הוא סוד מדינה.
במשך שש שנים ציירה אולמרט בסטודיו בנחלאות, ובסיומן מכרה את הנכס לאיש עסקים מארצות הברית, אורי הרקאם, שהיה אחד מתורמיו הגדולים של אהוד אולמרט בבחירות לעיריית ירושלים. המחיר: כ-650 אלף דולרים. בשנת 2000 מכר הרקאם את הנכס בכ-400 אלף דולרים. יופי של עסקה.
אולמרט אמרה אז בתגובה כי רכישת הנכס בוצעה בהתאם לנהלים מקובלים ואושרה על-ידי בית המשפט המחוזי, במחיר שהיה גבוה מזה ששילמה עבור החלק הראשון והפרטי של העסקה. כישרון לנדל"ן, מתברר, עובר במשפחה.