בית המשפט המחוזי בירושלים גזר הבוקר (ד') שנתיים מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 25 אלף שקל על עו"ד גד פרנקל, שהורשע על-פי הודאתו ב-4 עבירות של גניבת כספים בתיקים בהם מונה לכונס נכסים.
לפי כתב האישום, בו הודה פרנקל במסגרת עסקת טיעון, בתקופת היותו עורך דין נרקמו יחסי חברות קרובים בינו לבין השופטת דליה מארק-הורנצ'יק, שכיהנה כשופטת בית משפט השלום בתל-אביב.
בין 2003-2005 כיהנה מארק-הורנצ'יק כשופטת מוקד, ומכוח תפקידה זה מינתה את הנאשם ככונס נכסים בתיקים שונים, ובכללם 4 תיקים שבהם מעל בכספי הכינוס.
כך, למשל, באחד האישומים נטען כי בהיותו מורשה לפעול בחשבון, גנב פרנקל לצרכיו האישיים מכספי הכינוס סכום של כ-1.5 מיליון שקל, בהעברות בנקאיות ובהפקדת שיקים בנקאיים לחשבונותיו הפרטיים ולחשבונות אחרים, ובאמצעות משיכת מזומנים.
השופטת נאוה בן-אור ציינה בגזר הדין כי "מעשיו של הנאשם יש בהם פגיעה משמעותית וקשה במספר היבטים. בראש ובראשונה פגע הנאשם פגיעה כלכלית של ממש בחברות וביחידים. מדובר באנשים שהוציאו מכיסם סכומי כסף לא מבוטלים למטרת רכישת נכסי נדל"ן, או שהיו זכאים לתמורה עבור מכירת נכס נדל"ן, והכסף נעלם ואיננו. אין צריך להרחיב את הדיבור על עוגמת-הנפש הכרוכה בכך, ועל הסבל הכרוך בהשבת הגזילה".
"ההיבט השני של הפגיעה", לדברי השופטת, "מתבטא בפגיעה בדימוי המקצועי של כלל עורכי הדין. הנה בא אחד מתוכם, גוזל כספי לקוחות ומלמד את הציבור כי החינוך המשפטי וכללי האתיקה המלווים את עבודתם של עורכי הדין, אין די בהם כדי להבטיח שניתן יהיה לתת אמון באדם, שכל הווייתו המקצועית מחייבת נאמנות מלאה לענייניו של הלקוח".
"ההיבט השלישי החמור", הוסיפה בן-אור, "הוא הפגיעה במערכת המשפט. מעשי הגניבה שביצע הנאשם נעשו אגב מינויו ככונס נכסים. בתפקיד זה משמש עורך הדין כידו הארוכה של בית המשפט. הצדדים להליכי הכינוס חייבים להיזקק לו, ואין בידם חופש הבחירה להימנע מכך".
עוד צויין בגזר הדין כי אין זו הסתבכותו היחידה של הנאשם. בפני בית המשפט העליון תלוי ועומד ערעורו על הרשעה ועל עונש השעיה בן 7 שנים, בגין 6 תיקים הכוללים משיכת שיקים ללא כיסוי עבור דמי שכירות של משרדו; אי-כיבוד פסק דין; אי-העברת פיקדונות ככונס נכסים; אי-דיווח על פיקדונות למרות הוראות של ראש ההוצאה לפועל; עיכוב כספי פיקדון והתרשלות בטיפול; הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח; עיכוב כספי פיקדונות של עורכת דין שעבדה במשרדו, ועוד.
הגם שאין מדובר בהסתבכויות פליליות, "יש בהן כדי ללמד כי שליחת יד בכספי לקוחות ומעילה באמונם בדרכים אחרות אינה זרה לו", ציינה השופטת.
עוד נקבע כי למרות שבית המשפט התרשם כי הסתבכויותיו של הנאשם - להבדיל ממקרים אחרים - לא נבעו מתאוות-בצע כשלעצמה, אלא כתולדה של צבירת חובות ורצונו לשמור על רמת חייה של משפחתו על אף שנפח הפעילות של המשרד לא איפשר זאת - דבר זה ודאי אינו יכול לעמוד לזכותו.
כן הוסיפה השופטת כי "מדובר באדם מן היישוב המשתייך למערכת אכיפת החוק במובנה הרחב, ומשמעותם של מעשיו היתה נהירה לו, על כן, באופן מיוחד". (ת"פ 3152-07).