גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכוונה להטעות משקיע סביר

הרהור נוסף על הרשעת דב תדמור בעבירת אי-צירוף דו"חות "כדי להטעות משקיע סביר"

סעיף 53 לחוק ניירות ערך בשנים 1990 עד 1995 קבע, בחלקים הרלוונטיים לענייננו ובפרפרזה, כי אי-הגשת דו"ח כספי במועדו במטרה להטעות משקיע סביר ("כדי להטעות משקיע סביר") דינו מאסר 3 שנים או קנס.

חומרתה של העבירה הנדונה נובעת מהמטרה הזדונית הגלומה בה: "כדי להטעות משקיע סביר" (בין אם הוטעה בפועל ובין אם לאו, בבחינת "עבירה התנהגותית" - להבדיל מ"עבירה תוצאתית" המחייבת גם את דבר קיומה של הטעות בפועל). ברי, שגם מבלעדי "כוונת ההטעיה", עצם אי-הגשת דו"ח כספי מהווה, כשלעצמו, עבירה (עבירה אחרת), אף כי חמורה פחות (בהיעדר הרכיב "המטרתי").

אימתי ניתן להגיע למסקנה כי פלוני נמנע מהגשת דו"ח "כדי להטעות משקיע סביר", כאשר איש מאיתנו לא ניחן בכלים כירורגיים לבחינת כליות ולב? המשפט סיגל לעצמו אביזרים ודוקטרינות אובייקטיביות כדי לפשפש בנפשו הסובייקטיבית של הנאשם ולנסות ולאמוד את "כוונתו להטעות משקיע סביר"; זוהי, בין השאר, "הילכת הציפיות".

על-פי הלכה זו, "המודעות להתממשות הטעיה של משקיע סביר כאפשרות קרובה לוודאי שקולה כנגד המטרה להטעות משקיע סביר". במילים אחרות, הדעת נותנת והמשפט גורס, כי מקום שקיימת לנאשם מודעות לסיכון גבוה של טעות על-ידי משקיע סביר ("אפשרות קרובה לוודאי" - probable) - יראוה כ"מטרה להטעות משקיע סביר". "האדם מתכוון לתוצאות הטבעיות של מעשיו".

הקדם תרופה לעבירה?

הבה נניח כי חברת אחזקות הגישה באותן שנים דו"ח כספי מאוחד ללא צירוף "דו"חות הסולו" של חברות-הבת (כמתחייב על-פי דין), תוך שהיא מציינת ברבים ובגלוי בכל דיווחיה, באותיות של קידוש לבנה, לבל תיפול טעות אצל הקורא, כי הדו"חות הכספיים אינם כוללים את "דו"חות הסולו".

נוסיף ונניח כי האינפורמציה הגלומה בדו"חות הסולו לא היתה משפיעה על משקיע סביר, אך היתה חושפת סודות כלפי חברות מתחרות. כלום היה באזהרה פומבית שכזו, "בל תיטעו - דו"חות הסולו אינם כלולים", כדי לאיין את "הכוונה (המטרה) להטעות משקיע סביר"? וכי כיצד יוטעה אם מודיעים לו מראש כי החומר (הבלתי רלוונטי מבחינתו, על-פי ההנחה) אינו בנמצא? בבחינת גילוי מוקדם של הקדם תרופה לעבירה?

דומני כי במקרה היפותטי שכזה, עבירת אי-הגשת הדו"חות המלאים אכן היתה מתקיימת, אך היתה זו "העבירה הפחותה", שלא מתלווה אליה המטרה הזדונית להטעות משקיע סביר. שהרי, ממה נפשך, על-פי הילכת הציפיות צריך להיות סיכון גבוה שהמשקיע הסביר יטעה (ומודעות לכך), ובענייננו, משהודע למשקיע מראש - הסיכוי שיטעה הינו סיכוי נמוך שבנמוכים ואיננו עומד במבחני "כלל הציפיות".

המשקיעים הסבירים

כעת נצעד צעד אחד לאחור ונניח כי החברה, אשר מיאנה לצרף את דו"חות הסולו (והגישה רק את הדו"ח המאוחד), לא הודיעה ברבים כי היא ממאנת לצרף את דו"חות הסולו, אלא שכל בר בי רב מבין "המשקיעים הסבירים" המעלעל בדו"חות הכספיים של החברה, ייווכח חיש-מהר (בעצמו, וללא כל צורך באזהרה מוקדמת) כי דו"חות הסולו אינם בנמצא. ספק אם המשקיע הסביר יוטעה או יוכל לטעות כשדבר היעדר דו"חות הסולו בולט לעין (ואין בנתוניהם כשלעצמם, על-פי ההנחה, כדי ליתן בידי המשקיע הסביר, אינפורמציה עודפת החשובה לו, כמשקיע סביר, בכלכול צעדיו). כלום גם במקרה כזה מתקיימת התיבה "כדי להטעות משקיע סביר"? מסופקני.

דומני כי דין הדוגמה הראשונה כדין הדוגמה השנייה - בשתיהן לא מתקיימת בהכרח המטרה להטעות משקיע סביר, שהרי המשקיע מוזהר או יודע דבר היעדר הדו"חות, ולכן איננו מוטעה מחסרונם. אין כמובן באי-הטעות כדי לגרוע מעבירת אי-הדיווח, אך זוהי עבירה אחרת, שאי-הדיווח איננו בהכרח "כדי להטעות משקיע סביר", ועל כן היא עבירה פחותה בחומרתה.

כפי שניווכח להלן, סוגיות אלה של כלל הציפיות וממשקו עם עבירות מטרה איננו עניין נקודתי. הוא בעל השלכה על שורה ארוכה של עבירות פיננסיות ופיסקליות לאורכו ולרוחבו של הדין, ולכן שומה עלינו להקפיד בכגון דא.

השלכה אחרת, קונקרטית וחדה, היתה לאחרונה נחלתם של חברת השקעות דיסקונט בע"מ (דסק"ש) ושל דב תדמור ואחרים, אשר הורשעו בעבירת אי-צירוף דו"חות "כדי להטעות משקיע סביר". המסקנה ההלכתית של פרשת דסק"ש בעניין זה ראויה לעניות דעתי ל"הרהור נוסף".

ברצוני לפשט את אירועי דסק"ש, לקלפם ולמקדם לכדי סוגיית כלל הציפיות שממנו הסיק בית המשפט את "מטרת ההטעיה" של המשקיע הסביר. ובכן, בית המשפט קבע כי עובדת אי-הגשת דו"חות הסולו של ישקר (אלא רק את הדו"חות הכספיים המאוחדים של דסק"ש) מהווה עבירה "כדי להטעות משקיע סביר".

אמנם ידוע ידע בית המשפט הנכבד כי אי-צירוף דו"חות ישקר נבע מהתנגדות ישקר ("המניע" לאי-הצירוף), ברם, ידעה גם ידעה דסק"ש ונושאי המשרה שלה כי שומה עליה לצרף את דו"חות הסולו חרף התנגדות ישקר, ולכן היתה לדסק"ש מודעות בדבר העבירה הגלומה באי-הגשת דו"חות הסולו של ישקר.

אי-צירוף הדו"חות היווה איפוא עבירה. אך כלום היתה זו העבירה החמורה של "מטרה בכדי להטעות משקיע סביר"? תמהני. כל "משקיע סביר" שמתעניין בדו"חות הסולו של ישקר - אשר דסק"ש נמנעה מלצרפם (שלא כדין) - היה מגלה חיש מהר ובנקל כי דו"חות אלה חסרים. הוא לא יכול היה לטעות כי הדו"חות קיימים, כשפשפוש קל היה מגלה אחרת. לכן, רק כפסע בין סיטואציה כזאת לבין, כביכול, הודעת דסק"ש מראש, קבל עם ועדה, לכל משקיע סביר: "ראה הוזהרת, לבל תוטעה - דו"חות הסולו של ישקר אינם בנמצא".

הוסיפו לכך את הנחתי כי בדו"חות ישקר החסרים לא הית ה אינפורמציה עודפת המעניינת משקיע סביר (להבדיל מאינפורמציה המעניינת "מתחרה סביר" בישקר), ונמצאת למד כי ספק אם היה בחסרונם של דו"חות ישקר כדי ליצור הסתברות גבוהה (כלל הציפיות) להטעיית המשקיע. משקיע היודע על חסרונם של דו"חות אינו מוטעה, או למצער, הסתברות טעותו נמוכה ולא מגיעה לכדי "כלל הציפיות".

לדידי ניתן היה בנקל להגיע למסקנה כי אכן נעברה עבירה של אי-צירוף דו"חות, ובמודע ובמצח נחושה נעברה העבירה (ואפילו על דרך התחבולה), אך לא היה בעבירה זו "כדי להטעות משקיע סביר", שכן המשקיע הסביר היה נוכח בנקל (ולא מוטעה) לגלות חיש קל כי הדו"חות חסרים.

לכן, כאמור, עבירת אי-צירוף דו"חות המחוייבים על-פי דין נעברה גם נעברה, אך כדאי להרהר "הרהור נוסף" האם פרובביליות הטעות של משקיע סביר היתה כל-כך גבוהה, עד כי הפכה להיות "מטעה" ("כדי") וממטרותיה של דסק"ש. מסופקני.

וכידוע, במשפט פלילי די בספק, אם כי הספק צריך להיות ספקותיו של השופט היושב בדין, ולא בספקותיי שלי. קטונתי.

השלכה רחבה

מודעות לעבירה איננה בהכרח מודעות לכך שמשקיע סביר יוטעה כתוצאה מהעבירה. בייחוד נכון הדבר כשהעבירה של אי-צירוף הדו"חות גלויה לעיני כל. שונה הדבר אילו היה נחבא אל הדו"חות "פרט מטעה" אשר איננו ידוע ואיננו נגלה ("נחבא" ולא "נגלה"), שאז קרובה יותר הסיטואציה לכלל הציפיות כי משקיע סביר אכן יוטעה ברמה גבוהה של הסתברות, ומשכך מייחסים לנאשם את "מטרת ההטעיה". ספק אם זה המקרה.

פרשת דסק"ש מעוררת שאלות רבות ונוקבות נוספות: מידת מחוייבות חברת-הבת לשתף פעולה עם חברת-אם בחשיפת אינפורמציה ברבים: כלום קיימת לחברת-בת עילה תביעת פיצויים כלפי חברת-אם בגין גילוי האינפורמציה על-ידי חברת-האם מפאת ציווי הדין ועוד כהנה וכהנה. כל אלה בהזדמנות אחרת.

גם שאלת "המשכיות העבירה" של אי-צירוף דו"ח ישקר, המאפשרת לדלג לנצח על תקופת התיישנות, מוקשה בעיניי, אך אלה סוגיות שעוד נדרש אליהן בעתיד; השלכתן רחבה וחשובה בעיניי.

* עו"ד פנחס רובין הוא ראש משרד גורניצקי, והוא ו/או לקוחותיו עשויים להיות בעלי עניין בתכנים המוזכרים בטורו.

עוד כתבות

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר

לא הסיבוב הראשון בארץ: הקרן שעשויה להפוך לגלגל ההצלה של מניית ורינט

חברת הטכנולוגיה הוותיקה שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר עשויה לעבור לידי קרן ההשקעות תומא בראבו, לה היסטוריה מוצלחת עם חברות בישראל ● ורינט המספקת פתרונות למוקדי שירות, איבדה שליש מהשווי שלה רק השנה

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס

"תיקון 190" נשמע טכני, אך הוא מאפשר ניהול כסף פרטי דרך קופת גמל - עם שיעור מס שונה, גמישות בהשקעה וגם כמה מגבלות שחשוב להכיר ● למי הוא מתאים ומתי זה משתלם? לפני שמפקידים - חשוב להבין את כל המשמעויות

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות