אירועי השבוע האחרון בכלכלה הגלובלית, ובעיקר במדינות אירופה, החזירו את מי שחשב עד לאחרונה שהמשבר הפיננסי הגדול מאחורינו, אל המציאות. וזו נראית בימים האחרונים עגומה במיוחד, אחרי העליות החדות מהן נהנינו ב-13 החודשים האחרונים.
הקלישאה הידועה אומרת שבמקום שבו ישנו משבר, קיימת גם ההזדמנות, ומדינות ה-PIIGS (פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד) ללא ספק מצויות כעת במשבר לא פשוט. אבל האם הן מגלמות גם הזדמנות?
"השאלה הזו היא בהחלט במקום", אומר אייל קליין, אסטרטג ראשי לשווקים בינ"ל בבית ההשקעות IBI. התשובה לכך, הוא גורס, צפויה להתבהר הערב (יום א'), כשבכפוף להתפתחויות במהלך היום, ניתן יהיה להעריך איך יגיבו השווקים מחר בבוקר.
"הקבינט של יוון מתכנס היום כדי לאשר את הקיצוצים בתקציב ובצהריים שר האוצר היווני ייפגש עם כל שרי האוצר של מדינות האירו כדי להציג את התוכנית. בהמשך יתקיים דיון וגם הצבעה לאישור תוכנית הסיוע ליוון ביחד עם קרן המטבע", הוא מסביר.
"אנחנו כמובן לא יודעים מה תהיה התוצאה של האירועים היום", ממשיך קליין. "כרגע נראה שהתוכנית גדולה ממה שדובר בהתחלה ותהיה בסדר גודל של 100-120 מיליארד אירו. במקביל, יוון אמורה להביא שורה של רפורמות, קיצוצים והעלאות מיסים על הרפורמות שכבר בוצעו. סביר להניח, שהקבינט ביוון יאשר את התוכנית, ושכך יעשו גם שרי האוצר האירופיים, ותוכנית הסיוע תצא לפועל".
האג"ח הקצרות יותר מסוכנות מהארוכות
ההשלכה של האירועים הללו על המשקיעים בשווקים הפיננסים נוגעת בראש ובראשונה בעקום התשואות של האג"ח הממשלתיות ביוון, שכיום הוא שטוח ואף הפוך בחלקו הקצר. "האג"ח הקצרות של יוון נסחרות בתשואות של כ-20% והאג"ח הארוכות יותר בקרוב ל-10%", מסביר קליין. "הסיכון הגבוה במיוחד הוא בחוב הקצר, והתשואות מבטאות את החשש שיוון לא תוכל לשלם את החוב שלה בשנתיים הקרובות".
במקרה שתוכנית הסיוע תאושר היא אמורה לאפשר ליוון לפרוע את ההתחייבויות שלה. "אם זה יקרה, סביר שנראה ירידת תשואה ורווח של המשקיעים, אבל המבחן הגדול יהיה בקרב הציבור היווני. אם המהומות יתגברו אנחנו עלולים לראות התפטרות של הממשלה ושמיטת חובות", הוא אומר.
אם אכן תאושר התוכנית, הרי שהשקעה באג"ח של ממשלת יוון מהווה הזדמנות. "זו הזדמנות שהחלה ביום חמישי וצפויה להימשך", אומר יניב חברון, מנהל מחלקת המחקר של אקסלנס נשואה. "התשואות הנוכחיות הן לא התשואות שבהן ממשלת יוון תצטרך לגייס בעתיד".
לפיכך, חברון מעריך שהתשואות על האג"ח היווניות יירדו ויאפשרו למשקיעים בהן להרוויח, אך בדומה לקליין גם הוא מציין כי עתיד השוק תלוי בתוכנית הסיוע. "אם התוכנית תהיה ברורה והמשקיעים יחליטו שהתנאים בה ניתנים להשגה, אני מעריך שנראה את התשואות יורדות ואפילו חזק", הוא אומר.
קליין מצידו מזכיר כי ההשקעה הזו מלווה בסיכון גבוה במיוחד ועל כן מתאימה רק למשקיעים אוהבי סיכון. "זו לא השקעה באג"ח אלא אופציה לגבי יכולת ההתאוששות של יוון", הוא מציין.
ספרד ואיטליה לא מומלצות
ומה באשר ליתר מדינות ה-PIIGS? חברון מעריך שההזדמנות במדינות כמו ספרד ואיטליה אינה גדולה ועל כן הן אינן מומלצות להשקעה. "אם תסתכל על מה שעשו סוחרים ביום חמישי, האסטרטגיה הייתה לונג על אג"ח של יוון ושורט על אג"ח של איטליה. ההיגיון הוא שבאג"ח של יוון, אם הכל יסתדר, יהיה רווח מירידת התשואות ובאיטליה ההפסד הפוטנציאלי אינו גדול", הוא מסביר. "אם המצב יתפתח לכיוון השלילי, באיטליה הרווח יהיה גדול וביוון הדאונסייד לא גדול ביחס למצב הקיים".
חברון מצדו מזהיר את משקיעי המניות באירופה גם ממניות הבנקים ביבשת. "המערכת הבנקאית באירופה נמצאת במעגל הפגיעה הראשון מהתפתחות של המשבר הזה", הוא אומר.
למשקיעים שמעוניינים להיחשף להשקעה מעט יותר סולידית בין המדינות הללו - אם כי כמובן שעדיין מדובר ברמת סיכון גבוהה - קליין מציע לפנות לשוק האג"ח של פורטוגל, שמציע ריביות של 4.5% לטווח של חמש שנים. "על ספרד ואיטליה לא כדאי ללכת", הוא מצטרף לדעתו של חברון, "אין לציבור מה לחפש בהן, פוטנציאל הרווח שם לא גבוה במיוחד, אבל הסיכון גדול". התשואות שמניבות האג"ח של המדינות הללו ראו טבלה) לא מצדיקות את הסיכון שהן יתדרדרו.
"ומי שרוצה תחליף מחוץ לאירופה, ובסיכון נמוך יותר, יכול ללכת לאג"ח של ממשלת ברזיל, למשל", אומר קליין. "התשואה לפדיון שם לעוד חמש שנים עומדת על 9.5% בריאל ברזילאי". וכמובן, הוא מזכיר, על המשקיעים בכל איגרות החוב הללו, לא לשכוח לקחת בחשבון גם את הסיכון המטבעי.