אחת הסיבות לזיהום נחלי הארץ היא פלט בריכות הדגים, המוזרם לנחלים ופוגע במערכות החי והצומח שבהם. עמותת צלול מקיימת היום (ה') יום עיון במטרה להסדיר בעיה זו על מנת שניתן יהיה להשיב חיים לנחלי הארץ. ביום העיון הוצג דו"ח כלכלי שהוכן עבור העמותה.
העמדה, לפיה ענף בריכות הדגים בארץ חייב לעבור שינוי ולהפוך לידידותי לנחלים, משותפת למשרד החקלאות, שהחל בפיילוט ב-2006, המשרד להגנת הסביבה והארגונים הסביבתיים. אולם, הרפורמה מתעכבת מזה זמן רב בשל העלות הכלכלית הכרוכה בה.
מהדו"ח הכלכלי עולה כי על הרפורמה שתביא להסדרת מי הפלט ולהפיכת משקי הדגים לאקולוגיים יותר, לכלול שינוי בממשקי גידול, שינוי בהליך הזנת הדגים, הקמת מערכות סינון למי הפלט, הקמת מערכות שיקוע, טיפול בבוצה, טיפול בזרחן וחיטוי, בהתאם לאפיונים הייחודיים של כל משק ומשק.
עוד עולה מהדו"ח כי רפורמה זו, שעלותה כ-120 מיליון שקל לענף כולו וכ-3.5 מיליון שקל לכל משק, תייקר את עלות גידול דגי המאכל בארץ ב-0.5-1 שקל לק"ג דגים (מחיר בשער המשק), על פי גודל המשק והריבית הנקובה בהשקעות.
עוד מסתבר שנוכח התחרות הקשה מול היבוא, תוספת זו עלולה לבטל לחלוטין את רווחיות הענף ועלולה להטיל בספק את המשך קיומו בארץ. לכן, לדעת עורכי הדו"ח, באם הממשלה חפצה בהמשך קיום הענף, עליה לשאת בחלק הארי של עלות הרפורמה, כפי שעשתה במסגרת הרפורמה בענף הרפת ובמסגרת הרפורמה בענף הלול.
עוד קובע הדו"ח שהעלות השוטפת של הטיפול במי הברכות צפויה להיות כ-0.1 שקל למ"ק. יחד עם זאת מדגיש הדו"ח, שהרפורמה תביא איתה גם אמצעים חדשים שיאפשרו התייעלות בתפעול המדגה, שבמרכזם חסכון בצריכת המים. לדעת עורכי הדו"ח, חסכון של 17% בצריכת המים יאזן את העלות השוטפת.
ע"פ נתוני הדו"ח, ברחבי הארץ פועלים 45 משקי מדגה בשטח כולל של כ-29 אלף דונם, ובנפח מים כולל של כ-90 מיליון מ"ק. משקים אלה, ברובם בבעלות קיבוצים, מייצרים כ-18 אלף טון דגים בשנה, כ-35% מצריכת הדגים בארץ (65% מהצריכה היא של דגים קפואים ומיובאים). 74% מהייצור המקומי הוא של אמנונים וקרפיונים, כאשר בשנים האחרונות גדל מגוון דגי איכות מייצור מקומי, כתחליף יבוא. הענף מפרנס כ-350 עובדי מדגה, כמעט ללא עובדים זרים ועוד כ-1,500 עובדי בתי אריזה ושירותים נוספים, ביניהם נהגים, משגיחי כשרות ועוד.