בעיות של זליגת מידע ועובדים ממורמרים שמדליפים חומרים סודיים תמיד היו קיימות בארגונים. אולם לאחרונה, בעקבות פרשת ענת קם, נראה כי הנושא חזר לתודעה של חברות ההיי-טק. "פרשת קם משמשת במידה רבה מאוד שירות יקיצה לחברות היי-טק שונות במשק, המחזיקות במידע רגיש שזליגתו עלולה לפגוע בהן", אומר שלמה ברוק, יו"ר איגוד בודקי הפוליגרף בישראל.
לדבריו, בימים האחרונים מעידים בעלי חברות פוליגרף על עלייה בפניות מצד מנהלי אבטחת מידע בחברות היי-טק, המבקשים להגביר את תדירות בדיקות הפוליגרף השגרתיות הנערכות לעובדים. מדובר בעיקר בבדיקות לעובדים שמאיישים משרות במסגרתן הם חשופים למידע רגיש, שיציאתו מגבולות הארגון יכולה לגרום לנזק חמור.
לדברי מנכ"ל קבוצת מוקד חקירות, רונן גורדון, מנהלי האבטחה מודעים לעובדה שלכל מערך אבטחה יש פרצות שהעובד יכול לנצל. בדיקת הפוליגרף מהווה אמצעי נוסף ויעיל בעל תכלית כפולה: האחת היא להרתיע את העובדים מביצוע מעילות, והשנייה היא לוודא כי המידע נשאר במסגרת הארגון ולא מגיע למתחרים. עם זאת, מאז המשבר הכלכלי, מתרבים המקרים בהם מעסיקים שרצו לחסוך עלויות וקיצרו את תהליך המיון, נאלצו להתמודד בסופו של יום עם דליפה של מידע רגיש מחוץ לגבולות הארגון או מעילות, והכרח לבצע חקירות מקיפות.
גורדון אומר כי ניתן למצוא חברות המסתפקות בבדיקה שטחית ביותר של אמיתות קורות החיים ובהצגת תעודת יושר על-ידי העובד. "מעבר לעובדה כי לפי החוק המעסיק אינו רשאי לבקש תעודת יושר, הרי שגם אם התעודה הוצגה בפניו, אין הדבר מעיד בהכרח על עברו הפלילי של המועמד. מועסקים רבים מציגים רק את העמוד הראשון של התעודה, ממנו ממילא לא ניתן ללמוד כלום.
"תעודת היושר כפי שהיא נראית כיום אינה מאפשרת לדעת באמת אם יש או אין למועמד עבר פלילי", אומר גורדון. "אין מקום לשאננות כשמדובר בתפקידים בעלי רגישות גבוהה, ולאמון העיוור שניתן יש מחיר, שכלל לא בטוח כי הארגון רוצה ויכול לשלם".
לדבריו, מבחני היושר שמתבקשים מועמדים לעבור, שהפכו לכלי נפוץ, אינם מספיקים כשלעצמם, קל וחומר כשמדובר בתפקידים רגישים. אלה מהווים רק חלק ממבדק שלם ואפקטיבי, אותו יש לבצע באמצעות ראיון אישי, מבחן, בדיקת מקומות עבודה קודמים (עבר תעסוקתי) ופוליגרף.
פוליגרף חייב בהסכמה
עו"ד עינת כרמי-ברק, ראש תחום דיני עבודה במשרד עורכי הדין שנהב, קונפורטי, שביט ושות', אומרת כי החוק הישראלי מתייחס בחשדנות וספקנות לבדיקת הפוליגרף. "לפיכך, נכון יעשה המעסיק המעוניין לבדוק את עובדו בבדיקת פוליגרף, אם קודם לכן יקבל את הסכמת העובד לבדיקה, וזאת ללא כל לחץ או איום בסנקציות".
לדבריה, "קיימים מעסיקים שכבר בהסכם העבודה מחתימים את עובדיהם על הסכמה לבדיקה ועל כך שתוצאותיה יהוו ראייה בבית משפט. שתי הסכמות אלה של העובד הינן התנאים ההכרחיים לכך כי תוצאות בדיקת הפוליגרף יהוו ראייה קבילה בבית המשפט".
לדבריה, "אם קיים ועד עובדים או הסכם קיבוצי במקום העבודה, יש לשתף אותו בהחלטה. כמו כן, יש להבהיר לעובד מראש מה המשקל שיינתן לתוצאות הבדיקה לעניין יחסי העבודה. מעבר לכך, יש להגביל פרסום התוצאות למטרות החקירה בלבד". עוד אומרת כרמי-ברק כי "הסכמה לבדיקה שניתנה בלא שהתקיימו תנאים אלה אינה תקפה, וממצאי הבדיקה לא יוכלו לשמש נגד אותו עובד. עובד שסירב לבדיקת פוליגרף, אין סירוב זה כשלעצמו יכול לשמש כעילה לפיטורין".
