פילוסופיית "הקוד הפתוח", המטיפה לכך שכולם תורמים לפיתוח הטכנולוגיה ולאף אחד אין בעלות על המוצר או על הידע, הולכת ומחלחלת בהדרגה לכל תחומי החיים.
"גלובס" מסמן 4 מיזמים חלוציים ובודק עם מנהלים בכירים את היתכנותם העתידית במשק.
קוד פתוח באקדמיה:
"כל סטודנט יהיה מעורב בקביעת תכני הקורסים"
ד"ר אורי אמיתי, חוקר באוני' חיפה, מחלוצי הקוד הפתוח באקדמיה, אינו דואג מבזיזת רעיונותיו ופותח אותם לכל
"את כל תכני ההוראה והמחקר האקדמי העברתי לפורמט של קוד פתוח שמותקן על שרתי האוניברסיטה. המערכת מחליפה את הסילבוס של פעם ואת עבודת הסטודנטים בספריה. כל הטקסטים ומערכי השיעור מונגשים לסטודנטים, כשכל אחד מהם יכול להיות מעורב בתכני הקורס, להוסיף חומרי קריאה, להעלות סיכומים ולהעיר. כך קורה שהדיון מתחיל על הפלטפורמה הזו עוד לפני שהחלה ההרצאה".
*המרצה הופך למיותר?
"עדיין לא. צריך מישהו שינווט את ההרצאה, אבל היא הופכת מחד-סטרית ל'רב-סטרית'. גם תכני המחקר שלי פתוחים לציבור כולו, עוד בטרם פורסמו. נכון אומנם שחוקר אחר יכול לבזוז מרעיונותיי ולהקדים לפרסם אותם בכתב עת, אבל איני נבהל מזה - יש לי מספיק רעיונות אחרים.
"אגב, איני היחיד שפועל כך. יש כבר ניצנים באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטה הפתוחה. האימפקט המידי של גל הקוד הפתוח הוא צמצום פערים בהשכלה. יש חיבור מידי בין מגדל השן לציבור כולו, כאשר הדיון והמחקר האקדמי מונגש ושקוף.
"זה גם יוריד מהסנוביזם באקדמיה ויהפוך את החברה שלנו לקצת פחות מרובדת. למעשה, המרחק ביני כמרצה חוקר באוניברסיטה לנערה צעירה בת 15 בחצור-הגלילית ילך ויצטמצם בהדרגה. יישום קוד פתוח באקדמיה מקטין את סף הכניסה להשכלה גבוהה".
דבר המנהל הבכיר: "מי יהיה מוכן לעבור ניתוח אצל רופא שקבע למרצה מה ללמד?"
לייזי ינאי, נשיא וריפון ישראל
"אידיאולוגית הקוד הפתוח באקדמיה הוא נושא מרתק שמגיע מהעולם העסקי: מגדל השן שבו כלאו עצמם המנהלים עתירי הכוח של התאגידים הגדולים הולך ונמס כמו קרח בשמש, כיוון שבמורכבות העסקית של היום אין די בחשיבה של אדם אחד.
"כשם שמנכ"ל חייב לאסוף סביבו נבחרת אנשים שינערו את הפרדיגמות שלו, כך ממש לא רע שהאקדמיה תקשיב לסטודנטים שממלאים את חללה, הרי הם המרצים של הדור הבא.
"עם זאת, להערכתי, היישום אפשרי במדעי הרוח והחברה אבל לא במדעים מדויקים. החלת קוד פתוח לא יכולה להתקיים בלימודי רפואה, למשל, ולו מכיוון שהאקדמיה של היום היא כלי שמכשיר את דור העובדים. מי היה מסכים לעבור ניתוח אצל רופא שקבע למרצה שלו בבית-ספר לרפואה מה יהיו תכני הקורס?".
קוד פתוח בכנסת:
"לא יהיו יותר שחיתויות שלטוניות נוסח הולילנד"
בני דאון, מייסד שותף ב"כנסת פתוחה", מאפשר לכל אדם במדינה לעקוב אחר הפעילויות של חברי הכנסת ולנתח אותם
"בנינו מוקד שמציג מידע ברור ועדכני על פעילות הח"כים, הקואליציה והסיעות בכנסת, ועל תהליכי החקיקה המועברים בה. עד היום הידע אומנם היה קיים, אך הוא היה מבוזר בין אתרים ממשלתיים ופרטיים, כך שקשה היה לזקק אותו או להצליב מידע.
"כנסת פתוחה, שנכתבה בקוד פתוח, מזמינה כל אחד להצטרף, לתרום תכנים ולבחון דרך הצגת גרפים ותרשימים איך נוהג כל ח"כ, למשל, האם הוא 'זורם' עם בעלי ההון או באמת דואג לטובת הציבור. המעקב נעשה בזמן אמת, כשכל אחד יכול לכתוב את הקוד של האתר ולהוסיף תצוגות ונתונים חדשים.
"המטרה היא להבריא את השיטה השלטונית ולוודא שקובעי ההחלטות יתייחסו לאינטרסים של העם. בכנסת פתוחה המצביעים יוכלו לבחור את עמדתם הפוליטית ולראות מי בפועל חוקק כפי שהבטיח. כך בעצם יחלש כוחם של מסעי השיווק, של היחצנים ושל כוחות הממון טרום הבחירות, ויגבר המשקל של האינטרס הציבורי. זה יביא להחלשת הקשר בין הון לשלטון ולצמצום שחיתויות".
*גם אצלכם יש אוטוריטה, לא?
"זה בדיוק היופי במערכות קוד פתוח, שבהן אין לאף אחד בעלות על הקוד. אם מנהל המיזם יפעל ממקום של אינטרסים אישיים - מאות האחרים ששותפים לו יזרקו אותו, ייקחו את קוד המערכת וימשיכו בלעדיו. אין לי ספק ששחיתויות נוסח הולילנד היו נמנעות במוסדות שלטוניים שבהם היינו מחילים מערכות דומות".
דבר המנהל הבכיר: "ח"כים עלולים לדבר לפרוטוקול והדיון המקצועי יתפספס"
אילן כהן, מנכ"ל POC השקעות ולשעבר מנכ"ל משרד רה"מ
"מיזם כזה מעניק מוטיבציה לאזרחים להפוך להיות מעורבים. היום, הציבור הופך אדיש כשהוא מרגיש שאין לו Say, אבל כשהוא יידע שהמסרים שלו ייקלטו ויקבלו פידבק, הוא יונע לפעול מתוך תחושה שהמעורבות שלו אפקטיבית. עם זאת, צריך לקחת בחשבון שהחלת קוד פתוח בגופים שלטוניים עלולה לייצר פופוליזם ודיונים 'למען הרייטינג'. פוליטיקאי ישקול כל מילה שיוציא מהפה, יחשוש להתלבט או לשקול דברים מחדש.
"מה שיקרה הוא שהח"כים עלולים לדבר רק לפרוטוקול והדיון המקצועי יתפספס. ככלל, מיזם פתוח כמו זה הוא צעד בכיוון הנכון לטובת המדינה, אבל למפעיליו אני מציע להחיל את הרעיונות הללו בהדרגה. התבונה תהייה להתוות Milestones ולהתקדם בזהירות מבלי לאיים. ולא, ההתנגדות מלמעלה צפויה להיות חזקה ומטרפדת. הטכנולוגיה נהדרת. אבל היא רק פלטפורמה. תנו את הדעת איך מיישמים אותה נכון והפעילו שיקול דעת".
קוד פתוח בארגונים:
"המנהל הופך להיות יותר קואורדינאטור ופחות פוסק"
טל ירון, ממייסדי "אקלי", מערכת קוד פתוח לארגונים, פותח את ניהול הפירמה לכל העובדים
"מטרתה של מערכת 'אקלי', מערכת קוד פתוח ליישום בארגונים, היא לייצר תרבות דיון וקבלת החלטות משתפת בארגונים. המערכת מבנה בפירמה העסקית נהלים של הקשבה, כבוד ושיתוף. איך זה קורה? זה יכול לקרות, למשל, כשאחד העובדים מעלה למערכת שאלה מקצועית, קושי שהוא מתמודד איתו, חברי הארגון, כמענה, מנתבים אליה את הידע שלהם באופן סדור ומתודולוגי.
"למעשה, מערכת פתוחה זו רותמת את העובדים ותורמת לזרימת ידע טובה שמקדמת למידה במקום מידור. ברמת התרבותית הארגונית היא מייצרת כבוד הדדי וענווה: אף אחד כבר לא מחזיק ב'מונופול על החוכמה', וכך בדיוק 'על ברכי הטכנולוגיה' העובדים מתחנכים לשתף במקום להחזיק ידע קרוב לחזה.
"אקלי משנה גם את תהליך קבלת ההחלטות העסקיות לכיוון שיתופי. המנהל הופך להיות יותר קואורדינאטור ופחות פוסק. יותר בגדר של 'מפעיל תהליכי הסכמה' ופחות 'מפעיל כוח'. כל התהליך הדרגתי ונעשה באינקרמנטים זעירים מתונים מאוד, כך שאף קודקוד בצמרת הארגון לא מרגיש מאוים".
*המנכ"ל יהפוך מיותר?
"באיזשהו עתיד רחוק זה יקרה, אם כי יהיו כמה שלבים בדרך. אקלי מעודדת לכיוון הזה".
דבר המנהל הבכיר: "נוגד את הרציונל העסקי, רק ארגון פירמידלי יכול להוביל"
דני גולדשטיין, יו"ר פורמולה ויז'ן ומייסד קבוצת פורמולה
"פילוסופית הקוד הפתוח מטיפה לכך שכולם תורמים לפיתוח ולאף אחד אין בעלות על הידע. אין ספק שגישה זו חלחלה גם בניהול, לשיתוף רבדים נמוכים יותר בקבלת החלטות. כמנהל אתה מרוויח הסתמכות על יותר כישורים אגרגטיביים.
"השאלה היא - האם שיתוף ניהולי בקוד פתוח מעניק תוספת של 1.2 איקס או של 8 איקס. הגישה שלי בנושא שמרנית, וגורסת שאין דברים שמצליחים להתקיים בניגוד לטבע האנושי. בל נשכח שכל הגורמים בארגון אינטרסנטיים, וברגע שאתה פותח את הניהול לגישה של קוד פתוח - הכנסת למערכת אינסוף אינטרסנטים והארגון מאבד בהירות וכיוון.
"בעיניי, אידיאולוגיית הקוד הפתוח בניהול נוגדת את הרציונל העסקי, הרי פירמה לא קיימת למען רווחת המין האנושי אלא למטרה עסקית. אומנם ארגון פירמידלי מפסיד ידע, אבל לפחות הוא נהנה מהיותו ראש חץ, ממוקד וחד יותר. אם תפישת קוד פתוח תחלחל לתוכו באופן משמעותי, הארגון יהפוך קהה יותר".
קוד פתוח בטכנולוגיה:
"לא צריך להיות מתכנת כדי להיות איש היי-טק"
טוייזר-לומברוזו ושדה-סעדון, מייסדות לומבי, הדרכה לתשתיות בקוד פתוח, מנגישות את הטכנולוגיה לכולם
"קשה מאוד לתפוס את הרעיון של 'מוצר טכנולוגי שאין מי שגוזר עליו קופון' או 'תוכנה שניתן להשתמש בה ללא קניית רישין'. אבל כשהתשתית הטכנולוגית חינמית ונבנית כל הזמן במשותף ע"י עשרות אלפי אנשים בעולם, יש לכך השלכות חברתיות חסרות תקדים. למעשה, ניתן להקנות את הידע הטכנולוגי להמונים, וזה מה שאנו עושות באמצעות מערכת קוד פתוח 'דרופל' ליצירת אתרים.
"המשמעות בפועל היא, שגם אישה ערבייה חסרת אמצעים בגליל יכולה להשתמש במערכת להקמת מיזם אינטרנטי, במסגרתו היא תשווק את סלי הנצרים שלה, והיא עושה זאת בהשקעות הון נמוכות. יתר-על-כן, כיוון שהמערכת נכתבה ע"י מספר אנשים, היא ידידותית מאוד: לא צריך להיות גיק מחשבים או בוגר מדעי המחשב.
"מסקירה קטנה בקהילה בישראל, רואים שמגיעים למערכת קשת רחבה של אנשים. כלומר, אידיאולוגיית הקוד הפתוח באה לידי ביטוי גם בצמצום פערים חברתיים: מי שאין לו כסף ללמוד או לקנות כלי פיתוח באלפי דולרים, יכול להפוך היום לאיש היי-טק, וזה כולל גם את המוסכניק וגם את העובדת הסוציאלית.
"מעבר לכך, בכוחה של המערכת כמו זו לצמצם את בעיות התעסוקה הקשות בפריפריה. למשל, מיזם שבו השתתפנו בגליל, ביוזמת הג'וינט ומט"י לב-הגליל, אפשר לאנשים מוגבלים ונכים להפוך ליזמי אינטרנט - להפוך מאנשים תלויים לאנשים שיכולים לעשות לביתם, והכול כיוון שהמערכת חינמית לחלוטין".
דבר המנהל הבכיר: "התוכניתנים של היום הם השרברבים של מחר"
גלעד רבינוביץ, מנכ"ל יאנה גרופ, לשעבר מנכ"ל EDS
"אני מברך על המיזם הזה ועל התובנה ש'התוכניתנים של היום הם השרברבים של מחר'. למעשה, האבולוציה של הקוד הפתוח הפכה את הטכנולוגיה למוצר קומודיטי, עובר לסוחר. עד לא מכבר שכבת אנשי ההיי-טק הייתה צרה ואליטיסטית.
"בשל נגישותן והיותן חינמיות, מערכות הקוד הפתוח מאפשרות היום לרבדים רחבים באוכלוסייה להימנות על הקטגוריה של 'אנשי היי-טק', וזוהי מגמה שרק תלך ותתחזק. קהילת הקוד הפתוח גדלה מיום ליום והיא גדושה במפתחי מודולים.
"אם, למשל, אותה ערבייה בגליל נתקעת ולא יודעת איך לשלב מסחר אלקטרוני באתר שלה, היא פונה לקהילה ומישהו כבר יכתוב עבורה חינם קוד שאותו תשבץ במערכת. למעשה, הקוד הפתוח מאיץ מגמה שבמסגרתה כולנו הופכים להיות 'מרכיבי לגו (מודולים)', במקום תוכניתנים שכותבים אלגוריתמים מסובכים. אכן, זוהי 'טכנולוגיה להמונים' במיטבה".