"ליועץ המשפטי יש עמדה בנושא פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אך הוא לא ייתן לה פומבי טרם יציגה בפני שר המשפטים" - זו התשובה שהתקבלה ב"גלובס" ממשרד המשפטים, בעקבות הצהרתו של שר המשפטים יעקב נאמן לאחרונה בדבר כוונתו להקים לתחייה את יוזמת פיצול התפקיד.
כדי להבין את משמעות האמירות האלה צריך להיזכר בפרקים הקודמים: עם כניסת נאמן לתפקיד שר המשפטים הוא הכריז על יוזמתו לפצל את תפקיד היועץ וליצור פונקציה חדשה - "תובע כללי" - שאליו יועברו סמכויותיו הפליליות של היועץ המשפטי.
היועץ הקודם, מני מזוז, יצא לקמפיין ציבורי נגד היוזמה, ופרקליט המדינה משה לדור אף כתב לנאמן מכתב נזעם, פומבי, שפירט את כל חסרונותיה של הרפורמה. בינתיים, ועדת האיתור שפעלה למצוא את היועץ שיחליף את מזוז בתפקיד נתקעה, מאחר שלא ידעה לפי איזו מתכונת לבחור מבין המועמדים.
בסופו של דבר הכריע ראש הממשלה כי היועץ ייבחר לפי המתכונת הקיימת. במערכת הפוליטית חגגו, אבל נאמן נתן להחלטת נתניהו פרשנות מצמצמת. בשבוע שעבר אמר כי בשיחה שקיים עם יהודה ויינשטיין עוד לפני מינויו לתפקיד היועץ המשפטי, הוא הבהיר כי יש בכוונתו לחדש את היוזמה לאחר תחילת כהונתו, באופן שישפיע גם עליו.
ויינשטיין, כזכור, עשה קריירה כסניגור פלילי, והוא מומחה לפלילים - ולפלילים בלבד. בנושאים אזרחיים וחוקתיים-מינהליים אין לו מומחיות משפטית מיוחדת. טול ממנו את סמכויותיו הפליליות - וכל ההיגיון שבמינויו ליועץ המשפטי לממשלה מתפוגג.
במובן מסוים, חזון נאמן מתקיים כבר בשטח. לפחות בכל הקשור לפרשת הולילנד, מנוע ויינשטיין מלקבל החלטות אופרטיביות במישור הפלילי - בגלל ניגוד העניינים הנעוץ בכך שטרם מינויו ייצג את אהוד אולמרט בפרשת ראשונטורס.
בישיבת עדכון בפרשה, שהתקיימה אצל היועץ בשבוע שעבר, קיבל ויינשטיין עדכון גם בהיבטי החקירה הפלילית, אבל משרד המשפטים טרח והדגיש כי ההחלטות בפרשה זו יתקבלו אצל ויינשטיין רק בהיבטים האזרחיים והמינהליים שלה - למשל, בבחינה מחודשת של רפורמת התכנון והבנייה, בעקבות הממצאים שעולים בחקירה.
אם יוזמת נאמן אכן תתרומם הפעם - פרשת הולילנד עשויה להיות רק הקדימון באשר לתפקודו של ויינשטיין בכנפיים מקוצצות. הרי אם היועץ יישאר ממונה רק על מחלקות הייעוץ והחקיקה, יצטרך ויינשטיין לשקול היטב אם לא עדיף שיתפטר מתפקידו ויציג את מועמדותו למשרה החדשה שתיווצר - התובע הכללי.