גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכוונה להטעות משקיע סביר

הרהור נוסף על הרשעת דב תדמור בעבירת אי-צירוף דו"חות "כדי להטעות משקיע סביר"

סעיף 53 לחוק ניירות ערך בשנים 1990 עד 1995 קבע, בחלקים הרלוונטיים לענייננו ובפרפרזה, כי אי-הגשת דו"ח כספי במועדו במטרה להטעות משקיע סביר ("כדי להטעות משקיע סביר") דינו מאסר 3 שנים או קנס.

חומרתה של העבירה הנדונה נובעת מהמטרה הזדונית הגלומה בה: "כדי להטעות משקיע סביר" (בין אם הוטעה בפועל ובין אם לאו, בבחינת "עבירה התנהגותית" - להבדיל מ"עבירה תוצאתית" המחייבת גם את דבר קיומה של הטעות בפועל). ברי, שגם מבלעדי "כוונת ההטעיה", עצם אי-הגשת דו"ח כספי מהווה, כשלעצמו, עבירה (עבירה אחרת), אף כי חמורה פחות (בהיעדר הרכיב "המטרתי").

אימתי ניתן להגיע למסקנה כי פלוני נמנע מהגשת דו"ח "כדי להטעות משקיע סביר", כאשר איש מאיתנו לא ניחן בכלים כירורגיים לבחינת כליות ולב? המשפט סיגל לעצמו אביזרים ודוקטרינות אובייקטיביות כדי לפשפש בנפשו הסובייקטיבית של הנאשם ולנסות ולאמוד את "כוונתו להטעות משקיע סביר"; זוהי, בין השאר, "הילכת הציפיות".

על-פי הלכה זו, "המודעות להתממשות הטעיה של משקיע סביר כאפשרות קרובה לוודאי שקולה כנגד המטרה להטעות משקיע סביר". במילים אחרות, הדעת נותנת והמשפט גורס, כי מקום שקיימת לנאשם מודעות לסיכון גבוה של טעות על-ידי משקיע סביר ("אפשרות קרובה לוודאי" - probable) - יראוה כ"מטרה להטעות משקיע סביר". "האדם מתכוון לתוצאות הטבעיות של מעשיו".

הקדם תרופה לעבירה?

הבה נניח כי חברת אחזקות הגישה באותן שנים דו"ח כספי מאוחד ללא צירוף "דו"חות הסולו" של חברות-הבת (כמתחייב על-פי דין), תוך שהיא מציינת ברבים ובגלוי בכל דיווחיה, באותיות של קידוש לבנה, לבל תיפול טעות אצל הקורא, כי הדו"חות הכספיים אינם כוללים את "דו"חות הסולו".

נוסיף ונניח כי האינפורמציה הגלומה בדו"חות הסולו לא היתה משפיעה על משקיע סביר, אך היתה חושפת סודות כלפי חברות מתחרות. כלום היה באזהרה פומבית שכזו, "בל תיטעו - דו"חות הסולו אינם כלולים", כדי לאיין את "הכוונה (המטרה) להטעות משקיע סביר"? וכי כיצד יוטעה אם מודיעים לו מראש כי החומר (הבלתי רלוונטי מבחינתו, על-פי ההנחה) אינו בנמצא? בבחינת גילוי מוקדם של הקדם תרופה לעבירה?

דומני כי במקרה היפותטי שכזה, עבירת אי-הגשת הדו"חות המלאים אכן היתה מתקיימת, אך היתה זו "העבירה הפחותה", שלא מתלווה אליה המטרה הזדונית להטעות משקיע סביר. שהרי, ממה נפשך, על-פי הילכת הציפיות צריך להיות סיכון גבוה שהמשקיע הסביר יטעה (ומודעות לכך), ובענייננו, משהודע למשקיע מראש - הסיכוי שיטעה הינו סיכוי נמוך שבנמוכים ואיננו עומד במבחני "כלל הציפיות".

המשקיעים הסבירים

כעת נצעד צעד אחד לאחור ונניח כי החברה, אשר מיאנה לצרף את דו"חות הסולו (והגישה רק את הדו"ח המאוחד), לא הודיעה ברבים כי היא ממאנת לצרף את דו"חות הסולו, אלא שכל בר בי רב מבין "המשקיעים הסבירים" המעלעל בדו"חות הכספיים של החברה, ייווכח חיש-מהר (בעצמו, וללא כל צורך באזהרה מוקדמת) כי דו"חות הסולו אינם בנמצא. ספק אם המשקיע הסביר יוטעה או יוכל לטעות כשדבר היעדר דו"חות הסולו בולט לעין (ואין בנתוניהם כשלעצמם, על-פי ההנחה, כדי ליתן בידי המשקיע הסביר, אינפורמציה עודפת החשובה לו, כמשקיע סביר, בכלכול צעדיו). כלום גם במקרה כזה מתקיימת התיבה "כדי להטעות משקיע סביר"? מסופקני.

דומני כי דין הדוגמה הראשונה כדין הדוגמה השנייה - בשתיהן לא מתקיימת בהכרח המטרה להטעות משקיע סביר, שהרי המשקיע מוזהר או יודע דבר היעדר הדו"חות, ולכן איננו מוטעה מחסרונם. אין כמובן באי-הטעות כדי לגרוע מעבירת אי-הדיווח, אך זוהי עבירה אחרת, שאי-הדיווח איננו בהכרח "כדי להטעות משקיע סביר", ועל כן היא עבירה פחותה בחומרתה.

כפי שניווכח להלן, סוגיות אלה של כלל הציפיות וממשקו עם עבירות מטרה איננו עניין נקודתי. הוא בעל השלכה על שורה ארוכה של עבירות פיננסיות ופיסקליות לאורכו ולרוחבו של הדין, ולכן שומה עלינו להקפיד בכגון דא.

השלכה אחרת, קונקרטית וחדה, היתה לאחרונה נחלתם של חברת השקעות דיסקונט בע"מ (דסק"ש) ושל דב תדמור ואחרים, אשר הורשעו בעבירת אי-צירוף דו"חות "כדי להטעות משקיע סביר". המסקנה ההלכתית של פרשת דסק"ש בעניין זה ראויה לעניות דעתי ל"הרהור נוסף".

ברצוני לפשט את אירועי דסק"ש, לקלפם ולמקדם לכדי סוגיית כלל הציפיות שממנו הסיק בית המשפט את "מטרת ההטעיה" של המשקיע הסביר. ובכן, בית המשפט קבע כי עובדת אי-הגשת דו"חות הסולו של ישקר (אלא רק את הדו"חות הכספיים המאוחדים של דסק"ש) מהווה עבירה "כדי להטעות משקיע סביר".

אמנם ידוע ידע בית המשפט הנכבד כי אי-צירוף דו"חות ישקר נבע מהתנגדות ישקר ("המניע" לאי-הצירוף), ברם, ידעה גם ידעה דסק"ש ונושאי המשרה שלה כי שומה עליה לצרף את דו"חות הסולו חרף התנגדות ישקר, ולכן היתה לדסק"ש מודעות בדבר העבירה הגלומה באי-הגשת דו"חות הסולו של ישקר.

אי-צירוף הדו"חות היווה איפוא עבירה. אך כלום היתה זו העבירה החמורה של "מטרה בכדי להטעות משקיע סביר"? תמהני. כל "משקיע סביר" שמתעניין בדו"חות הסולו של ישקר - אשר דסק"ש נמנעה מלצרפם (שלא כדין) - היה מגלה חיש מהר ובנקל כי דו"חות אלה חסרים. הוא לא יכול היה לטעות כי הדו"חות קיימים, כשפשפוש קל היה מגלה אחרת. לכן, רק כפסע בין סיטואציה כזאת לבין, כביכול, הודעת דסק"ש מראש, קבל עם ועדה, לכל משקיע סביר: "ראה הוזהרת, לבל תוטעה - דו"חות הסולו של ישקר אינם בנמצא".

הוסיפו לכך את הנחתי כי בדו"חות ישקר החסרים לא הית ה אינפורמציה עודפת המעניינת משקיע סביר (להבדיל מאינפורמציה המעניינת "מתחרה סביר" בישקר), ונמצאת למד כי ספק אם היה בחסרונם של דו"חות ישקר כדי ליצור הסתברות גבוהה (כלל הציפיות) להטעיית המשקיע. משקיע היודע על חסרונם של דו"חות אינו מוטעה, או למצער, הסתברות טעותו נמוכה ולא מגיעה לכדי "כלל הציפיות".

לדידי ניתן היה בנקל להגיע למסקנה כי אכן נעברה עבירה של אי-צירוף דו"חות, ובמודע ובמצח נחושה נעברה העבירה (ואפילו על דרך התחבולה), אך לא היה בעבירה זו "כדי להטעות משקיע סביר", שכן המשקיע הסביר היה נוכח בנקל (ולא מוטעה) לגלות חיש קל כי הדו"חות חסרים.

לכן, כאמור, עבירת אי-צירוף דו"חות המחוייבים על-פי דין נעברה גם נעברה, אך כדאי להרהר "הרהור נוסף" האם פרובביליות הטעות של משקיע סביר היתה כל-כך גבוהה, עד כי הפכה להיות "מטעה" ("כדי") וממטרותיה של דסק"ש. מסופקני.

וכידוע, במשפט פלילי די בספק, אם כי הספק צריך להיות ספקותיו של השופט היושב בדין, ולא בספקותיי שלי. קטונתי.

השלכה רחבה

מודעות לעבירה איננה בהכרח מודעות לכך שמשקיע סביר יוטעה כתוצאה מהעבירה. בייחוד נכון הדבר כשהעבירה של אי-צירוף הדו"חות גלויה לעיני כל. שונה הדבר אילו היה נחבא אל הדו"חות "פרט מטעה" אשר איננו ידוע ואיננו נגלה ("נחבא" ולא "נגלה"), שאז קרובה יותר הסיטואציה לכלל הציפיות כי משקיע סביר אכן יוטעה ברמה גבוהה של הסתברות, ומשכך מייחסים לנאשם את "מטרת ההטעיה". ספק אם זה המקרה.

פרשת דסק"ש מעוררת שאלות רבות ונוקבות נוספות: מידת מחוייבות חברת-הבת לשתף פעולה עם חברת-אם בחשיפת אינפורמציה ברבים: כלום קיימת לחברת-בת עילה תביעת פיצויים כלפי חברת-אם בגין גילוי האינפורמציה על-ידי חברת-האם מפאת ציווי הדין ועוד כהנה וכהנה. כל אלה בהזדמנות אחרת.

גם שאלת "המשכיות העבירה" של אי-צירוף דו"ח ישקר, המאפשרת לדלג לנצח על תקופת התיישנות, מוקשה בעיניי, אך אלה סוגיות שעוד נדרש אליהן בעתיד; השלכתן רחבה וחשובה בעיניי.

* עו"ד פנחס רובין הוא ראש משרד גורניצקי, והוא ו/או לקוחותיו עשויים להיות בעלי עניין בתכנים המוזכרים בטורו.

עוד כתבות

בניין המשרדים (במרכז התמונה) ברחוב חיים הזז 16-18 בתל אביב / צילום: GRIFFING AERIAL PHOTOS

קבוצת רכישה קנתה בניין משרדים בשיכון דן ב-37 מיליון שקל

המוכרת היא חברת רמות אופיס שבשליטת איציק ברוך, ישראל לוי ואליאב מימון ● את קבוצת הרכישה ארגנה גבע נדל"ן

בר וציפי רפאלי / צילום: יריב כץ - ידיעות אחרונות

10 פסיקות המס החשובות של 2020 וההשפעה שלהן על הכיס שלנו

בר רפאלי, הרב אבוחצירא ויצחק תשובה - אלה הם רק חלק מהשחקנים שהיו מעורבים בפסקי דין מהפכניים שנתנו בתי המשפט ב-2020 ● פסקי הדין הבהירו כי יש גבולות לתכנוני המס ● כתבה ראשונה בסדרה, שתסגור את השנה ותפתח את 2021 ● מסכמים שנה

סניף יינות ביתן. בעיגול: נחום ביתן / צילום: שוקה כהן, רמי זרנגר

הפלונטר של ביתן הולך ומסתבך: "הלוואות סודיות" מ-2017 חושפות את עומק הבור

לגלובס נודע כי הלוואות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים מאנשי עסקים פרטיים מוכיחות כי ההסתבכות התזרימית ביינות ביתן החלה כבר לפני שלוש שנים ● שלמה רודב, היו"ר שמינו הבנקים, מתייחס לכספים כהלוואת בעלים, שכן נחום ביתן הזרים חלק מהם לחברה באמצעות חברה בבעלותו

בועז כץ, ערן בן שושן ואלון אלרואי, מייסדי ביזאבו / צילום: ביזאבו

קרן אינסייט הובילה השקעה של 138 מיליון דולר בחברת ביזאבו הישראלית

ביזאבו מפתחת טכנולוגיה לכנסים והתמודדה עם ביטול הכנסים הפיזיים בגלל מגפת הקורונה ● למרות זאת, החברה הצליחה להגדיל את השווי פי ארבעה בשנה וחצי בזכות מוצר לכנסים וירטואליים שפיתחה בתוך שלושה שבועות ● חלק מההשקעה שימשה לרכישת אחזקות של בעלי מניות קיימים

בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

נתניהו: עוד לא מאוחר מדי, אפשר לעצור את ההידרדרות לבחירות

לדברי ראש הממשלה, גנץ נגרר אחרי לפיד ובנט מסיבות אישיות ● נתניהו התעלם בדבריו מדרישת כחול לבן להעביר תקציב בהתאם לסיכומים בין המפלגות ● גנץ בתגובה: "הפיגוע הכלכלי שאתה עושה באזרחי ישראל בזמן שמגפה כלכלית, רפואית וחברתית משתוללת, מראה שאיבדת את זה"

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

למרות התקוות שמביאים החיסונים: הכלכלה העולמית עומדת מול חורף קשה

נראה כי המגפה האיצה את עלייתה של סין כמעצמה כלכלית, בעוד מקרי הידבקות חדשים מעכבים התאוששות באירופה וארה"ב

רמי לוי. רצף העסקאות הפוטנציאליות הגדולות יותר ממרמז כי לוי רוצה להגביר את הפעילות הלא קמעונאית שלו / צילום: יוסי כהן

ישראייר, דסק"ש ואולי גם הדואר: 2021 מסתמנת כשנת הפריצה של רמי לוי מעבר לקמעונות

משבר הקורונה הפיל לקרשים ענפים שלמים במשק, בעוד שתחום קמעונאות המזון בלט לחיוב ● לוי, אחד הנהנים מהמציאות הזו, צפוי לבצע קפיצת מדרגה עסקית ולהיכנס לתחומי פעילות חדשים, שיצריכו ממנו אופק השקעה של מאות מיליוני שקלים

עופר גרוסקופף/  צילום: שלומי יוסף

העליון מבהיר את מגבלות הפטור ממס לעולים חדשים ותושבים חוזרים

בפסק דין חדש מבהיר ביהמ"ש העליון כי הפטור ממס למשך 10 שנים שניתן לעולה חדש או תושב חוזר על הכנסות מנכס מניב בחו"ל, חל רק ביחס להכנסות פסיביות מנכסים בחו"ל, ולא ביחס להכנסות אקטיביות, שתלויות במיקום הפעילות ולא במיקומו של הנכס

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

נעילה שלילית בת"א: קבוצת דלק צנחה ב-11%, אלקטריאון ב-5.2%

מדד ת"א 35 נסוג ב-1.5% ומדד ת"א 90 ירד בכ-2.1% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-1.9 מיליארד שקל ● מדד הנפט והגז בלט בירידה של 4.8% ● חברת בי.ג'י איי של רמי לוי וחברת טעמן נבחרה על ידי הנאמן לנכסי אי.די.בי כרוכשת עבור ישראייר

בני גנץ מבקר בקניון מלחה / צילום: אריאל חרמוני - משרד הביטחון

התרשמו לחיוב מהציבור: השרים גנץ ושי ביקרו בקניוני מלחה ועזריאלי

השרים בני גנץ ויזהר שי הגיעו לביקור בקניון עזריאלי ומלחה בירושלים על-מנת לבחון את יישום מתווה הקניונים ואת ההתאמות שנערכו בו בעקבות העומסים בסוף השבוע האחרון

אדוארדו אלשטיין   / צילום: כפיר זיו

אלשטיין הגיש לעליון ערעור על מכירת דסק"ש למגה אור

במקביל להגשת הערעור, ביקש אלשטיין כי ביהמ"ש העליון יוציא צו מניעה זמני, שימנע את השלמת מכירת 82.26% ממניות דסק"ש לידי מגה אור ושותפיה, טרם ההכרעה בערעור

התקנת מערכת הבדיקה בטכניון / צילום: רמי שלוש

"הביוב הוא ספר פתוח": הטכנולוגיה שמאפשרת לזהות קורונה בדגימת ביוב

חברת קנדו פיתחה בדיקות ביוב כדי לזהות ריכוזי קורונה ● בימים אלה יצא לדרך פיילוט בשיתוף משרד הבריאות

האדסון יארדס, מנהטן / צילום: Shutterstock

ההשראה מניו יורק למטרו הישראלי: ממגרש חניה לפרויקט הכי נחשק

האדסון יארדס שבמנהטן נבנה מעל מסילות רכבת, והוא יכול להיות השראה למתחמי הדיפו שייבנו בישראל ● מדור אדריכלות חדש

יו"ר נמל אשדוד אורנה הוזמן-בכור / צילום: איל יצהר

אושרה הארכת כהונתה של יו"רית חברת נמל אשדוד אורנה הוזמן-בכור

הוועדה לבדיקת מינויים ברשות החברות הממשלתיות אישרה את הארכת כהונתה של הוזמן-בכור בשנתיים נוספות ● לאחר הארכת כהונתה היא צפויה להיות יושבת הראש לתקופה הארוכה ביותר מאז הקמת חברת הנמל ב-2004

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

נעילה מעורבת בוול סטריט; פייזר עלתה ב-3.5%, אופקו ב-14%

סיילספורס צנחה יום לאחר שהחברה הודיעה כי תרכוש את סלאק ● באירופה ננעלו הבורסות במגמה מעורבת ● פייזר ו-BioNTech יגישו בקשה לאישור החיסון לקורונה לרגולטור האירופי, בינתיים בריטניה אישרה שימוש בחיסון

החיסון של חברת "ביונטק" ופייזר / צילום: אתר החברה

תחילת הסוף? בריטניה אישרה לשימוש את חיסון הקורונה של פייזר

המדינה הראשונה בעולם המערבי שתחסן את תושביה מפני נגיף הקורונה תהיה בריטניה ● 40 מיליון מנות מהחיסון של פייזר וביונטק כבר נרכשו, והן יחולקו תחילה לאוכלוסיות בסיכון מרבי מהנגיף

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: יח"צ פלאש 90

בדיקת עובדות: 3 אמירות "לא מדויקות" נוספות בנאום נתניהו

כמה זמן החזיקה ממשלתו הקודמת של נתניהו, מה הוסכם לגבי מינויים וכמה מטוסים ישראליים עברו בשמי ערב הסעודית ● מהדורת הטלוויזיה תיקנו חלק מדברי נתניהו, אך לא את כולם ● צוות המשרוקית של גלובס מצא לפחות עוד שלושה נושאים, בהם לא דייק ראש הממשלה

ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

הקואליציה דוהרת לבחירות, אבל הקיצוץ בשכר השרים והח"כים נבלם, והגירעון יגדל ב-9 מיליארד שקל

יוזמות של האוצר להפחתות והקפאות שכר לנבחרי ציבור עומדות לרדת לטמיון • אחת טורפדה בידי השר אלקין, חברו של כ"ץ למפלגה, והובילה לעימות חריף בין השניים • היוזמה השנייה נראית קלושה מרגע לרגע לאור המצב הפוליטי

ישי דוידי / צילום: איל יצהר

פימי מכרה למוסדיים 16% מג'י וואן בתמורה לכ-85 מיליון שקל

העסקה משקפת דיסקאונט של כ-2% ● הקרן תמשיך להחזיק בכ-50% ממניות החברה ● העסקה משקפת לג'י וואן שווי חברה של כ-530 מיליון שקל

ד"ר רות בן יקר מנכ"לית ביוסייט / צילום: יח"צ

ביוסייט גייסה 46 מיליון דולר לפיתוח טיפול חדש בסרטן הדם

חברת ביוסייט הישראלית, שפיתחה כימותרפיה משופרת לסרטן הדם, הודיעה על השלמת גיוס ● ההון שגויס ישמש לקידום הפיתוח הקליני של המוצר המוביל של ביוסייט BST - 236 - שמשמש לטיפול בסרטני דם