שיעור הגירושים בקרב האוכלוסייה הולך וגדל, והסטטיסטיקה מאיימת כי לכשליש מהנישאים סיכוי סביר להגיע לכניסה השנייה של משרדי הרבנות. אופוריית החתונה מתחלפת מהר מאד באפרוריות החיים, וגירושים נהפכו לאלטרנטיבה לגיטימית ולעיתים אף המועדפת להתמודדות עם משברי זוגיות.
מרבית הנישאים התגוררו יחד לפני שהתחתנו, ומאמינים כי המגורים המשותפים הם סגולה לבחירה הנכונה והכנה לחיי נישואים. אלא שהמציאות טופחת על הפנים: מצמד שותפים החולקים דירה, הופכים בני-הזוג לבעלי חוב משכנתא מעיק, הורים לילדים שמיהרו לצאת לאוויר העולם, בלחץ תקתוקו של השעון הביולוגי ומשק-בית שהכנסותיו לא תמיד מדביקות את הוצאותיו.
כך מוצא את עצמו אותו זוג, זמן לא רב לאחר שהפיק חתונה לתפארת (בדרך-כלל על חשבון הוריו), כורע תחת עול גידול משפחה, חובות כספיים ולחצים כלכליים אחרים, שמובילים בסופו של יום וחשבון לגירושים.
הרומנטיקה מקהה את ריח הסכנה. בדיוק כפי שלא הייתם חותמים על משכנתא בלי לדקדק בקריאת החוזה, תנאי ההחזר, הקנסות ושאר ירקות, אל תעזו להיכנס בברית הנישואים - שהיא העסקה הכלכלית המהותית ביותר שתעשו בחייכם - בלי להגן עליכם.
התעלמו מהדחייה הטבעית המתעוררת מהמלצה "להכין תשתית כלכלית" לנישואים, והרהרו בעצות הבאות:
הסכם ממון לעניים
עריכת הסכמי ממון נפוצה כיום בשני מגזרים: בני-זוג אשר קיים ביניהם פער כלכלי משמעותי, ואחד מהם מבקש להגן על רכושו; ובני-זוג שלשניהם או לאחד מהם אלה הם נישואים שניים, שלימדו אותם לקח.
גם לבני-זוג שאינם משתייכים לאחת מקבוצות אלה מומלץ לערוך הסכם ממון: לנצל את אווירת ההידברות החיובית שקיימת בין בני-הזוג ערב נישואיהם, על מנת להסדיר מראש את הפיתרון למחלוקות העלולות להתעורר בעתיד, כתוצאה ממשבר כלכלי חמור, קריסת עסק משפחתי או פיטורים של אחד מבני-הזוג. בהסכם יש להגדיר מיהו בעל הזכויות בממון, וגם מי מבני-הזוג יהיה אחראי ובאיזה אופן על הסתבכויות כלכליות, אם יגיעו.
לפני החתונה יש לעבור יחד על מערך הזכויות והנכסים של כל אחד מבני-הזוג, לרבות נכסי נדל"ן חסכונות, קופות גמל, קרנות השתלמות, זכיות פנסיוניות וכיוצ"ב. מנגד יש להעריך את ההתחייבויות של כל אחד מבני-הזוג ותוכניות סילוקן, וזאת כדי להסדיר ככל שניתן את החובות, שעם החתונה מחייבים גם את הצד השני.
כתובה מסוכנת
אחרי הסכם ממון, הנחתם לפני החופה, יש עוד משוכה שצריך לדלג מעליה - הכתובה. הכתובה והסכום הנקוב בה נחשבים לאחד מביטויי האהבה שרוחש גבר לזוגתו העתידית, לכן נוהגים חתנים צעירים למלא את סכום הכתובה ברוח כל המוסיף הרי זה משובח. הם נוקבים במיליוני שקלים או דולרים, כהוכחה לאהבתם ומתוך מחשבה שהסכום אינו מחייב.
אז זהו - שלא. לפי חוק מדינת ישראל סכום הכתובה מחייב, כי תוקף הכתובה הוא כתוקף כל חוזה אחר. בעל עלול למצוא את עצמו מחוייב לשלם את מה שהצהיר.
תחנונים בעניין זה לא יועילו - הן בתי המשפט למשפחה והן בתי הדין הרבניים פוסקים סכומים ואף מהוונים אותם לערכים ריאליים, אם התקיימו התנאים הנדרשים לכך על-פי ההלכה.
מעקב יומיומי
אם אחד מבני-הזוג מנהל את משק-הבית והשני פעיל בעסק משפחתי, חשוב לעקוב באופן שוטף אחרי מה שקורה בעסק: הכנסותיו השוטפות, תחזית ההכנסות, מצב ההתחייבויות.
נכון, רובנו לא רואי חשבון, אבל מדובר בבדיקה שיכולה לבחון הוצאות ואפילו למנוע הוצאות גדולות.
עזרה מההורים
כמעט כל זוג נשוי נעזר בהורים לשם רכישת הדירה. אם רק הוריו של אחד מבני-הזוג מסייעים לזוג - כדאי שייערך הסכם בכתב שיגדיר את העזרה כהלוואה ויכלול התחייבות להחזרת הכספים ואת אופן החזרתם.
יש לעשות זאת כדי למנוע מחלוקות לגבי אופן חלוקת הרכוש, בבוא יום הגירושים. הסכם כזה גם מגן מפני רשויות המס, שעלולות לראות בכספי תמורת הדירה כמתנה ולחייב את בני-הזוג במס שבח כשיימכרו את הדירה.
עו"ד רונן דליהו, בעל משרד העוסק בדיני משפחה, משמש כיו"ר ועדת משפחה בוועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין.