גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מגמת הסלקטיביות מתחזקת - רק עשירית מהקואוצ'רים ישרדו"

התחום הפרוץ וריבוי השרלטנים עמדו בבסיס החלטת ד"ר אנתוני גראנט להקים באוניברסיטת סידני תוכנית לימודים ראשונה מסוגה לתואר שני מחקרי בקואוצ'ינג ■ 20 אוניברסיטאות ברחבי העולם כבר הצטרפו

אחד המקצועות הפרוצים ביותר בישראל הוא אימון, קואוצ'ינג. חסמי הכניסה לאנשים שרוצים להפוך למאמנים עסקיים או אישיים מותנים בעיקר בעומק הכיס, ודומה שכל אדם עם יכולות ורבליות המאפשרות לו לדבר בשפה רוחנית-ניו-אייג'ית עם אי-אלו קווים בודהיסטיים, מכנה עצמו קואוצ'ר, מדפיס לעצמו כרטיס ביקור ויוצא לפעול בשטח. אם הוא לוקח את הנושא קצת יותר ברצינות, הוא גם יטרח להשתתף בסדנאות, בהשתלמויות ובהכשרות שצצות כפטריות אחר הגשם, ויכריז על עצמו כ"מאמן-על". גם אחרי שההייפ סביב באזז ה"אימון" שכך קמעה, השרלטנות חוגגת. מה הפלא אם כן, שהתגובה השכיחה ביותר בחלק ניכר בציבור, ובמיוחד בקרב אנשים בעלי חשיבה ביקורתית, למושג "קואוצ'ינג" הוא שאט נפש?

אבל לא כך הם פני הדברים בשאר רחבי הגלובוס. באירופה, באוסטרליה ובארה"ב - בשונה ממה שקורה בארץ - החלו לצוץ בשנים האחרונות תוכניות לימוד אקדמיות עם מחקרים שבודקים מה בדיוק עובד בקואוצ'ינג, איזו מתודולוגיית עבודה עובדת טוב יותר, אילו רכיבים בתהליך מוכיחים את עצמם, האם קיימים הבדלים בין-תרבותיים בתהליכי אימון ועוד ועוד.

חלוץ הפעילות הזו הוא ד"ר אנתוני גראנט, ראש ה-Coaching Psychology Unit באוניברסיטת סידני. גראנט, היום בן 56, התחיל ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטה בגיל 39 (לפני כן הוא היה נגר), וכבר בשנת 2003 הוא הקים את היחידה שלו, כתוכנית לימודים לתואר שני.

יישום פסיכולוגיה חיובית

"מחקרים אקדמיים מבוססים", מסביר ד"ר גרנאט, "הם אלה שמבחינים בין משהו בדוק שעובד לבין טרנד חולף, ממש כפי שתרופה חדשה הופכת למוכרת וללגיטימית רק לאחר שנחקרה ונבדקה באופן מבוקר. הרעיון למסד פרופסיה זו דרך האקדמיה נולדה אצלי, בין השאר, בגלל שמדובר בתחום פרוץ, בגלל ריבוי השרלטנים שהשתלט עליו, וגם מסוג של תסכול. תסכל אותי הקוריקולום של לימודי הפסיכולוגיה לתואר שני, שבעיקרו עוסק בפתולוגיות, בחולשות, בבאגים של בני האדם, בשעה שהמחקר המדעי בפסיכולוגיה כמעט לא מתמקד בבריאות נפשית או בנקודות החוזק של נפש האדם".

*זרם הפסיכולוגיה החיובית שנלמד היום במוסדות אקדמיים מתעסק דווקא בכל מה ש"נהדר" אצל האדם: באושר, בשמחה בהגשמה. למה צריך לימודי קואוצ'ינג בנוסף?

"במובן מסוים את צודקת. יש הרבה נקודות השקה בין פסיכולוגיה חיובית לבין קואוצ'ינג, אבל ההבדל המהותי הוא שהפסיכולוגיה החיובית עוסקת ב-Well being וחוקרת את נושא האושר של האדם ומה מקדם אותו. לימודי קואוצ'ינג, לעומת זאת, הם יותר אפליקטיביים, מעין יישום של הפסיכולוגיה החיובית, כששאלת החקר היא - איך אתה עוזר לאדם להשיג את המטרות שלו, וכתוצאה מכך להגדיל את האושר ואת הרווחה הנפשית שלו".

*מה לדעתך עתיד המקצוע?

"ראשית חשוב לחדד את הדברים. קואוצ'ינג אינו מקצוע, אלא תעשייה לא מבוקרת שהרשויות לפי שעה נמנעות מלהתערב בה. נכון להיום, כל אחד הוא קואוצ'ר. גם מוכר הקורנפלקס בפינה הופך להיות מאמן לקורנפלקס, וזוהי הפאזה הראשונה שבה ישראל נמצאת היום. במדינות המערב, באירופה ובאוסטרליה רוב הלקוחות הם עסקים, לא אנשים פרטיים, ושם כבר חלה התבגרות: הארגונים העסקיים הפכו מתוחכמים מאוד ובררנים מאוד. יש להם מתודולוגיה מדויקת מאוד מיהו מאמן איכותי וכיצד בוחרים אותו. הסלקטיביות שלהם הגיעה למצב כזה, שהם לא מוכנים לשכור מישהו שרק מכיר את השיטה, אלא מישהו שגם מכיר גם את התיאוריה שעומדת מאחוריה.

"מגמה זו רק הולכת ומתחזקת, וכתוצאה ממנה, להערכתי, רק עשירית מהמאמנים יישרדו ויתפרנסו מקואוצ'ינג. כאן בדיוק נכנסת האקדמיה. קואוצ'ינג הוא כלי חזק מאוד לחולל שינוי, אבל כדי לעמוד ברמה שהארגונים הבינלאומיים המודרניים דורשים היום, האוניברסיטאות חייבות להציע לימודים מתקדמים בקואוצ'ינג. כיום יש מעט מאוד אוניברסיטאות בעולם שהרימו את הכפפה (20 בלבד), כשאוניברסיטת סידני הייתה החלוצה. עם זאת, אין לי ספק שהמגמה הזו של קואוצ'ינג כתוכנית אקדמית רק תתפשט".

לא תרופת פלא

*כשמדברים עם אנשי שיווק או בכירים אחרים באקדמיה על קואוצ'ינג, הם מגלים כלפי התעשייה הזו סוג של חשדנות, סוג של סנוביזם, ומפנים לה כתף קרה.

"בצדק. החשדנות הזאת במקום. האוניברסיטאות עצמן מטפחות חשיבה ביקורתית. יחד-עם-זאת, הן גם טובות בלשמר את הסטטוס-קוו ונמנעות מלאמץ נישות חדשות. אבל אני משוכנע שהן ייפתחו לרעיון ככל שיופיעו יותר מחקרים אקדמיים על התחום, שיבדקו ויחקרו אותו ברזולוציה גבוהה. ככל שיופיעו יותר מחקרי 'נו בולשיט' אקדמיים, כך התחום ילך ויתפתח כמקצוע שנלמד באקדמיה".

*האם המחקרים שלך מצאו שקואוצ'ינג עלול להזיק או במקרה הטוב לא להיות אפקטיבי?

"בוודאי. קואוצ'ינג הוא לא תרופת פלא וישנם מצבים שבהם הוא לא אפקטיבי ואף מזיק. למשל, מחקר אחד שערכנו גילה כי כשהמתאמן נמצא בדיכאון והמאמן לוחץ עליו להשיג מטרות, זה יגביר עוד את הדיכאון של המטופל ויזיק לו. מקרים אחרים שבהם הקואוצ'ינג לא-אפקטיבי הוא באימון לבריאות, כשמאמן הולך ונותן, למשל, ייעוץ תזונתי ללא הכשרה מקצועית מסודרת בתזונה".

בימים אלה מסייע ד"ר גראנט ללשכת המאמנים בישראל (הגוף שאמון על אימון בארץ) להפוך את מקצוע הקואוצ'ינג לפרופסיה: ממקצוע שנסמך על ניסיון אישי למקצוע שמבוסס ידע ומחקר, בעל מתודות עבודה מובנות ושפה אחידה.

ד"ר אנתוני גראנט
תפקיד: פסיכולוג קליני, עומד בראש תוכנית הלימודים לתואר שני בפסיכולוגיית האימון של אוני' סידני
גיל: 56
מצב משפחתי: נשוי פלוס שניים
השכלה: דוקטורט בפסיכולוגיה מאוני' סידני
גופים להם מייעץ: צבא אוסטרליה ומוסדות פיננסיים באוסטרליה

עוד משהו: עד גיל 39, אז החל לימודיו בפסיכולוגיה, היה נגר; הגיע לארץ כאורח לשכת המאמנים בישראל, ואף הרצה באחרונה במרכז הבינתחומי

דבר האקדמיה: "אני צופה שקואוצ'ינג ייכנס למכללות, אבל לא לאוניברסיטאות"

פרופ' אבי קלוגר, מביה"ס למנע"ס באוני' העברית, חוקר פסיכולוגיה חיובית וחקר מוקיר

פרופסור אבי קלוגר / צלם איל יצהר

"אני צופה שקואוצ'ינג כתואר אקדמי ייכנס למכללות, אבל לא לאוניברסיטאות. היום באוניברסיטאות הכול עבר למגמה של דרישה לראיות: רפואה מבוססת ראיות, כלכלה מבוססת ראיות, ניהול מבוסס ראיות, פסיכולוגיה מבוססת ראיות ועוד. גם אם מתפרסמים מאמרים ומחקרים על הנושא של קואוצ'ינג בכתבי עת אקדמיים, זה עדיין לא מספיק. השאלה היא האם הם מתפרסמים בכתבי עת מובילים. לעומת זאת, במכללות קואוצ'ינג כתואר אקדמי ייכנס בגלל דרישה חזקה בשוק".

*למה לא באוניברסיטאות, שמרנות?

"פחות משמרנות, יותר מהתביעה המתחזקת לכיוון של עדויות. כדי שקואוצ'ינג יילמד במסגרת תואר שני באוניברסיטאות, יצטרכו לקום אנשים עם יכולות מחקריות מובהקות שיראו מחקרים מבוססים אקדמיים, על האפקטים של הקואוצ'ינג. בהקשר זה יש בעיה נוספת: מקצוע זה הוא בעיקרו יישומי, ונדירים מאוד האנשים שעוסקים גם בתחום יישומי וגם במחקר תיאורטי.

"זה שלאנשים יש חוויות טובות מקואוצ'ינג זה נחמד, אבל עדיין לא עונה על שאלות מחקריות כמו האם זוהי החלופה הטובה ביותר, מה הם הנזקים כתוצאה מקואוצ'ינג (כפי שבודקים באופן מעמיק על תרופות), או מה הם המנגנונים שעומדים מתחת לשיטה? בקיצור, עד שלא תקום מסה קריטית של חוקרים שיפרסמו בכתבי עת מובילים, אני לא רואה את הקואוצ'ינג נכנס לאקדמיה".

*בהנחה שאכן יהיה תואר אקדמי, אפילו ממכללות, מה יקרה לכל אותם בתי-ספר ערב או לתוכניות החוץ אקדמיות בבתי הספר ללימודי חוץ, הם יקרסו?

"לא בהכרח. אולי אפילו תיווצר סינרגיה בין שני הגופים הללו: את הרכיבים התיאורטיים ילמדו במוסדות האקדמיים ואת הפרקטיקה יעשו בבתי-הספר היישומיים. ממש כשם שייעוץ ארגוני נלמד היום במנהל עסקים או בפסיכולוגיה, ואחר כך הבוגרים הולכים למכונים כדי לרכוש מיומנויות יישומיות".

*האם בעקבות האקדמיזציה תחול תקינה או חקיקה מי רשאי ומי לא רשאי לעסוק בתחום?

"ייקח לפחות דור עד שתהיה תקינה בתחום הזה, שכן כאמור סף הכניסה אליו נמוך מאוד היום. בייעוץ ארגוני, למשל, מנסים להחיל חקיקה כזאת (עיסוק ברישיון) על מקצוע שקיים כבר 30-40 שנה בארץ. אני לא רואה את תהליך הרישוי קורה כל-כך מהר בזירת האימון".

דבר המכללה: "בטווח הקרוב אימון יילמד בתואר שני"

סיימון תמיר, מנהל שיווק ופרסום במכללת ספיר

סיימון תמיר, מנהל שיווק ופרסום מכללת ספיר / צלם אסף מרדכי

"הפרקטיקה של הקואוצ'ינג התכנסה היום לתוך קורסים חוץ אקדמיים, שאגב נלמדים גם בבתי-ספר ללימודי חוץ של האקדמיה. אני בהחלט רואה בטווח הקרוב התפתחות ללימודי קואוצ'ינג במסגרת תואר שני, אבל זה יהיה תואר שאינו בכיוון המחקרי (ללא תזה). גם אם הדיסציפלינה הזאת תלך בכיוון המחקרי היא לא תעמוד כישות בפני עצמה, אלא תיכנס תחת תחומים אחרים כמו עבודה סוציאלית משפטים או פסיכולוגיה. לא אתפלא אפילו אם היא תכנס לתחום של רפואה או מדעי ההתנהגות".

*אתם הולכים לעשות סוג של קניבליזציה ללימודי החוץ שלכם?

"זה יכול לקרות. צריך להבין שהעולם משתנה כל הזמן. קולנוע, למשל, לא היה נלמד בעבר כתואר אקדמי אלא רק כלימודים מקצועיים בחוץ. היום עושים בזה תואר ראשון ושני. מה יקרה בעקבות האקדמיזציה של הקואוצ'ינג? קשה לנבא, אבל ייתכן מאוד שכשזה יקרה המקצוע יתחיל לעבור תהליך של תקינה, ואז מי שירצה לעסוק בקואוצ'ינג יהיה חייב להחזיק בתואר שני ממוסד אקדמי. תרחיש כזה בהחלט יכול לדלל את כמות בתי-הספר החיצוניים שמעניקים תעודה ואת הבוגרים שלהם".

עוד כתבות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?