עונש מאסר של שנתיים ימים - זהו העונש המוטל בחוק הישראלי על עבירות פליליות כמו מעשה מגונה או נהיגה בשכרות, וזהו גם העונש שמציע חבר הכנסת זבולון אורלב להטיל על בני-זוג שנישאים זה לזו בקידושין פרטיים.
בהצעת החוק המונחת על שולחן הכנסת מציע חבר הכנסת להוסיף את הקידושין הפרטיים כעבירה פלילית חדשה לחוק העונשין, ולהטיל עונשי מאסר, הן על בני-הזוג הנישאים והן על עורך הטקס.
המונופול הרבני
עריכת נישואים בין בני-זוג יהודיים במדינת ישראל נמצאת תחת מונופול של הרבנות הראשית, וכוללת מספר שלבים: הרשמה לנישואים במשרדי הרבנות, עריכת החופה והקידושין רק על-ידי רב שהוסמך על-ידי הרבנות הראשית כרב רושם נישואים, והנפקת תעודת הנישואים על-ידי הרבנות, אשר מאפשרת את רישום הנישואי במשרד הפנים.
דא עקא שהפרוצדורה שנקבעה על-ידי הרבנות הראשית, אינה חלק מההלכה היהודית, אשר מצידה הציבה תנאים הרבה פחות קשוחים לביצוע נישואים. על-פי ההלכה, איש יכול לקדש אישה באחת משלוש דרכים: כסף, שטר או ביאה, ולכן כאשר איש נותן לאישה טבעת ששוויה מעל פרוטה, ואומר לה "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל" בנוכחות שני עדים כשרים - הוא מקיים למעשה קידושין פרטיים, ההופכים אותו לאדם נשוי.
תופעת הקידושין הפרטיים מציבה את הרבנות הראשית בעמדה בעייתית מאד. מצד אחד היא אינה רוצה להכיר בטקס נישואים שלא נערך דרכה כיוצר נישואים ברי-תוקף, אך היא כמובן לא יכולה להתעלם מקיומם של נישואים אלה, המחייבים גט הלכתי עם פירוקם.
לאי-הכרה בקידושין פרטיים כבעלי תוקף מחייב עלולות להיות השלכות הלכתיות הרות-אסון, למשל כאשר אישה אשר נישאה בקידושין פרטיים שלא נרשמו בשום מקום תינשא לאחר מכן לאחר באין מפריע, וכתוצאה מכך הילדים שייוולדו לה יחשבו לממזרים.
עמיר וטרימבובלר
דוגמה לקידושין פרטיים שזכו לתהודה ציבורית רבה, והוכרו על-ידי בית הדין הרבני בירושלים, התקיימו בין רוצח ראש הממשלה יגאל עמיר לרעייתו לריסה טרימבובלר. לרבנות, ובעקבותיה גם למדינת ישראל לא נותרה ברירה אלא להכיר בנישואים כברי-תוקף, וזאת על אף שטקס הקידושין הפרטי שערכו בני-הזוג היה חריג והתבצע באמצעות שליח, מאחר שהכל התבצע בהתאם לכללי ההלכה.
ניתן להבחין בשתי קבוצות של אנשים המקיימים קידושין פרטיים: אלו שעשו זאת במתכוון ואלה שעשו זאת בטעות.
את אלה שנישאו בטעות קל לזהות כאשר עוברים במסדרונות בית הדין הרבני, ורואים בני נוער יושבים על הספסל ומכוססים ציפורניים. הם בסך-הכל עשו צחוקים עם החברה, הוא נתן לה טבעת שקנה ממכונה בקניון, ועכשיו הם נאלצים לעבור הליך גירושים, בגיל שבו אחרים בקושי חווים נשיקה ראשונה.
משובות נעורים
כך, למשל, בשנה שעברה גירש בית הדין הרבני בירושלים בני-נוער שביצעו קידושין פרטיים בתור בדיחה, הנער היה בן 17 והנערה בת 14. אילו היתה מתקבלת הצעת החוק כבר אז, ייתכן שהיו מוצאים את עצמם לא רק גרושים אלא גם אסירים פליליים.
מן הסתם עיקר קצפה של הרבנות אינו מופנה אל בני-נוער מבולבלים שמקיימים קידושין פרטיים, כי אם כלפי קבוצות אוכלוסיה שמקיימות טקסי קידושין פרטיים במודע ובמכוון. כך בין היתר מוכרת התופעה של אלמנות אשר בוחרות בטקס קידושין פרטי, מאחר שמצד אחד הן רוצות להינשא מחדש, אך מאידך הן חוששות לאבד כתוצאה מכך זכויות כספיות וקצבאות המותנות בשמירת סטטוס האלמנות, והקידושין הפרטיים מאפשרים להן לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה.
טעמים אידיאולוגיים
קבוצה אחרת היא אנשים אשר מקיימים טקסי קידושין פרטיים מסיבות אידיאולוגיות, בכלל זה נמצאים הנישואים הרפורמיים, הקונסרבטיביים והאלטרנטיביים. כל צורות הנישואים הללו אסורות בישראל מאז שנת 1950, אינן מוכרות לצורך רישום במשרד הפנים או מתן זכויות כזוג נשוי, אך עד כה גם אינן מהוות עבירה פלילית ברת-עונשין.
למעשה, ידוע על מקרה אחד בלבד משנות ה-50, שבו הורשע עורך דין על עבירה של "גרימת תקלה לציבור" בגין קיום טקס קידושין פרטי במשרדו, אך מאז לא נעשה שימוש נוסף בחוק הפלילי לצורך העמדה לדין של עורכי טקסים פרטיים.
אחד המקרים הקיצוניים יותר של קיום קידושין פרטיים נחשף לפני מספר חודשים בבית הדין הרבני בפתח-תקווה, כאשר צעירה בת 26 הסובלת ממחלת נפש קשה הגישה תביעה לבירור מעמד אישי, בטענה כי חודש מוקדם יותר היא נישאה בטקס פרטי לאדם חרדי בן 54, ועכשיו היא מבקשת לדעת אם הנישואים תופסים.
בית הדין הרבני גילה לתדהמתו כי מדובר במתחתן סדרתי, שעד כה היה נשוי ל-6 נשים, שתיים מהן נשא כדין דרך הרבנות, 3 נשים נשא בטקסים פרטיים שקיים בעצמו, ואחת בטקס בבית הדין קרליץ. מכאן שאותו אדם נשוי לכאורה ל-4 נשים שאינן יודעות אחת על השנייה, מבלי שהדבר נרשם ברבנות או במשרד הפנים הישראלי.
גם מי שנפשו קצה בשליטתה של הרבנות האורתודוכסית על דיני הנישואים בישראל, מבין שקיומם של קידושין פרטיים בלתי מוכרים על-ידי הרשויות מביא לתוהו ובוהו חברתי ומשפטי, שמדינה מתוקנת אינה יכולה להשלים עימו.
קשה גם לראות כיצד איום גורף בעונשי מאסר פותר את הבעיות השונות המביאות אנשים לפנות לפיתרון של קידושין פרטיים. כך, למשל, עם הבעיה של נישואים בטעות או בצחוק היה מוטב להתמודד באמצעות הגברת ההסברה והמודעות לנושא מאשר באמצעות עונשי מאסר; לבעיה של אלמנות אשר רוצות להינשא מחדש בודאי אפשר למצוא פיתרון כלכלי מניח את הדעת יותר מאשר אזיקתן בכלא; ולגבי עורכי נישואים אלטרנטיביים - הרי שניתן לדרוש מהם לקיימם רק לאחר שהוכח להם כי בני-הזוג קיימו את הנדרש בחוק לצורך רישום נישואיהם, כמו עריכת טקס אזרחי בחו"ל בנוסף לקידושין הפרטיים בארץ.
ומה בקשר למתחתן הסדרתי? לו באמת לא היתה מזיקה חופשה מאחורי הסורגים.