פסק דין שהתקבל לאחרונה, שעסק במהימנות תוצאות המדידה של מכשירי "ינשוף" המשמשים לבדיקת רמות האלכוהול בנשיפה, שינה את הגדרות השכרות והעלה את הרף ממנו אדם מוגדר כשיכור. בפסק הדין הרחיב השופט אברהם טננבוים על הבעיות הרבות במדידה, ולמרות זאת הוחלט שלא לחייב את המשטרה לבצע עבודה נכונה ולכייל את ציודה, אלא להעלות את הרף ממנו מוגדר אדם בשיכור.
בספר דברים צווינו לאמור: "לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה. אבן שלמה וצדק יהיה לך...". התורה למעשה הבהירה לנו כי יש לעבוד עם מידה אחידה על מנת לעשות צדק, וזאת באמצעות השוואה בין מכשיר המדידה לאב מידה מדויק יותר. זהו בעצם מעשה הכיול.
כל אחד מאיתנו העושה שימוש בשעון, יודע כי אחת לתקופה הוא משווה את קריאת השעון לשעה עליה מכריזים בפתח מהדורת החדשות. זוהי ההמחשה הבסיסית לצורך בכיול של מכשירי מדידה, כיוון שעם הזמן נוצרת סטייה בעבודתם, ויש להחזירם למדוד את אותה המידה.
מדינות העולם חתמו על "אמנת המטר" ועל "אמנת המידות והמשקלות החוקיים", שעניינן כיול מכשירים המשמשים למדידות המהוות בסיס לסחר ולאכיפה. מדינת ישראל חתומה על שתי האמנות, אך לצערנו הכללים חלים על הציבור הרחב אינם חלים על המדינה ומוסדותיה.
למשל, כמפתחת ויצרנית תרופות, נדרשת חברתנו כמו כל חברות תרופות בארץ ובעולם לכייל את כל ציודה באופן תקופתי. כל מעבדה אשר צריכה לתת אישור על עמידה בתקנים, נדרשת אף היא לכייל את כל ציודה.
לעומת זאת, המדינה אינה רואה לעצמה חובה לכייל את מכשיריה בהתאם להנחיות הבינלאומיות. המדינה ומשטרת ישראל פועלים בהתאם לפקודה מנדטורית המחייבת כיול רק של ציוד הנמדד באמצעות שקילת מאזניים, ולפיכך היא אינה חייבת לכייל את ציוד המדידה שלה.
התוצאה היא שהמשטרה מבצעת מדידות מהירות ומדידות רמת אלכוהול ללא כיול מתאים, ופסק הדין קבע כי לא נערכה בדיקה של ה"ינשוף" על-ידי מכון התקנים ו/או כל גוף אחר.
עובדה נוספת שצוינה על-ידי השופט היא שהתקנים הבינלאומיים קובעים כי יש לבצע כיול של מכשיר מדידת האלכוהול כל חצי שנה ב-4 ריכוזים שונים, כאשר בכל ריכוז נעשות 10 מדידות. הכיול הנעשה כיום על-ידי המשטרה מסתמך על נקודה אחת ואיננו מדויק. לעומת זאת, המשטרה טוענת כי אינה צריכה ואינה פועלת בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים, למרות שהם מחייבים את שאר הציבור והחברות בישראל.
המשך שימוש המשטרה במכשירים לא מכוילים עלול להוביל לכך שחפים מפשע יורשעו, בעוד שאשמים לא יואשמו. בפסק הדין המוזכר קבע השופט כי יש בעיות במדידה, ולאור הספקות יש להעלות את שולי הביטחון מעליהם אדם יוגדר כשיכור.
פסק הדין טעה בפרשנות. העדר כיול פוגם באמינותה של כל תוצאה, ואין זה משנה אם היא גבוהה או נמוכה מהרף המותר.
העלאת הרף תגרום לכך שיותר שיכורים ינהגו בכבישים, עורכי דין ימשיכו להעסיק את המשטרה ובתי המשפט בדיונים מיותרים, ואילו המשטרה תמשיך להיות פטורה מלבצע עבודה נכונה, כנדרש מהמשק כולו.
* הכותבת היא יו"ר מועצת המנהלים של נקסטר ויו"ר האגודה הישראלית למטרולוגיה.