"עד החתונה" היא סדרת טלוויזיה טובה מאוד. מה זה טובה? מצוינת! הבעיה היא שהיא לא מצליחה לעורר מספיק אחוזי צפייה. עמישראל, שנדבק ל"כלבוטק", לא נשאר בהמוניו בערוץ 2 כדי לעקוב אחר עלילותיהם של גיבוריה. אפילו אני, שסבור שמדובר בסדרה מעולה, לא מצליח לעקוב אחריה. ככה זה הצופים של היום - לא בנויים לקשר ארוך ומחייב.
השאלה אם זו היא - הסדרה - או אנחנו הצופים, מקבלת תשובה אפשרית כשצופים בעוד סדרת טלוויזיה מעולה כמו "הסופרנוס". מצאתי את עצמי אמש (ב') בשעת לילה מאוחרת בוהה בטוני, ותהיתי אם היום, כמה שנים טובות אחרי השידור המקורי, הייתי מצליח להישאר צמוד למעלליו. כנראה שלא. ריבוי הערוצים הפך אותי למכור לסיפוקים מיידיים, והממיר המקליט מאפשר לי לא להיצמד ללוח השידורים.
אבל זו לא הבעיה היחידה של "עד החתונה". התסריט שלה טוב מאוד, אבל ייתכן שהוא לא מספיק עממי. המעמד הבינוני-נמוך, המאסה של ערוץ 2, לא אוהב סדרות על אשכנזים משכילים מהמעמד הבינוני, והאחרונים מסוגלים לרוץ לקלפי כדי לנסות להציל את ציפי לבני - אבל לא כדי להציל את איה, גיבורת "עד החתונה".
אם כך, איך ניתן להסביר הצלחה של סדרה כמו "חטופים"? ראשית, הנושא הכאילו-פרובוקטיבי. שנית, עלילה פחות מתוחכמת. ושלישית, שידור במוצאי שבת.
זה לא אומר שאין עתיד לסדרות טלוויזיה בישראל, אבל הן צריכות להיות מצחיקות/עממיות/אקטואליות - ורצוי כל השלוש ביחד. עם ישראל, ידו קלה על השלט, לא מסוגל להתמודד עם משהו מורכב מזה.
כובש לא נאור
"מראדונה של קוסטוריצה", ג' 22:00, יס דוקו
לכאורה, אמור סיפורו של הכדורגלן הגדול (אולי) בכל הזמנים, כשהוא מסופר בידי אחד הבימאים המוערכים בדורנו, להיות סוכרייה אמיתית. בפועל, מתפוגגת מהר מאוד האשליה.
מראדונה היה אולי שחקן ענק וטיפוס בעייתי ומסקרן, אבל הניסיון של קוסטוריצה להלביש עליו אידיאולוגיה פוליטית אנטי-ממסדית הופך את שניהם לנלעגים.
שיא הסרט הוא תיאור שער הסלאלום המפורסם של מראדונה לרשת אנגליה במונדיאל 1986 כמסע שנועד להפלת מנהיגי המערב. אך אבוי לבושה: הסרט, שמבקש להיות כמו אותו שער נדיר, מזכיר יותר את השער הראשון באותו משחק, שער "יד האלוהים", כלומר - נוכלות פשוטה.
ובכל זאת, למען קטעים הזויים במיוחד כמו הטקסים בכנסייה על-שם מראדונה, כדאי לצפות בסרט.