בית הדין הארצי לעבודה קבע היום (א') כי טייסי אל-על לא יוכלו להתפצל מנציגות העובדים הכללית של אל-על, המיוצגת על-ידי ההסתדרות הכללית, ולהצטרף להסתדרות העובדים הלאומית - זאת מכיוון שהפיצול יפגע בכוח המיקוח של עובדי אל-על וביציבות יחסי העבודה בחברה.
ההסתדרות הלאומית טענה בעתירה שהגישה בשם טייסי אל-על כי מאפייניו הייחודיים של מגזר טייסי אל-על מצדיק להכיר בו כיחידת מיקוח נפרדת. לטענתה, הייחודיות של הטייסים מוצאת את ביטוייה בהכשרה המקצועית, הרישוי, ההדרכה, האחריות, הדרג הניהולי, השכר ותנאי העבודה של הטייסים.
ההסתדרות הלאומית טענה עוד כי היא ארגון העובדים היציג של טייסי אל-על, לאחר ש-514 מתוך 518 טייסי החברה הצטרפו לשורותיה.
ההסתדרות הכללית, מנגד, התנגדה להכרה בטייסי אל-על כיחידת מיקוח נפרדת. לטענתה, שינוי יחידת המיקוח כמבוקש מהווה התערבות בתוכנו של הסכם קיבוצי. עוד הוסיפה כי הטייסים לא טענו כי הם יוצגו באופן לא הולם על-ידי ההסתדרות הכללית.
מכל מקום, לטענת ההסתדרות הכללית, לטייסים אין אינטרס מיוחד מובדל מיתר המגזרים בחברה המצדיק הכרה בהם כיחידת מיקוח נפרדת.
ההסתדרות הכללית יצאה חוצץ נגד הקמת תאגיד אצ"א וטענה כי קיומו מהווה פגיעה והפרה של ההסכמים הקיבוציים בכל הנוגע לקיומה של יחידת מיקוח אחת לעובדי אל-על. לטענתה, מדובר בחברת "ייצוג עובדים" הנוגדת את חברותם של הטייסים בהסתדרות ופועלת בשיטות פסולות ובלתי לגיטימיות של יחסי עבודה בכפייה.
ארגון הטייסים תמך בעמדת הטייסים, ואילו חברת אל-על תמכה בעמדת נציגות העובדים וההסתדרות הכללית.
בפסק הדין כתב אב בית הדין, השופט סטיב אדלר, כי קביעת יחידת המיקוח במקרה זה תשליך באופן ישיר על הענקת היציגות לאחד משני ארגוני העובדים המעורבים בהליך זה.
"בחברת אל-על מועסקים כיום קרוב ל-6,000 עובדים באוויר ובקרקע, מתוכם 529 טייסים", ציין אדלר. "ככל שייקבע כי כלל עובדי אל-על מהווים יחידת מיקוח אחת - הרי שארגון העובדים היציג של עובדי החברה יהא ההסתדרות הכללית, המייצגת כיום את המספר הגדול ביותר של עובדי חברת אל-על ויותר משליש מהם. אולם, ככל שתתקבל עתירתה של ההסתדרות הלאומית, ומגזר הטייסים יוכר כיחידת מיקוח נפרדת - אזי ההסתדרות הלאומית תהא ארגון העובדים היציג של הטייסים, וההסתדרות הכללית תהא ארגון העובדים היציג של יתר עובדי החברה. במצב דברים זה תידרש החברה לניהול יחסי עבודה קיבוציים עם שני ארגוני עובדים יציגים".
בית הדין הבהיר כי העובדה שמגזר הטייסים "נהנה" מעצמאות בניהול משאים-ומתנים עם החברה בענייניהם של הטייסים - אין די בה כדי לקבוע כי הטייסים מהווים יחידת מיקוח נפרדת.
לדברי השופט, "מטיעוני הצדדים למדנו כי לכלל הצדדים הנוגעים בדבר היה נהיר במשך השנים כי האוטונומיה שניתנה לטייסים לנהל את ענייניהם (כמו גם למגזרי עבודה אחרים בחברה) מהווה חלק ממנגנון פעולתה של נציגות העובדים וניתנה במסגרתה. ואכן, נציגי הטייסים היו מאז שנת 1982 חלק מנציגות העובדים המשותפת ופעלו באמצעותה כאורגנים של ההסתדרות. גם מעורבותו של איגוד הטייסים במשאים-ומתנים הנוגעים לטייסי אל-על אינה מצביעה על קיומה של יחידת מיקוח נפרדת למגזר הטייסים. ההסתדרות העניקה לאיגוד הטייסים מעמד כשל איגוד מקצועי, והוא היה מעורב מתוקף כך במשאים-ומתנים בענייניהם של הטיייסים. מעורבותו של האיגוד נעשתה 'תחת חסותה' של ההסתדרות, והוא היה כפוף למרותה. ואכן, ההסתדרות ונציגות העובדים חתמו על כל הסכם קיבוצי של האיגוד עם החברה".
בית הדין קבע כי לעובדי חברת אל-על יש אינטרס קהילתי משותף, בעוד אשר על רקע מכלול יחסי העבודה בחברה, וקיומו של הסכם קיבוצי משותף לכלל עובדי החברה, לא עלה בידי הטייסים להצביע על "אינטרס מיוחד" המצדיק הכרה בהם כיחידת מיקוח נפרדת.
לדברי אדלר, הטייסים מהווים נדבך חשוב ומרכזי בכל חברת תעופה, והם נושאים על כתפיהם אחריות כבדה לשלומם של מאות נוסעים בכל טיסה. אולם, "מיוחדותם" של הטייסים אינה מובדלת או חריגה מזו של יתר מגזרי העבודה בחברת אל-על. מגזר הקרקע, האחראי על כשירותם של כלי הטייס, נושא אף הוא באחריות כבדה לשלומם של מאות נוסעים.