אהוד אולמרט הוא אורח קבוע בחדר הישיבות של עו"ד אלי זהר בשנים האחרונות. סוללת הסניגורים של ראש הממשלה לשעבר מנהלת את ישיבותיה אצל זהר, ואולמרט, שמעורב מאוד בטיפול בתיק מגיע מתי כשרק מבקשים ממנו. אם הוא לא בחו"ל, כמובן. אולמרט, עורך דין בהשכלתו ומי שרגיל לנהל בעצמו ישיבות, נמצא היום בפוזיציה אחרת. הוא מבקש את רשות הדיבור, וגם כשהוא מסכם את הישיבה, הוא מקפיד להשאיר את ההחלטה הסופית למומחים. "אני לא אתן לכם עצות כעורך דין", הוא חוזר ואומר לצוות.
האווירה הבלתי פורמלית המלווה את דיוני ההגנה מתאפשרת בין השאר בזכות החברות ארוכת השנים בין אולמרט לעו"ד זהר, ראש צוות ההגנה במשפט. השניים חברים כבר 30 שנה, מאז נפגשו בביתם של טומי ושולמית לפיד לארוחת ערב. לפיד, אז מזכ"ל אגודת הסופרים, הזמינה את זהר, ששימש כיועץ המשפטי של האגודה, לפגוש כמה חברים. "זו חברות שהתקבצה סביב טומי, שולה והבית שלהם", מספר חבר קרוב מאותה חבורה, שכללה גם את העיתונאים דן מרגלית ואמנון דנקנר. "היו בילויים ונסיעות משותפות לחו"ל, אבל זו היסטוריה. טומי איננו, והיחסים עם דן הצטננו ברמת האינטנסיביות שלהם, בעקבות ההתקפות של דן על אולמרט. כשיש לך חבר ואתה לא יכול לדבר איתו על כל דבר, זו בעיה. כל החלוקה הזו שעשה דן לבני אור ובני חושך לא היתה לרוחו של אלי, הוא הרגיש שדן שם אותו ואת אולמרט במחנה הלא נכון".
* הוא באמת מאמין שאולמרט צח כשלג?
"הוא חושב שדברים יכולים להיראות תמימים מאוד ומושחתים מאוד בו זמנית. אם אולמרט, כשר, לחם בביטחון ובאגרסיביות על איזה עיקרון, במציאות שבה הכל נתפס כמושחת זה יכול להיתפס כשוחד. אבל אלי מאמין שלא יצליחו להוכיח שאהוד לקח כסף. אולי הוא נהנתן, מעשן סיגרים וטס במחלקה ראשונה, אבל שוחד הוא לא לוקח. הוא גם לא מאמין שמהולילנד יצמח תיק".
* נשמע שהוא דקלם באוזניך את דף המסרים של יועצי אולמרט.
"הוא פשוט מסתכל בפיכחון על מה שקורה. אצל אלי אין חצי בהיריון. הוא מאמין שאם אולמרט יזוכה - ואולמרט אמר לו שהוא פעל בצורה תקינה והגונה לאורך כל הדרך - זה משום שאולמרט באמת לא עשה את מה שמייחסים לו. יש לו גם הרבה ביקורת על עדי המדינה שהפרקליטות קונה ומממנת. זה לא מוביל, לשיטתו, לדברים טובים".
* אז למה הוא לא אומר את הדברים בקולו שלו?
"הוא שייך לדור אחר, שרואה בזה הפרה של הסוביודיצה. יועצי התקשורת של אולמרט היו רוצים לראות אותו מתבטא יותר, אבל הוא שמרן. חוץ מזה שהוא עובד קשה מאוד, וחושב שעוד לא הגיע הזמן לסיכומים".
"האיש עסוק עד מעל לראש", מסביר גם חברו הקרוב, עו"ד פיני רובין. "יש לו אחריות כפולה, לא רק כעורך דין אלא גם כחבר של אולמרט. ודווקא בגלל שהוא יודע להיות חבר אמיתי, זו משקולת גדולה מאוד על הכתפיים".
"אנחנו מקבלים כסף מאולמרט"
את אולמרט מלווה זהר בכל חקירה שנפתחה נגדו בשנים האחרונות, חלקן ביוזמת מבקר המדינה וחלקן מטעם המשטרה. האי היווני, הבית ברחוב כ"ט בנובמבר, קבלת עטי היוקרה, העזרה למכללה האקדמית להנדסה, הפרויקטים במרינה ובאקווריה, הטיית המכרז בבנק לאומי, הבית ברחוב כרמיה, השוחד למשה רייך - כולן פרשיות שליווה זהר עד שנסגרו. כעת נותרו אלה שהניבו כתבי אישום: מרכז ההשקעות, ראשונטורס ומעטפות הכסף של טלנסקי. אליהן אולי יצטרפו בעתיד תיק הרשות לעסקים קטנים שטרם הוחלט אם להגיש בו כתב אישום, והפרשייה הלוהטת האחרונה, הולילנד, שבה סומן אולמרט כחשוד מרכזי בקבלת שוחד, אם כי, נכון ליום שלישי השבוע, טרם נחקר.
מבקרים במשרדו של זהר מספרים שליד שולחן העבודה שלו מונחות תמונות שהעניק לו אולמרט מלוות בברכות מרגשות. "ידיד נפשי" ו"אהובי" מכונה שם זהר. אולמרט הודה לו באחת מהן על "מסירות הנפש, החברות והתבונה שעמדה לי ותעמוד לי בימים קשים".
ביולי האחרון הודה זהר בפני עיתון "הארץ" כי אולמרט טרם שילם למשרדו את שכר הטרחה עבור השירותים המשפטיים שהוענקו לו, ושמוערכים במאות אלפי דולרים. "עובדים איתי על התיקים של אולמרט 5-6 עורכי דין", אמר אז זהר, "וכולם אוהבים את אולמרט מאוד. כולם יודעים שיום יבוא והוא ישלם את החוב הזה, כשיתחיל להרוויח כסף באזרחות. אני סומך עליו, ואין לי בעיה עם הדבר הזה. על אף שב-3 השנים האחרונות אנחנו מאוד מועסקים בזה, דחינו את התשלום לעתיד".
חבר שהתעניין לאחרונה אם אולמרט החל לשלם ואיך, זכה מזהר לתשובה עמומה. "אולמרט זה לא פרו-בונו", כעס עליו זהר, "הוא משלם והכל בסדר, אבל אני לא מדבר על שכר טרחה ועל תשלומים. בכלל, משלב מסוים בשותפות החלטתי שאני לא מטפל בכסף, כי יש לי בעיה עם זה; אחרים מתעסקים בזה". ואילו תל-צור מוסיף: "אנחנו מקבלים כסף מאולמרט. יש הסכם חתום ותשלומים, ואלי הוא חלק מזה".
זהר, שיהיה ברור, מרוויח מתיקי אולמרט יוקרה ומוניטין ששווים לא מעט, ודאי בתקופה שבה אולמרט היה עדיין ראש ממשלה מכהן. אבל גם עכשיו היותו הפרקליט מספר אחת של ראש הממשלה לשעבר ודאי לא מרחיק קליינטים עתידיים, אף שגם קודם לכן משרדו לא היה מחוסר עבודה. אולמרט אינו ראש הממשלה הראשון שהיה ביחסים קרובים עם זהר, אף שאין ספק שהוא זה המספק לו הכי הרבה תעסוקה.
זהר, שחוגג השנה את יום הולדתו ה-70, היה בקשר קרוב עם יצחק רבין ועם אהוד ברק, שהסתייעו בו מדי פעם בעניינים דיסקרטיים שנגעו לסיווג הביטחוני הגבוה שלו. את ברק ואת גיסו עו"ד דורון כהן הוא אף ייצג בפרשת העמותות.
משרדו מייצג את חברות הסלולר בפרויקט של שיתוף תשתיות, את נמלי ישראל, רפא"ל, התעשייה הצבאית, רשויות מקומיות, חברות ביטוח כמו מגדל, כלל וביטוח ישיר ואת החברות הבינלאומיות נסטלה, האצ'יסון, מיוניק-רה ואחרות. אבל יותר מכול מזוהה זהר עם ועדות חקירה. הוא השתתף בכל ועדת חקירה שפעלה בישראל ב-20 השנים האחרונות.
"אחת החולשות הידועות שלו היא ייצוג עובדי ציבור", מציין בלכר, שעובד בצמוד לזהר ברבים מהתיקים, "אלי פועל מתוך תחושה שאנחנו חייבים להם, כי הם יצאו לשליחות הזאת למעננו ולכן הם זכאים להגנה טובה".
זהר הכין את ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי לעדות בפני ועדת שמגר הראשונה שחקרה את הטבח במערת המכפלה. בשב"כ כל-כך התרשמו מהעבודה, שמינו אותו ליועץ משפטי חיצוני קבוע לארגון. בוועדת שמגר, שחקרה את רצח רבין, ייצג זהר שוב את ראש השב"כ, הפעם היה זה כרמי גילון. לבקשת השב"כ הוא אף ייצג את משפחת טננבאום בזמן שאלחנן טננבאום שהה בשבי החיזבאללה.
במרבית הוועדות שימש זהר, במסגרת שירות המילואים שלו, כסניגור במטעם הפרקליטות הצבאית. הוא ייצג את עמירם לוין באסון צאלים ב', את מפקד בסיס תל נוף באסון המסוקים, ואת ראש מודיעין חיל הים בוועדת החקירה לבדיקת אסון השייטת. וזו כמובן רשימה חלקית. את אולמרט ייצג זהר גם בוועדת וינוגרד לבדיקת מחדלי מלחמת לבנון השנייה.
המפכ"ל לשעבר משה קראדי, כיום מנכ"ל דלק-פי גלילות, שכר את שירותיו של זהר בפני ועדת זיילר לבדיקת התנהלות המשטרה והפרקליטות בפרשת פריניאן. בחירתו של קראדי בזהר מסבירה מדוע בחר אולמרט בזהר "לקחת פיקוד" על ענייניו, ולמה בוחרים בו מוזהרי הוועדות פעם אחר פעם. "חזק ככל שתהיה, ועדה היא לא עסק נעים, ואלי השרה ביטחון והכניס אותי לפרופורציות כשאמר שמי שמקבל אלף החלטות ביום טועה לפעמים, וזה בסדר", מספר קראדי. "לא עלה על דעתי לבחור בעורך דין עם אוריינטציה פלילית מובהקת, רציתי מישהו עם מעמד ועם יכולת להתמודד מול טענות ברמה הניהולית, והוא בדיוק התאים".
* באיזה אופן?
"אלי ניתח נכון את המצב, ידע לאן זה יגיע, וגם צדק. הוא אמר שוועדת חקירה צריכה להצדיק את קיומה ואי-אפשר לצפות ממנה לסיים דו"ח בלי הערה כזאת או אחרת, ולא צריך להתרגש. הוא נעים, רגוע, לא מתנשא, ולא נותן לך להרגיש שהוא עורך הדין הגדול שיודע הכל. להפך, הוא משתף אותך ושואל כשהוא לא יודע. היה צוות מצוין שעבד איתו, אבל הוא תמיד פיקח והיה מעורב. נאומי הפתיחה והסיום הם שלו. רואים את הסגנון גם בהופעות שלו בוועדה; אלי מכבד את ההרכב וההרכב מכבד אותו, וזה נותן לך הרגשה טובה. אם יצא לי משהו טוב מכל הסיפור הזה, הוא שהכרתי את אלי זהר".
"זהר לא הצליח לשבור את העד"
זהר נמנה עם עורכי הדין הג'נטלמנים "של פעם". הוא אולי לא ידען מופלג כמו דן אבי-יצחק, וגם לא חותר לשורה תחתונה כמו יעקב ויינרוט, אבל הוא מקושר מאוד, והתנהלותו המנומסת והייצוגית עושה את שלה. לקליינטים מהצווארון הלבן זה מתאים.
"לא הייתי בוחר בו לייצג אותי על התפרצות, כי יש אחרים שמכירים טוב ממנו את הקונצים של התובע המשטרתי", אומר פליליסט ותיק, "ואני מניח שהוא מכיר את ריח הקוקטיילים יותר טוב מאשר את ריח תאי המעצר; אבל כשמדובר בתיקים שדורשים הבנה של מערכות גדולות, משהו שבין הפלילי לאזרחי, אלי מתאים. הוא קר-רוח, יודע להבדיל בין עיקר לטפל, ויש בו שלווה ורוגע שלא מעוררים אנטגוניזם. וכבוד הוא גם כלי עבודה חשוב".
זהר מרצה על חקירות נגדיות בפני סטודנטים. "הסוד הוא הכנה טובה והרבה פסיכולוגיה", הוא אומר להם, "כי אני זה שאחראי על הרישום בתודעה. מה שחשוב זה היכולת לזהות מיד מי הבן אדם ואם מתאימה לו טקטיקה אגרסיבית או עדינה. העיקר לא להשפיל אותו, כי אז הוא יקבל את הסימפטיה של בית המשפט; ולא חשוב מה אוציא ממנו, יזכרו אותו תמיד כקורבן שנדרס על-ידי עורך הדין האלים".
התזה הזו עמדה בבסיס החקירה הנגדית של טלנסקי שנעשתה על-ידי זהר ותל-צור. ההגנה רצתה להפוך את טלנסקי מסבא חביב למאכער, מבלי לעורר אנטגוניזם. אמנם זהר הוא זה שהגה את הרעיון להקרין בבית המשפט קטעי וידיאו מחקירתו של טלנסקי ביחידה הארצית לחקירות הונאה, כדי להדגיש את הסתירות בעדותו, ואף הציע ללוות את הסרטונים בכתוביות, כדי שהמבטא הברוקליני הכבד של טלנסקי לא יפריע לאיש להבין כי יש הבדלים בגירסאות, אבל את החקירה עצמה הוא ניהל עם הרבה כבוד לעד. דרכו השקטה של זהר היתה אמורה להוציא מטלנסקי יותר. עד כמה זה הצליח? תלוי את מי שואלים.
"היתה מחלוקת כמעט על כל מילה של טלנסקי, ואלי הצליח להתמודד עם יהודי מבוגר בלי להיות פוגעני", אומר עו"ד מיכה פטמן, פרקליטה של שולה זקן. "הוא לא ויתר על גרם של מקצוענות, אף שזה לא נעים להגיד ליהודי מבוגר שאינו דובר אמת. הטכניקה היתה של חקירה שיטתית ויסודית שנעשית בסבר פנים יפות ובכבוד לאדם, והיא מאפיינת אותו תמיד. נכון שלא היתה פואנטה גדולה, אבל לא תמיד צריכה להיות".
פליליסט אחר, שעוקב אחרי הפרשה, התרשם פחות: "לא יצאתי מגדרי מהחקירה הנגדית. המדינה תמיד ידעה שלטלנסקי יש בעיית אמינות; כל מה שהיה חשוב לה זה הסיפור על המעטפות, השאר ממילא לא היה חשוב - וכאן זהר לא הצליח לשבור את העד".
לכתבי המשפט שעצרו אותו במסדרון בהפסקות בין הדיונים, כדי לקבל הבהרות, השיב זהר נקודתית, ולא פעם התחמק באלגנטיות. נדמה היה שלא קל לו עם זה, אבל הוא מבין שהיום, כשהמשפט מתנהל במקביל גם על דעת הקהל, אין לו ברירה אלא לשתף פעולה. הוא חשב שהתקשורת היתה צריכה למחות על פתיחת המשפט בחקירתו המוקדמת של טלנסקי, במקום לקבל אותה בהתלהבות, ולא הבין מדוע לא התקוממה יותר כשהבינה שההר ששמו טלנסקי הוליד עכבר. מבחינתו, העד התפרק על הדוכן, אבל האנטגוניזם כלפי אולמרט מנע מהעיתונות להציג את הדברים נכון.
"אולי צריך יועץ מזימבבווה"
כמו עו"ד רם כספי, גם זהר מחובר לאנשי עסקים, לשופטים ולפוליטיקאים שמוזמנים לביתו בסביון. אלא שבניגוד לכספי, זהר ישמור את דעותיו בסוגיית הון-שלטון לעצמו. "בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי מעניינים את הציבור יותר מאשר הולילנד ובריכות המלח", אמר לאחרונה זהר בפורום סגור. "הציבור לא מתעניין בזה באמת. מי יוצא היום לרחוב על דברים כאלה? אני השכלתי לאורך השנים לא לעשות שום דבר עסקי בעניינים שאולמרט קשור אליהם, ואני מקפיד על זה אפילו שכל עניין ניגוד העניינים הפך לבדיחה".