הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים החליטה הערב (ב') להקפיא את היתרי החפירה בפרויקט הולילנד ל-100 ימים החל מהיום. זאת לאחר דיון סוער ובהמשך לחוות הדעת של היועץ המשפטי לעיריית ירושלים ומהנדס העיר בשבוע שעבר.
עוד לפני ההחלטה, התנהל כאמור דיון סוער באפשרות לביטול היתרי החפירה לשלושת הבניינים הנוספים שנותרו לבנייה בפרויקט הולילנד. "יש לפסול את המתנגדים לפרויקט שהתבטאו נגדו בתקשורת, מהשתתפות בדיון הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים בנושא פרויקט הולילנד על בסיס ניגוד עניינים", כך אמר עורך הדין המייצג את פרויקט הולילנד, עו"ד רפי אטינגר ממשרד עורכי הדין יגאל ארנון.
הישיבה התכנסה בעקבות חוות דעת שהוציאו היועץ המשפטי לעיריית ירושלים, עו"ד יוסי חביליו, ומהנדס העיר שלמה אשכול שקובעת כי על הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים להתלות את ההיתרים בפרויקט הולילנד בעיר עד לבירור של מלוא העובדות. חוות דעת זו ניתנה בשבוע שעבר. הוועדה טוענת כי לא היו לה את כל הפרטים והנתונים לגבי שלושת הבניינים הנוספים ולכן מתבקשת השעיית היתרי החפירה. היזמים, מנגד, טוענים כי ההיתר המקורי לחפירה ניתן כבר לפני שלוש שנים ולכן שואלים היכן היתה הוועדה המקומית אז ומדוע לא שאלה אז את השאלות.
יו"ר הוועדה המקומית, קובי כחלון, ציין כי "לא ניתן לממש את בניית שלושת הבניינים. היועץ המשפטי ומהנדס העיר החליטו להתלות את היתריה החפירה. אלה שלושה מגרשים שטרם נבנו, גם מגרש 7 נולד בחטא. מבחינת העירייה אנחנו מחמירים עם היזמים ודורשים כרגע לקבל הסברים כיצד ניתן, בזכויות הבנייה הנוספות, לבצע את הבניינים".
עו"ד אטינגר קבל על הדרך בה הודיעו ליזמים על קיום הדיון "שישה ימים לפני הדיון קיבלנו מכתב לקוני בלי שום נימוקים ותוך זמן קצר הדבר פורץ בכלי התקשורת פלוס ציטוטים. זוהי דרך פסולה ומתחייב נוהל הוגן יותר. מדובר בפרויקט שחלק משמעותי שלו בנוי וחלקו האחר מאושר לפי תב"עות כדין. היתר החפירה ניתן כדין. בשלב היתר החפירה אני לא יודע כמה מ"ר יש לי. אני מאמין בוועדה הזו ומבקש ממנה להתעלות מעל שיקולים פופוליסטיים. אין לוועדה סמכות לבטל את היתרי החפירה תחת סעיף 216, בו נקבע כי ההיתר מוגבל אם ניתן לפי פרטים לא נכונים - זה לא המצב פה. תנאי נוסף הוא ביטול ההיתר אם ניתנה לו זכות קיום וזה לא המצב כאן. הכל נעשה בשקיפות וכל הנתונים הובאו לאורך כל הדרך. האישור לשלושת הבניינים האלה הוא לא בהליך זה, אלא בשלב התב"ע".
לדברי מהנדס העיר שלמה אשכול, "התמונה לא מוצגת רק בגלל שלפני חודש התפוצצה הפרשייה. ב-14 בפברואר התקיימה ישיבה יחד עם יזמי הפרויקט והם התבקשו להגיש טבלת מאזן למספר יחידות הדיור ולגבי תוכנית המפתח, כולל ההיתרים שאושרו בתיק. אם הם היו רוצים זה היה מונח אצלי. הדיון הנוסף, אצלי, התקיים במארס, בו הבהרנו בצורה ברורה את מדיניות העירייה שלא הופכים מלונאות. הפרויקט הזה הוא לא פרויקט שנישא על הכתפיים שלי רק בחודש האחרון. היזמים התבקשו בפברואר להעביר אליי נתונים וזה לא נעשה. ביקשנו שלגבי כל הסיפור הזה אנחנו רוצים לראות את כל המאזן בשלמותו. הבקשות האלה לא התבקשו לאחר שהמשטרה פשטה. כיוון שכנראה יש דברים שאנחנו לא יודעים אנחנו מבקשים מחברי הוועדה לשקול להתלות את היתרי החפירה".
לפי נתונים שעלו בדיון הוועדה, התיק המקורי במגרש הבנייה של פרויקט הולילנדד נפתח בשנת 1986. שינוי לתוכנית אושר באפריל 2006 ובמהלך אותן השנים אושרו שינויים כמו ייעודי הקרקע, זכויות הבנייה ואופי הבינוי. סך הכל זכויות הבנייה המאושרות הן 67 אלף מ"ר עם 43 אלף מ"ר שטחי שירות. סך כל יחידות הדיור המאושרות בפרויקט מסתכמות ב-580, לא כולל מגרשים 6 עד 7 (המגדלים). סך כל זכויות הבנייה שנוצלו לפי התב"ע הן 51 אלף מ"ר ו-42 אלף מ,ר שטחי שירות. סך הכל נוצלו זכויות בנייה ל-501 יחידות דיור בפרויקט.
דיון בוועדת הפנים של הכנסת
מוקדם יותר היום, הפרויקט עלה לדיון בוועדת הפנים של הכנסת: "כבר בביקורי הראשון באתר הולילנד, די היה במבט אחד במפלצת הזו שניצבת על ההר כדי להגיד שמשהו רע קרה כאן. צריך להפסיק להתמודד עם עובדות מוגמרות שהן פרי הליכים לא תקינים. מדברים ששמעתי וממידע שהגיע אליי יש בסיס לבחון את הקטנת הנזק של הפרויקט, כולל הנזק הסביבתי, ולבדוק אם אפשר למנוע את המשך הבנייה של הפרויקט או לצמצמו", כך אמר היום (ב') ח"כ כרמל שאמה בדיון מהיר שיזם בוועדה.
בסיכומו של הדיון קבעה ועדת הפנים כי היא דורשת לבדוק את המשך בניית פרויקט הולילנד ולקבל לידיה את מסקנות הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, שאמורה לדון בשעות אחר-הצהריים בהמשך בנייתם של 3 המגדלים הנוספים בפרויקט. לכשיתקבלו החלטות הוועדה המקומית תערוך ועדת הפנים דיון נוסף בהיבטים התכנוניים של הפרויקט ובהשלכותיו על מערכת התכנון בכלל הארץ.
שאמה אמר היום בדיון כי "נכון שהולילנד הוא נושא מקומי, אך בשבועות האחרונים זהו נושא לאומי כסמל לשחיתות. הסימן הטוב הוא שאנחנו סוף-סוף לא מטאטאים את זה מתחת לשטיח ולמעשה קוראים לילד בשמו. אני יכול להגיד שזה ילד מכוער מאוד. כמי שהיה חבר במועצת העיר רמת-גן, אני יכול להגיד שהולילנד אינו מקרה חריג. אחרי מקרי שחיתות ניתן לתקן את הנורמות, אך כל מפלצות כמו הולילנד או מגדלים של 35 קומות בשכונות שקטות ברמת-גן, דברים כאלה נשארים בעיניים".
שאמה ציין בדיון את התחקיר שפורסם אמש במוסף הנדל"ן של "גלובס" בנושא הפרויקטים התכנוניים ברמת-גן, שמעלים סימני שאלה על התנהלות העירייה והעומד בראשה, צבי בר. "תראו את 'גלובס' של אתמול בערב", אמר, "תראו שברמת גן יש שמונה הולילנדים".
לדברי סגנית ראש עיריית ירושלים וחברת הוועדה המקומית ירושלים, נעמי צור, שהובילה מאבק בתוכניות כתוכנית ספדיה בירושלים, "יש פה כמה חטאים שצריך לבחון לעומק ולרוחב בכל ישראל. לגבי ירושלים זה חטא, אנחנו העיר הכי ענייה בישראל. אם אנחנו כבר בונים, עלינו לבנות נכון ובהתאם לתוכנית המתאר של העיר שמתוכננת בצורה מאוד רצינית. פה רימו את הציבור העני של ירושלים. קיבלנו החלטה כמועצת עיר שאין לשנות ייעוד ממלונאות למגורים. ירושלים מסתכלת עכשיו קדימה לעידן של תיירות וזו הדרך להביא את השגשוג".
יו"ר ועדת הפנים דוד אזולאי סיפר למשתתפי הדיון כי יזמי פרויקט הולילנד הוזמנו להשתתף וסירבו. "זו זכותם", אמר אזולאי, "אבל כשאנו מדברים על פרויקט כזה שמעורר גלים בכל המדינה, השאלה היא אם עיריית ירושלים עוצרת את הרכבת כדי לעשות חושבים ולקבל חוות דעת משפטית".
צור השיבה כי "אנחנו בודקים את מקרה הולילנד שעבר גם עם מערכת התכנון הקיימת. הוועדה הייתה עם נציגי ציבור שממונים על ידי ראש העיר ולא עם נבחרי ציבור, וזה השתנה בעקבות בג"ץ של החברה להגנת הטבע ב-2000. הרבה מאבקים ויוזמות של הציבור נגד ממסד התכנון הביאו להחלטה צודקת, כמו להשאיר את עמק הצבאים כפארק פתוח או ההחלטה נגד תוכנית ספדי. ההחלטות התבססו על כך שהציבור הביא נתונים שלא היו בשיח בהתחלה וזה שינה החלטות תכנוניות".
ח"כ יעקב אדרי (קדימה) אמר בדיון כי "איתרע מזלו של ראש הממשלה שכאשר הביאו את הרפורמה לכנסת התפוצצה פרשת הולילנד, אחרת היינו בסיפור מאוד קשה בהמשך. ברפורמה נותנים המון כוח לוועדה המקומית המורכבת מחברי המועצה ומי שמכיר את השלטון המקומי מקרוב יודע שהסיפור יהיה קטסטרופה. נצטרך להוסיף בלמים כדי להיות בטוחים שהרפורמה שתצא לדרך תהיה מתוקנת ונכונה ובלי טעויות שיביאו לאסון".
לדברי מהנדס עיריית ירושלים, שלמה אשכול, "עוד לא נמצא בנאדם שיודע מה יפה ומה לא, ויש דוגמאות רבות בהיסטוריה של בניינים או פסלים שנשפטו אז כדברים איומים ושלאורך השנים קרו בהם דברים יפים. בפריז היפהפייה הייתה זעקה ציבורית לא נורמלית לגבי מגדל אייפל, ותראו איך מתייחסים אליו היום". בוועדה המקומית תיבדק האפשרות להקפיא את בניית הולילנד לפי סעיף 77.