חברת NERA, ששכר משרד התקשורת, בכדי להמליץ על השלב הבא בהפחתת דמי הקישוריות, סיימה את עבודתה והגישה את המלצותיה. מניות התקשורת הגיבו בחומרה למסקנות שהוגשו ונסחרו הבוקר בירידות בשיעור 3% בממוצע.
הקישוריות אמנם מגלגלת שלושה עד 3.5 מיליארד שקלים בשנה, אך תרומתה לרווחיות החברות נמוכה משמעותית משאר המוצרים.
ניקח לדוגמה את סלקום, היחידה שפרסמה עד כה את הדוח השנתי המלא (F20). מדוחות סלקום משתמע שהכנסות החברה מזמן אוויר נכנס (סעיף שרובו המוחלט מורכב מקישוריות) היו כ-1,170 מיליון שקלים ולכן אנו מעריכים כי הכנסות מדמי הקישוריות של תעשיית הסלולר כולה הם כ-3.5 מיליארד שקלים.
על פי הערכתנו כ-75% מהכנסות הקישוריות מסתובבות בין חברות הסלולר כלומר אם לקוח סלקום מתקשר לפרטנר, סלקום משלמת לפרטנר כ 25 אג' ולהפך. נתח השוק של החברות כמעט זהה ולפיכך ההתחשבנות בין החברות מקזזת אחת את השנייה ומשיאה תרומה אפסית לחברות - מכאן שירידת 2.6 מיליארד בהכנסות כמעט ולא תפגע ברווח.
עם זאת, מקורן כרבע מההכנסות מקישוריות הן משיחות בין טלפון נייח לנייד וכאן כבר צפויה להירשם פגיעה ניכרת. כשמתקיימת שיחה מטלפון נייח לנייד משלמת בזק, למשל, כ-25 אגורות לחברת הסלולר, אך אם מתקיימת שיחה מנייד לנייח, משלמות חברות הסלולר רק כ-4 אגורות למפעיל הנייד. עיוות זה יוצר רווחים אדירים לחברות הסלולר ואני מעריך שתרומתו לשורת ה-Ebitda בסלקום כ-200 מיליון שקלים, ולתעשייה כולה כ-600-700 מיליון.
הפחתת דמי הקישוריות היא צעד משמעותי מאד עבור כניסת מפעילים וירטואלים חדשים. אלו יצטרכו כעת לשלם סכומים נמוכים בהרבה לחברות הסלולר עבור השימוש ברשת, דבר שיעודד אותם להיכנס לתחרות ויאפשר לדרוש מחיר נמוך יותר לדקת שיחה מהצרכן. ולכן גם החשש מהתחזקות התחרות צריך לגבור בעקבות הפחתת הקישוריות.
גנזו את ההספדים
אך אל תמהרו להספיד את חברות הסלולר ראשית מניסיון קודם הפחתת דמי הקישוריות מותנה בעבר ע"י חברות הסלולר בהעלאת מחירים אגרסיבית, מהלך שאנו צופים שיקרה גם עכשיו עם כי מעט פחות באגרסיביות. שנית וחשוב מכך זה הצורך להבין כי התהליכים בתחום התקשורת לוקחים זמן.
הדוגמה הטובה ביותר היא התחרות בתחום הקווי שנפתחה לפני כארבע שנים שבהן איבדה בזק 18% מנתח השוק שלה בלבד. בתחום הסלולר תפיסת נתח שוק תהיה מהלך קשה הרבה יותר, בגלל חשיבות השירות והחיבה של הצרכן הישראלי למכשירים מתקדמים הרבה יותר. דוגמאות טובות נוספת לקושי של השקת פעילות חדשה בתחום התקשורת ניתן לראות בפרטנר אשר בשנה האחרונה ניסתה ללא הצלחה להיכנס לתחום ISP.
בשנה שעברה השקיעה פרטנר מעל 120 מיליון שקלים בניסיון להיכנס לתחום האינטרנט והטלפוניה הקווית אולי התחום הקל ביותר להשקה בתחום התקשורת היום כשנה אחרי נראה כי מה שהחל בקול תרועה רמה מתקשה להתרומם.
במי להשקיע
תמונת ענף כיום דיי ברורה, קשה מאד להשיג צמיחה, הגידול בהכנסות מנתונים נוגס בפעילות המסורתית של החברה, ההכנסה לדקת שיחה ממשיכה להישחק והתחרות בפלאפון בעיקר בתחום שירותי הנדידה ממשיכה לתת את אותותיה.
להערכתי, תשואות הדיבידנד יהיו הגורם המכריע בבחירת ההשקעה בתחום התקשורת ופה חברות התקשורת מככבות לטובה גם בהשוואה העולמית.
בזק לדוגמה צפויה לחלק דיבידנד שוטף של מעל 2.2 מיליארד שקלים ב-2010 המשקפים תשואת דיבידנד של כ 9%. פרטנר צפויה לחלק כ 1.1 מיליארד שקלים המשקפים תשואה של כ- 10% וסלקום צפויה לחלק ב-2010 כמיליארד שקלים, המשקפים תשואה של 9%.
הערכתנו כי בזק היא האטרקטיבית ביותר להשקעה בתחום התקשורת נובעת מהערכתנו כי לבזק גידור טבעי מבחינת רגולציה ועל רגולציה מחמירה בתחום הסלולר היא תקבל הקלות בתחום הקווי ובנוסף להערכתנו באפשרות החברה יהיה לחלק דיבידנדים חד פעמיים נוספים במהלך השנים הקרובות שינבעו ממחירת נדל"ן ונחושת ומהפחתת הון שהחברה תבצע להערכתנו מיד עם חתימה על הסכם חדש מול ועד העובדים.