פסק דין שניתן היום (ד') בבית המשפט העליון מכשיר הפקעת קרקעות של 205 תושבים שבוצעה על-ידי משרד הביטחון ללא תשלום פיצויים.
הרכב של 3 שופטים דחה היום בבית המשפט העליון את ערעורם של 205 בעלי זכויות במערב ראשון-לציון על פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שבמסגרתו נדחתה תביעתם של המערערים לפיצוי בגין הפקעה במקרקעין.
סמוך לחלקותיהם של 205 בעלי הזכויות מצוי מתקן צבאי שמשמש כמטווח ניסויים וירי, שהיקפו גדול והוא משתרע לאורך חוף הים, מראשון-לציון דרומה ועד פלמחים. המתקן מצוי בשימוש זה מאז תקופת המנדט הבריטי ועבר לרשויות צה"ל עם הקמת המדינה, ומאז הוא משמש את צה"ל.
בשנת 1973 חתם הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף דוד אלעזר, על צו סגירת שטחי אימונים מכוח תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), ובעקבות זאת גודר שטח של מאות דונמים, ועל יתר השטח הוטלו מגבלות בנייה שונות.
בשנת 1978 הוציא מנהל מחוז המרכז במשרד הפנים צו תפיסת מקרקעין בהתאם לחוק להסדר תפיסת מקרקעין בשעת חירום. תוקף צו זה היה ל-3 שנים בלבד, אבל המדינה המשיכה להחזיק ברצועות הדרך גם לאחר שפג תוקפו.
במסגרת עתירה שהגישו חלק מבעלי הקרקע הורה בית המשפט למדינה לפנות את רצועות הדרך כל עוד לא יוצא צו חדש. בעקבות זאת פרסמה המדינה הודעה על רכישת זכות חזקה ושימוש במרבית השטח של רצועות הדרך, בהיקף של 5,720 מ"ר לתקופה של 15 שנה, בהתאם לפקודת הקרקעות 1943.
לקראת סיום תקופה זו, בשנת 1998, פרסמה המדינה הודעה נוספת על רכישת זכות חזקה ושימוש באחת מרצועות הדרך בשטח 2,190 מ"ר, וזאת לתקופה של 20 שנה בהתאם לפקודת הקרקעות.
בעלי הקרקעות הגישו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה לתשלום פיצויים בגין הפגיעה שנגרמה להם כתוצאה מפרסום צו הסגירה וכתוצאה מרכישת החזקה והשימוש ברצועות הדרך. לטענתם, מכוח חקיקתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הם זכאים לפיצוי הולם, שיקהה את הפגיעה שנגרמה להם כתוצאה מצו הסגירה.
לטענת בעלי הקרקעות, גם הפגיעה בחופש התנועה שלהם, בכך שאינם יכולים להיכנס באופן חופשי לחלקתם - יש בה כדי להקנות להם זכות לפיצוי.
השופטים, כאמור, דחו את הערעור בטענה כי יש להשאיר את הסוגיה למחוקק, מאחר שלא ניתן לדלות מההסדר החקיקתי הקיים בתקנות הכרה עקרונית בזכות הפרט לפיצוי עקב הגבלות שנובעות מצו סגירת שטח.
את בעלי הקרקע ייצגו בהליכים עוה"ד שמואל שוב והילה לביא ממשרד משה שוב ושות', ואילו המדינה יוצגה בידי עו"ד משה גולן.